ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לְהִתְפַּרְנֵס*. אֵינָהּ דּוֹמָה לָאַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁבְּכָל אֻמָּה, שֶׁנִּמְצֵאת בִּיחִידֶיהָ. כָּל אֻמָּה יְסוֹדָהּ הוּא רַק טִבְעִי פָּשׁוּט, הֶכְרֵחַ הַחַיִּים וְהַקִּבּוּץ*, מִלּוּיֵי הָרְצוֹנוֹת הַטִּבְעִיִּים, הַנּוֹחִים* עַל-יְדֵי קִבּוּץ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם* קִשּׁוּרִים אַמִּיצִים זֶה לָזֶה, וְהָרָצוֹן הַזֶּה אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת מִתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי סִבּוֹת לִמּוּדִיּוֹת וְחִנּוּכִיּוֹת. אֲבָל קִשּׁוּר שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל בָּנוּי הוּא בְּיוֹתֵר עַל מַאֲוַיִּים רוּחָנִיִּים מְשֻׁתָּפִים, שֶׁבְּעַצְמָם הֵם* צְרִיכִים אִמּוּץ וְחִזּוּק רוּחָנִי מְרֻבֶּה מְאֹד גַּם בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל יָחִיד, וְכָל-שֶׁכֵּן בְּחַיֵּי הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ.
(אוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל, ד, ח)
אהבת הבריות צריכה לבוא מהנפש
מִמְּקוֹר הַחֶסֶד* צְרִיכָה אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת לְהִתְפָּרֵץ, לֹא בְּתוֹר חֹק מְצַוֶּה, כִּי אָז תְּאַבֵּד חֶלְקָהּ הַיּוֹתֵר בָּרוּר* מִזָּהֳרָהּ, כִּי אִם בְּתוֹר תְּנוּעָה נַפְשִׁית פְּנִימִית עַזָּה. וְהִיא צְרִיכָה לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים מְאֹד, לְנַצֵּחַ סְתִירוֹת רַבּוֹת, הַמְפֻזָּרוֹת כְּצוּרֵי* מִכְשׁוֹל, בְּמַאֲמָרִים בּוֹדְדִים**, בְּשִׁטְחִיּוּתָן שֶׁל כַּמָּה הֲלָכוֹת, וּבַהֲמוֹן הַשְׁקָפוֹת, הַבָּאוֹת מֵהַצִּמְצוּם שֶׁבַּחֵלֶק הַגָּלוּי שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהַמּוּסָר הַלְּאֻמִּי.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
105 - אהבת ישראל חלק ב'
106 - אהבת ישראל חלק ג'
107 - אהבת ישראל חלק ד'
טען עוד
מקורה האלוהי של האהבה
אֲבָל בָּרוּר הוּא, שֶׁאַךְ מִתְרַחֶקֶת הִיא הָאַהֲבָה מִמְּקוֹרָהּ הָאֱלֹהִי, יִקְמֹל פִּרְחָהּ, וְהַמָּקוֹר הָאֱלֹהִי מוֹפִיעַ הוּא אֶת אוֹרוֹ עַל יְדֵי צִנּוֹרוֹת הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשֶׂה*, וְעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַלְּאֻמִּי* הַמְיֻחָד.
נדרשת עבודה גדולה ליישב את הסתירה
וּבָזֶה בָּאָה עֲבוֹדַת רוּחַ גְּדוֹלָה, אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת כָּל הַצִּנּוֹרוֹת* בְּמַעֲמָדָם, וְעִם זֶה יִשְׁאֹב מֵימֵי הַחֶסֶד בְּטָהֳרָתָם וְהַרְחָבָתָם הַמְּקוֹרִית. כַּמָּה פְּעָמִים מֻכְרָחִים לָרֶדֶת לְמַעֲמַקֵּי מַחֲשַׁכִּים, כְּדֵי לַחְפֹּר דַּוְקָא מִשָּׁם אֶת הָאוֹרָה הַיּוֹתֵר חָפְשִׁית, הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה וְעֶלְיוֹנָה.
(אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ חֵלֶק ג, דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת מִמְּקוֹר הַחֶסֶד, עמ' שיח)
הסתכלות על הצד הטוב
כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בֶּאֱמֶת בְּצַד הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִתְאַהֵב* הָאָדָם עַל הַבְּרִיּוֹת בְּחִבָּה פְּנִימִית, וְאֵינֶנּוּ צָרִיךְ לְהִזְדַּקֵּק לְשׁוּם* אָבָק שֶׁל חֲנֻפָּה. כִּי הַהִתְעַנְיְנוּת בְּצַד הַטּוֹב, שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ תָּמִיד, מְכַסָּה מִמֶּנּוּ בֶּאֱמֶת אֶת כָּל הַצְּדָדִים הָרָעִים, וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם.
(אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ חֵלֶק ג, דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, הִסְתַּכְּלוּת בְּצַד הַטּוֹב, עמ' שכד)
____________________
צְרִיכָה לְהִתְפַּרְנֵס – להיות ניזונה. הֶכְרֵחַ הַחַיִּים וְהַקִּבּוּץ – צרכי החיים מחייבים שיתוף פעולה בין בני אדם ומחייבים יצירת חברה ולאום. הַנּוֹחִים – הרצונות הטבעיים מתקיימים בקלות. לָהֶם – לחברי הקבוצה. הֵם – השאיפות הרוחניות. מִמְּקוֹר הַחֶסֶד – נטיית החסד הפנימית שבאדם. בָּרוּר – בהיר. כְּצוּרֵי – סלעים. בְּמַאֲמָרִים בּוֹדְדִים – מאמרי חז"ל שעולה מהם יחס שלילי לאומות העולם. הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשֶׂה – לימוד תורה וקיום מצוות. הַצִּמְצוּם הַלְּאֻמִּי – ייחודנו כעם. כָּל הַצִּנּוֹרוֹת – הדרכות התורה והיחס הלאומי יחד עם אהבת הבריות. מִתְאַהֵב וכו' – מתעוררת בו אהבה לבריות. לְהִזְדַּקֵּק לְשׁוּם וכו' – אהבה המכסה על הפגמים של הזולת.
ביאורים
היום נעסוק בעיקר בצורך של לימוד נושא האהבה – הן כלפי עם ישראל, והן כלפי כל הבריות. מדוע יש צורך ללמוד על אהבה, הרי האהבה היא מידה טבעית בישראל?
ראשית, ביחס לעם ישראל – אכן בכל יחיד מאומות העולם טבועה אהבה לעמו, באופן טבעי ונורמלי. אך התשתית לאהבה זו היא צרכים חומריים ותחושה של מכנה משותף: רווחה כלכלית, חברה נעימה, שפה, תרבות ועוד. ההתאגדות הלאומית יוצרת דברים אלה, ועל כן הם אוהבים את עמם. צרכים אלה פשוטים וטבעיים, ואין צורך לחזקם בלימוד וחינוך. לעומת זאת, הקשר הלאומי בישראל נובע מאידיאלים משותפים, אידיאלים רוחניים ונשגבים. אידיאלים מרוממים כאלה דורשים לימוד מעמיק וחינוך ארוך-שנים. אדם הוא חומרי מטבעו, וקשה לו להתרומם לשאיפות רוחניות גבוהות. על כן, כדי לחזק את אהבת היחיד מישראל לעמו, יש צורך לעסוק בלימוד ובחינוך לאידאלים הלאומיים של ישראל: תיקון העולם באמצעות ההליכה בדרך ה', לימוד תורתו, שמירת מצוותיו ועוד.
שנית, ביחס לאהבת כל הבריות . אמנם אהבת הבריות צריכה לבוא מתוך מידת החסד, מידה טבעית לאדם מישראל. אסור שהיא תנבע רק מציווי. אהבה-בכורח שכזו תעיד על האדם שהוא סובל מחולי נפשי, שהרי החסד היא מידה ישראלית שצריכה להיות טבועה בנפשו. עם זאת, הנטייה לאהוב את הכל נפגעת מסתירות לכאורה שיש בתורה, הנובעות מהבנה שטחית בתורה, ומתפיסות עולם רווחות, הגורסות כי יש לשנוא את הגויים. תפיסות אלו נובעות מכך שלומדים רק את צד הנגלה בתורה, שהוא צמצום האידאלים הגדולים לתוך עולם המעשה המסובך.
את כל הסתירות הללו צריכה אהבת הבריות לנצח, ובשביל כך יש להעמיק בתורה.
יש סיבה נוספת להעמקה בלימוד האהבה: לעיתים האהבה לאומות יכולה להתנגש עם מצוות התורה . הרב קוק מלמד אותנו שאם תתנתק האהבה מקיום מצוות ותְוותר על הגנת האומה ופיתוחה למען פיתוח האנושות בכללה, היא תאבד את המקור המחיה אותה – האהבה האלוהית לכול, שהיא שורש כל האהבות. הצינור לקבל את האהבה הוא מהאהבה האלוהית לכול, והצינור היחיד לקבל אהבה אלוהית זו הוא התורה והמצוות, שמגיעות לעולם דרך עם ישראל.
כדי להגיע למצב שבו האהבה לכל הבריות לא תעמוד בסתירה לשמירת מצוות קלה כבחמורה, עלינו להעמיק ולהבין שכל המצוות ודקדוקי תורה נובעים דווקא משאיפת החסד והאהבה.
מתוך ההבנה שיש לאהוב כל אדם, צריך להסתכל בטוב שבכל אדם, שהוא עיקרו באמת. כשנוהגים כך, פורחת האהבה ומתחזקת באופן הדדי – האנשים חשים באהבתו של האדם וגם הם אוהבים אותו, אהבה אמִתית ועמוקה. אהבתו לרשעים היא אהבה אמִתית, אהבה שמדגישה את הטוב שקיים בעומק כל רע, טוב שהוא האמת השורשית והנכונה ביותר.
הרחבות
אהבת הרשעים
לְנַצֵּחַ סְתִירוֹת רַבּוֹת, הַמְפֻזָּרוֹת כְּצוּרֵי מִכְשׁוֹל, בְּמַאֲמָרִים בּוֹדְדִים. הרב קוק כותב שישנם מאמרי חז"ל שלכאורה יש בהם סתירה לערך אהבת הבריות, ועלינו להתמודד עם הסתירה הזו. דוגמה להתמודדות עם מאמר שנראה כמצמצם את אהבת הבריות, נוכל למצוא בדברי הרב שניאור זלמן מלאדי , בהתייחסו לדברי חז"ל בעניין שנאת אדם רשע.
הגמרא אומרת שמותר לשנוא אדם רשע, ואף מצוה לשנוא אותו, כפי שנאמר [משלי ח, יג]: "יראת ה' שנאת רע" [פסחים קיג:]. כותב על כך הרב שניאור זלמן מלאדי: "היינו בחבֵרו בתורה ומצוות, וכבר קִיים בו מצוות 'הוכח תוכיח את עמיתך'... ואף על פי כן לא שב מחטאו, כמו שכתוב בספר חרדים. אבל מי שאינו חבֵרו ואינו מקורב אצלו, הנה על זה אמר הלל הזקן: 'הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום וכו', אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' לומר, שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו, ולכן נקראים בשם 'בריות' בעלמא – צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה... וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעוונותיהם שמצוה לשנאתם – מצוה לאהבם גם כן . ושתיהם הן אמת: שנאה מצד הרע שבהם, ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם, שהוא ניצוץ אלהות שבתוכם המחיה נפשם האלוהית" [תניא פרק לב].
במקום אחר מוסיף הרב קוק , שלא זו בלבד שיש להתייחס גם אל הרשע באהבה, אלא שצריך לדעת שהטוב שברָשָע, שכלפיו מכוונת האהבה, שייך לעצמיותו יותר מאשר הרע [מידות הראי"ה, אהבה ט].
לעילוי נשמת משה בן שמחה בניטח ז"ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.










