ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעת שהבעל שם טוב הקדוש התפרסם בעולם, חששו הרבנים מהדרכים החדשות שסלל בעבודת ה', והחליטו לבדוק אם תלמיד חכם הוא. שלחו אליו רב אחד, שיבחן אותו בהלכה. אותו רב חשד בבעש"ט, שאף הלכות פשוטות אינו יודע. לפיכך, שאל את הבעש"ט שאלה פשוטה – מה דינו של אדם ששכח בתפילת ראש חודש להזכיר יעלה ויבוא? (התשובה היא, שבתפילות שחרית ומנחה, על השוכח לחזור ולהתפלל פעם נוספת).
ענה לו הבעש"ט – התשובה לשאלה זו אינה משמעותית לא לי ולא לך. אני לא ישכח גם בפעם הראשונה, ואתה תשכח גם כשתחזור ותתפלל פעם שניה. ואכן, מספרים החסידים, אותו היום ראש חודש היה, ובעת התפילה – הבעל שם טוב אמר יעלה ויבוא בפעם הראשונה, והרב האורח שכח פעמיים.
פעם שמעתי מאבי מורי שליט"א, שעיקר עניינו של סיפור זה אינו במופת שהתחולל בו אלא במסר הצפון בו. סיפור זה מבטא את נקודת החידוש היסודית שבא הבעש"ט הקדוש ללמד לעולם דרך תנועת החסידות – כוונת הלב והדבקות הפנימית בה'.
בכל מעשה, ובמיוחד בעת התפילות, לימוד התורה וקיום המצוות על האדם לחוש את הדבקות בה'. אדם שחי כך, הרי בראש חודש כל כולו מרוכז בכך שעכשיו הוא פוגש את ה' בדרך המתאימה לראש חודש. אדם כזה, וודאי לא ישכח יעלה ויבוא. לעומתו, מי שמתפלל מהשפה ולחוץ, ורק ממלמל את מילות התפילה ללא כוונה, וודאי יכול לשכוח יעלה ויבוא גם בפעם השנייה.
אופיינית לדרכו זו היא העובדה, שהמילים האחרונות ששמעוהו תלמידיו אומר בעת פטירתו מהעולם הם: "אל תבואני רגל גאווה". עד רגע פטירתו עמל הבעש"ט על מידה זו של ביטול מוחלט לה'.
(אכן, כולם מסכימים שחייב האיש הישראלי להידבק בה', גם במעשיו וגם במחשבותיו. כולם מסכימים שתפילה שלימה היא רק תפילה עם כוונה. ובכל זאת, יש מחלוקת במינונים ובסוגי הכוונות, ועד כמה על האדם לחשוב ישירות על ה' או על התגלויותיו דרך התורה וכו'. וכן נחלקו כיצד יש לנהוג כשמחשבתו של האדם עדיין לא בשלה לדבקות בה' וכו – עיין תניא פרק ה', והפרקים ושער ד' בנפש החיים. מבחינה זו החסידות הדגישה יותר את מחשבת הדבקות הישירה בה').
כחלק מהמאמץ להגיע לכוונה שלימה ודביקות בה' בעת התפילה, טיפחה החסידות את ההכנה לתפילה. מי שמרכז מחשבות ומתבונן בקשר לה' לפני התפילה, תפילתו תהא מלאה כוונה. סמך קדום להכנה למצווה, אפשר למצוא בימים אלו של ערב שבועות.
שבועות הוא רק יום אחד, אך אנו מתכוננים אליו במשך 49 יום. גם בני ישראל, התכוננו למתן תורה במשך שלושה ימים – ימי ההגבלה. יתר על כן- רגע השיא של חג השבועות הוא קבלת התורה בעת קריאת התורה בבוקר (ויש המדגישים את קדושת 'כתר' בתפילת מוסף), ולקראת רגע קצר זה נהגו ישראל קדושים להתכונן ולהיות נעורים כל הלילה, ולתקן בכך את מי שלא התכוננו כיאות בהר סיני.
אם כן, בחג השבועות ובימים שלפניו, אנו משקיעים את עיקר הזמן בהכנה למצווה. מכאן למדנו את חשיבות ההכנה למצווה. מי שמתכונן כיאות, הרי בכוחו להגיע לדבקות גדולה יותר בה' בעת המצווה.
ועוד דבר – בהר סיני קיבלנו את התורה בקולות וברקים וענן וכו'. במילים אחרות – בהר סיני, לא קיבלנו רק את התורה, אלא חווינו את עצם המפגש עם ה' (בעומק – זה אותו דבר). זכינו כולנו להתנבא, ובכך זכינו לשיא הדבקות האפשרית בה'.
זו הסיבה, שאנו אומרים בהגדה של פסח – 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו'. והלא אמירה זו תמוהה מאד – לכאורה, מה תועלת יש בעמידה בהר סיני ללא קבלת התורה? והתשובה (חלק מהתשובה) – מעמד הר סיני הוא מעמד הדבקות בה', ועצם המעמד גם בלי נתינת התורה, הוא חשוב מאד.
אמור מעתה – בשבועות אנו מודים לה' גם על המתנה הנפלאה שהעניק לנו – התורה, וגם על שקרבנו אליו וזכינו להידבק בו (בעומק – זה אותו דבר, אנו דבקים בו תדיר דרךתורתו).
ויהי רצון, שנזכה אנו וצאצאנו להידבק בה' וללמוד את תורתו הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
