ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
סובבתי לאיטי את המפתח בחור המנעול. עוד יום מעייף הגיע לסיומו, ואני כמהתי למעט מנוחה. הבית חשוך. לחצתי על מתג החשמל.
הי, מה זה? מכל עבר הביטו אלי פניהם של חברי, שפצחו בשירת - 'היום יום הולדת'. אשתי הפתיעה אותי לכבוד יום הולדת השבעים שלי ב - 'חיים שכאלה'. עייפותי פגה, איזה יופי.
בעצם, מהי משמעותו של יום הולדת, וכיצד נחגוג אותו?
הי, מה זה? מכל עבר הביטו אלי פניהם של חברי, שפצחו בשירת - 'היום יום הולדת'. אשתי הפתיעה אותי לכבוד יום הולדת השבעים שלי ב - 'חיים שכאלה'. עייפותי פגה, איזה יופי.
בעצם, מהי משמעותו של יום הולדת, וכיצד נחגוג אותו?
התחדשות של כוחות
הרב מרדכי גרינברג שליט"א - ראש ישיבת כרם ביבנה
בתורה מוזכר יום הולדת בקשר ללידת גוי - "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ'). ובהערות שבספר תורה שלמה מביא - "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד ושמחים בו ועושים בו משתה... ועד עתה זה המנהג אצל מלכי גוג שאנחנו בעבדותם, גם שאר האומות התלויים עליהם... עושים יום הולדתם סעודה גדולה".
האם באמת יש ליום זה משמעות? הירושלמי (ר"ה ג', ח') מספר - "עמלק כושפן היה (מכשף היה). מה היה עושה, היה מעמיד בני אדם ביום גנוסיא (הולדת) שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גנוסיא שלו, מה עשה משה, ערבב את המזלות". ופירש קרבן העדה שעמלק "היה מעמיד למלחמה עם ישראל בני אדם ביום הולדתם, לומר, לא במהרה אדם ניזוק ביום מולדתו, שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו".
לימדונו חז"ל שיום לידתו של אדם הוא יום שקיבל האדם שפע כוחות של חיים, ושפע זה חוזר בכל שנה ביום הלידה ומוסיף לו כוחות חיים. לכן צריך אדם לנצל יום זה בשני אופנים:
א. חשבון נפש - על האדם לברר לעצמו האם השתמש בכוחות שנתנו לו להגשים את ייעודו, או שמא ניצל אותם לדברים אנוכיים. בסידור עולת ראיה מפרש הרב זצ"ל שזהו תוכן הוידוי ביום הכיפורים - "אלוקי עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי". לכל אדם ייחוד ותפקיד משלו, לכן לא נוצר עד עתה כי לא היה צורך בו, ועכשיו שנוצרתי הריני בוגד בשליחותי וכאילו לא נוצרתי. כך מפרש הרב סולוביצ'יק זצ"ל את תפילת יום הכיפורים - "למען נחדל מעושק ידנו", שאין הכוונה דווקא לגזל, אלא לשימוש בכוחות שה' נתן לנו לצרכינו האנוכיים ולא למען שליחותינו המיוחדת. יום ההולדת הוא זמן נאות לברר את הפער בין מה שהיינו אמורים להשיג לבין מה שהשגנו.
ב. להוסיף טוב - ביום זה אנו מקבלים תוספת כוחות, ועלינו להשתמש בהם לדברים טובים כדי לפתוח בפני הכוחות האלו מסלול חיובי למשך כל השנה. בשם האדמו"ר מלובביץ' זצ"ל מוסרים, שיום ההולדת הוא זמן לחגוג את הלידה עצמה מתוך שמחה של תורה ומצוה. זה זמן להוסיף במתן צדקה, בתפילה ובלימוד תורה. רצוי לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת, ואם יש קריאת התורה ביום עצמו, יעלה גם באותו יום. מסופר על ר' ישראל מסלנט שהיה נותן ביום ההולדת צדקה כמניין השנים שהגיע אליהם ביום ההולדת, כך אנו מודים לה' על החיים שהעניק לנו, לא רק בפה, אלא במעשים, ומראים בזה, שמה שהשקיע בנו היה כדאי, ושבעתיד ננצל את הכוחות לרמה עליונה יותר.
מאזן שנתי
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך 'שיחת השבוע'
ההתייחסות המקובלת ליום-הולדת היא בבחינת "הפי בירט-דיי". יום עליז וקליל, עם בלונים צבעוניים ומתנות. לא פלא שאנשים מבוגרים נוטים לזלזל ביום הזה ולראות בו דבר שנועד בעבור ילדים.
האמת היא שיום-ההולדת הוא יום חשוב ורציני ביותר. זה יום של חשבון-נפש אישי. יום-ההולדת מציין את התבגרותו של האדם בשנה, וזה הזמן המתאים לעריכת ה'מאזן' של מעשיו בשנים שחלפו, לתקן את הדורש תיקון ולקבל על-עצמו החלטות טובות לגבי העתיד.
בספר המנהגים של חב"ד נאמר: "ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה (כלומר, אותם זיכרונות הדורשים תיקון ותשובה) - ישוב ויתקנם".
עוד נהוג לעלות לתורה ביום-ההולדת, אם הוא יום של קריאה בתורה, או בשבת שלפניו. ביום-ההולדת עצמו יש להוסיף בלימוד התורה, במתן צדקה ובכוונת התפילה. ביום הזה גם מתחלף פרק התהילים האישי שכל אחד ואחד אומר, על-פי גילו (מי שמלאו לו עשרים שנה, למשל, מתחיל לומר את פרק כא, מכיוון שהוא עומד עכשיו בשנה העשרים ואחת לחייו).
בגמרא נאמר, שביום-ההולדת גובר מזלו (הרוחני והגשמי) של האדם. הגמרא גם מספרת, שהמן הרשע קבע את יום השמדת היהודים לחודש אדר דווקא, משום שידע כי בחודש זה מת משה רבנו. אבל, מסיימת הגמרא, הוא לא ידע שבחודש אדר משה רבינו גם נולד, ולכן נחל מפלה. מכאן, שיום-הולדתו של צדיק הוא יום זכאי לכל כלל-ישראל!
רבים מגדולי-ישראל נהגו לערוך סעודה מיוחדת ביום-הולדתם, והדבר מוזכר גם בתלמוד. בקרב גדולי החסידות בולט הדבר עוד יותר. הבעל-שם-טוב, למשל, נהג לערוך סעודה מדי שנה ביום-הולדתו, בח"י באלול, והיה מגלה שמחה יתרה (עוד על רבים מגדולי ישראל וגדולי החסידות שנהגו לציין את יום-ההולדת, ומקורות מפורטים בעניין, אפשר למצוא בספר 'יום מלכנו', הוצאת 'קה"ת', תשד"מ).
כ"ק הרבי מליובאוויטש זי"ע קרא לפרסם בציבור את מהותו ותוכנו של יום-ההולדת, כדי שהכול יהיו מוּדעים לחשיבותו של יום זה. כדאי לציין כאן, שבקרב עדות-המזרח מקובל הדבר עוד מקדמת-דנא, על-פי דברי ה'בן-איש-חי' (שנה ראשונה, פרשת ראה, סעי' יז): "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום-טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגים בביתנו".
תזכורת
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
- החיבור הזה בנושא "יום אחד בביתנו" דומה מלה במלה לחיבורו של אחיך הגדול! - אמר המורה לתלמיד בקול חמור סבר.
- אין פלא! - הגיב התלמיד הקטן - כתבנו על אותו היום ועל אותו הבית...
פתחתי באנקדוטה זו, כדי להדגים שיום הולדת הוא עניין של חשבון נפש אישי ואיננו ניתן להעתקה - לא מאיש לרעהו ולא משנה לחברתה.
במישור העקרוני - מחד, אומרים בהלצה: "יום הולדת את פרעה!" (בראשית מ'), כלומר זהו מנהג של הגויים!
מאידך, הגמרא (מועד קטן כ"ח) מספרת על רב יוסף, שערך סעודה לחכמים ביום מלאות לו שישים, מפני שיצא מחשש עונש כרת. לפיכך, כתב בשו"ת בית דוד, שמותר לחוג יום הולדת שישים אלא שיש לסיים מסכת בסעודה זו, כדי שלא יראה הדבר כחוקות הגויים. והוסיף - שהיו מגדולי ישראל, שהתענו ביום הולדתם, וסיום המסכת פוטר מחובת התענית.
מקור המנהג להתענות ביום ההולדת, בכך שבלידה התינוק נחלץ ממצב סכנה, ולכן מתענים "על משקל" תענית בכורות, בערב הפסח, ויש שחגגו את הנס בסעודת מצווה (משנה ברורה תרצ"ז, ב'). וכך כתב הבן איש חי (פרשת ראה): "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום-טוב, וסימן יפה הוא! וכן נוהגים בביתנו". "כשיגיע לגיל שישים או שבעים, נכון ללבוש בגד חדש או יקח פרי חדש ויברך עליו "שהחיינו", ויכוון גם על שנותיו, ויש עושים סעודה, כשיגיעו לשבעים".
אנחנו עומדים בימי הספירה, בהם נצטווינו: "וספרתם לכם!" (ויקרא כ"ג), ודרשו חז"ל: "שתהא ספירה לכל אחד ואחד" (מנחות ס"ה). יש ספירה של הקופאית בסופרמרקט; ויש ספירה של השכיר, מקבל המשכורת. לכאורה אותה ספירה, אולם, יחי ההבדל! הראשונה - אדישה, אין זה נוגע אליה, אין זה הכסף שלה! השכיר, לעומתה, מתלהב מכל שקל. זה שלו!
התורה מבקשת לרמוז כאן: נצל את הזמן! הזמן הוא מצרך יקר ביותר, רגע עובר - אינו חוזר! בנה עוד נדבך בבניין האישיות שלך! כך גם יום ההולדת הוא זמן של עריכת מאזן - לעבר; וחשבון נפש - לעתיד.
בכל התורה כולה נאמר רק על ארבעה אישים הביטוי - "בא בימים": אברהם (בראשית כ"ד), שרה (בראשית ח"י), יהושע (פרק י"ג) ודוד (מל"א א'). הם באו עם ימים מנוצלים. הם הנציחו כל רגע בחייהם, שכן הזמן הוא מצרך יקר, וכלשון חכמי המוסר: העבר - אין! העתיד - עדיין! וההוה - כהרף עין! מי שמנצל את הזמן, הריהו חי תמיד .
הרב נריה זצ"ל נהג לספר ששאל פעם את תלמידיו: מי היה הרמב"ם? ואמנם, הם ידעו. לאחר מכן שאל: ומי הוא חודורוב? וגם את זאת הם ידעו - חודורוב היה שוערה המצטיין של נבחרת ישראל. ואזי הוסיף להקשות: ומי היה שוערה של הנבחרת בתקופת הרמב"ם? גיחכו התלמידים. פנה הרב אל תלמידיו ואמר: אתם רואים, ישנם אנשים שחיים רק לשעתם, אבל ישנם כאלה, שאנחנו חיים אותם בתוכנו! אלו הם אנשים שהותירו מאחוריהם שובל ארוך של עשייה, הנהגות, תורה וחיים! זוהי משמעותו של יום ההולדת אצלנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








