ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כזה הוא הספר 'פאת השולחן', העוסק במצוות התלויות בארץ, ושואף להשלים את 'השולחן ערוך' בתחום זה. את הספר חיבר רבי ישראל משקלוב מגדולי תלמידי הגר"א וממנהיגי עליית הפרושים לארצנו הקדושה, שהשבת, ט' בסיוון, הוא יום ההילולא שלו.
רבי ישראל עלה לארץ בראש משפחתו ומשפחות נוספות, אך נאלץ כעבור חודשים ספורים לצאת ממנה למסע גיוס כספים, כדי לאפשר את הקיום החומרי של בני עדתו בארץ. שלוש שנים שהה בנכר, ולבסוף חזר ארצה בשנת תקע"ג בתקווה להתמסר ללימוד תורה ולהרבצתה. אולם אז פרצה מגפה בארץ, והוריו, אשתו ורבים מילדיו וחתניו מתו. הוא נותר רק עם ילדה קטנה, וכך הוא מתאר בהקדמה לספרו:
"והייתי כשוכב בלב ים באש התבערה הנזכר, ואוהבי ורעי רחקו ממני, והייתי שוכב על הגג בוכה ומתנפל ומתחנן לפני אבינו שבשמים. ובתי הצנועה מרת שיינדל תח' הייתה גם כן קטנה חולה מוטלת על ידי, ודמעתי על לחיי עיני ירדו מים על כל אשר עבר עלי וגדול כים שברי".
באותה שעה מחליט רבי ישראל לאחוז בדרכו של יעקב אבינו, לנדור בעת צרה והוא נודר: "לחבר חיבור בסדר זרעים בתלמוד ירושלמי" בשיטת רבו הגר"א. מיד לאחר שהוא נודר את נדרו, הוא מעיד- "ונרדמתי בשינה מתוך הבכי, ונדמה כאילו אחד בא ויגע בי, ויעירני כאיש אשר יעור משנתו, וכה אמר לי- נגוף ורפוא, ומן אז והלאה הופיע חסדו עלי, ויצילני...".
בכך לא תמו ייסוריו של רבי ישראל, וגם לא עלילותיו של הספר. רבי ישראל נושא שוב אישה, מקים משפחה חדשה, נושא בעול הקהילה וסובל רדיפות רבות. הוא מושלך לכלא, בניסיון לסחוט מהיהודים כסף פדיון.
שתים עשרה שנים מאוחר יותר, הספר עוד לא יצא לאור, ובשנת תקפ"ה, שנה גשומה במיוחד, התמוטטו בתים רבים בצפת וקברו את היושבים בהם. גם ביתו של ר' ישראל התמוטט ובני ביתו ניצלו בנס. ר' ישראל ראה בכך נס וניסיון, על אשר אחר לשלם את נדרו.
עברו עוד תשע שנים, ובשנת תקצ"ד הוכן הספר לדפוס בבית הדפוס של ר' ישראל ב"ק בצפת, אולם הדרוזים כבשו את צפת ו...הרסו את בית הדפוס. בנס נותר לפליטה כתב היד של "פאת השולחן". בסופו של דבר יצא הספר לאור בשנת תקצ"ו (23 שנים לאחר הנדר)...
שלושה דברים נקנים בייסורים – תורה, ארץ ישראל ועולם הבא. כשמצטרפים ביחד כל השלושה – תורת ארץ ישראל שבזכותם זוכים לעולם הבא, על אחת כמה וכמה. אולם, לא אלמן ישראל, ובזכות אנשים גדולים כרבי ישראל משקלוב, שעמסו שכמם לסבול את כל משא הייסורים הזה, שבה והתגלתה תורת ארץ ישראל.
ולאחר שנים רבות של שכחה, שוב זוכים אנו ללמוד ולקיים את הלכות מצוות התלויות בארץ. במעמד הר סיני בשבועות, קיבלנו תריג' מצוות המביאים חיים לעמינו. במהלך הגלות נעלמו מאיתנו רוב התריג', ומאז דומה עם ישראל לאדם שהלב שלו עובד רק בחלק מהסיבולת שלו. והנה, זכינו, ואותם מצוות התלויות בארץ שבות אלינו, ואנו זוכים שוב לתוספת חיים בזכותן.
ראויים הדברים לתקופה זו בשנה. מי שיסתכל בפרשיית המועדים אשר בפרשת אמור, יגלה שבלב הפרשייה מופיעות לפתע שתי מצוות 'לא קשורות'- מצוות פאה ומצוות לקט. מצוות אלו מופיעות בסיום פרשיית חג השבועות. ונראה על דרך הפשט, שבכך רצתה התורה להדגיש, שבימים אלו, עת קציר חיטים, עלינו לדקדק במצוות התלויות בארץ.
ויהי רצון, שכשם שמצוות אלו שבו לחיים, כך נזכה להשיב על תילן את כל תריג' המצוות, וישוב ליבנו לפעול בשלימות, ולהזרים חיים לנו ולעולם כולו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
