ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- מאמרי הראי"ה
"והרי מצאנו לרבי אליעזר הגדול שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם (סוכה כ"ז ב' ויומא ס"ו ב'), וקשה בזה מה שמצאנו באבות דר' נתן פ"ו גבי רבי אליעזר שדרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם. ולכאורה זה סותר את הכלל של מדתו של ר' אליעזר שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו? וצריכין אנו לומר שאם היינו אומרים שאמר דברים שלא "אמרן" פה לעולם הי' זה באמת סתירה על הכלל שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. אבל כיון שאמרו שלא "שמעתן אוזן" מעולם, אנו מבינים שהפה של הרב, אב התורה, רבן יוחנן בן זכאי אֲמָרוֹ, אבל מכל השומעים הצטיין רבי אליעזר הגדול בהקשבתו העמוקה, שאזנו שמעה מתורתו של רבו מה שלא שמעו אחרים". [עכ"ל]
כלומר, גאון עולם וקדוש עליון שומע מדברי רבותינו, מה שאחרים שהם פחותים בדרגא ממנו, לא זכו להבין או לקלוט.
הנה מקור גדול לדברי הרב קוק בדברי מהר"ל (נתיבות עולם ב - נתיב אהבת ריע - פרק א):
"אבל דבר זה בשביל שישראל הם עם אחד ומצד זה ראוי שיהיו ישראל כמו אדם אחד לגמרי, וכאשר אין האהבה לחבירו כאלו היה איש אחד דבר זה כאילו לא היו ישראל עם אחד, ולכך המצוה בישראל 'ואהבת לרעך כמוך'. וכבר בארנו בפרק משה קבל (אבות א) כי דבר זה שאוהב הבריות הוא אהבת השם ית' גם כן, כי מי שאוהב את אחד אוהב כל מעשה ידיו אשר עשה ופעל. ולפיכך כאשר אוהב את השם ית' אי אפשר שלא יאהב את ברואיו. ואם הוא שונא הבריות אי אפשר שיאהב השם ית' אשר בראם".
מקור אליו ציין מהר"ל, במסכת אבות (פרק א, משנת הוי דן את כל האדם לכף זכות, סוף עמ' לח) "מי שהוא אוהב [את] הש"י, אוהב את הבריות שהם ברואיו ית'. כי מי שהוא אוהב את אחד הוא אוהב את כל אשר שייכים לו ומצורפים אליו".
גם המקובל הגדול ר' משה קורדוברו (רמ"ק, "תומר דבורה", סוף פרק ב) אמר "ירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בלבו, ואפילו הרשעים, כאילו היו אֶחָיו ויותר מזה, עד שיקבע בלבו אהבת בני אדם כולם. ואפילו הרשעים יאהב אותו בלבו, ויאמר 'מי תן ויהיו אלו צדיקים, שָׁבִים בתשובה ויהיו כולם גדולים ורצויים למקום. ובמה יאהב? בהיותו מזכיר במחשבתו טובות אשר בהם, ויכסה מומם, ולא יסתכל בנגעיהם אלא במדות טובות אשר בהם". עכ"ל. כלומר בליבנו יש לנו לאהוב את הרשעים. ומשמע בלב, ולא מבחוץ, כי ע"י שנאה המוצגת מקַוים אנו להשפיע עליהם לטובה.
המקור לחילוק זה מצאנו בתוספות ד"ה שראה וכו' על הסוגיא הנ"ל (פסחים קיג ע"ב). זו לשונם:
שראה בו דבר ערוה - ואם תאמר דבאלו מציאות (בבא מציעא דף לב:) אמרינן 'אוהב לפרוק, ושונא לטעון. מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו'. והשתא מה כפיית יצר שייך? כיון דמצוה לשנאתו וי"ל כיון שהוא שונאו, גם מחבירו שונא אותו דכתיב (משלי כז) 'כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם'. ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה. ושייך כפיית יצר: [עכ"ל].
מה היא השנאה שהגמרא 'דורשת' מעמנו, ומה היא שנאה גמורה שהתוספות מזהירים אותנו ממנה? אלא כל דברי חז"ל בעניני שנאת הרשעים (תענית ז ע"ב ועוד) מדוברים רק הפגנה חיצונית של שנאה, אבל חס וחלילה לשנוא גם בלב. כל דברי חז"ל אמת. מה שכתבו לשנוא, הלכה למעשה, נוגע להתנהגותנו כלפם. ודאי יש להשמר מלהתחבר אליהם "אל תתחבר לרשע" (אבות, א). אבל היודעים להעמיק בתוך דברי חז"ל יודע שבלב יש לנו לחשוב בהתנהגויות אלו שתוכניתנו האמתית היא לשפר אותם, להציל אותם מרעתם. וגם אפשר שהשנאה היא כדי הציל את עצמנו מלהגרר אחריהם. אבל היא צריכה להיות רק פעולה חיצונית, ולא לבבית-פנימית.
ואם תאמר הא כיצד אנו הורגים את הרשעים ע"י בית דין, ומלקים אותם וקונסים אותם וכיו"ב. אין זה אלא כמו אב הבא לחנך את בנו ונוהג בו מדת הדין. אבל אין כאן חלילה "שנאה גמורה". מפורש אמרו חז"ל על הרוגי בית דין שיש לקיים בהם "ואהבת לרעך כמוך" (סנהדרין מה ע"א). הוא עוד נחשב "רעך"! וזה אנו נאמר גם על מחייאת עמלק, שהוא שיא הרע. אנו מטיבים אתו ע"י מחיקתו מהעולם (אורות הקודש, ח"ב עמ' תצ"א). עיין דברי הרב קוק ("מדות הראיה" אהבה, פסקא ו). עוד עיין בזה רד"ק על תהלים (מזמור קיט, פסוק קנט).
ובכן על השאלה, מדוע רוב שאר רבני הדור, גם בדורו וגם בדורנו אנו, לא הבינו כך בדעת התורה בעניני הרשעים? אלא, אני עונה, זה כדוגמת ר' אליעזר בן הורקנוס (לעיל) שהוא שמע מרבותינו הראשונים, מה שלא קלטו ולא הבינו כל האחרים. יש יחיד בדור, השומע פנימיות הדברים.
זהו עומק התורה, הנמסרת באמתיותה אך ורק ללב טהור, לב נקי מגאוה, מאהבת כסף, מאהבת תענוגות, ממדת הכעס וממדת החפזון. ולא כל אדם זוכה לכך.

מאמרי הראי"ה – הרב אליהו ברין השיטה הלמדנית הפילפולית לפי הרב זצ"ל
מאמרי הראי"ה - "הגאון רבי שמעון שקאפ"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









