ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- ביכורים ומצוות נוספות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
השמחה המתמשכת
חג הביכורים אינו מסתיים כל כך מהר כמו שנדמה לנו, הנה לימדונו חכמינו במשנה, שזמן הבאת הביכורים נמשך מעצרת ועד חג הסוכות, וכן הקריאה המלווה את ההבאה, נשמרת בכל אותה התקופה, אמנם לאחר חג הסוכות, קיימת מחלוקת בין חכמינו ביחס להמשך הקריאה:
"מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא. רבי יהודה בן בתירה אומר, מביא וקורא". (ביכורים א, משנה ו)
מה קבע את גבולות זמן ההבאה והקריאה? נבחין שהקריאה והתודה קשורים ותלויים בשעת שמחה, שהיא שעת לקיטת התבואה והפרות. נאמר: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ", אימתי? בשעה שמתקיים גם סוף הפסוק: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" (דברים כו, יא). התקופה המתאימה לכך היא מעצרת ועד חג הסוכות, בשעה שמצויים בשפע רוב פרות השדה ונמשכת לקיטתם. זהו אושר גדול לחקלאי לראות את אדמתו מלאה וגדושה בפרותיה, לאחר כל עמלו, השקעותיו וטרחותיו, עתה הריהו זוכה ביבוליה. אכן זהו סיום נאה לברכת השנה החולפת.
עם הכניסה למחזור החדש של 'הזכרת הגשמים' בתפילה, לאחר חג הסוכות, נפתחת לפנינו תקופה חדשה ועמה הציפיה לברכה בעתיד. על כן, על מפתן החורף העומד בפתח, עם התפילות החדשות שבפינו, מרופפים אנו את הקשר לשנה שעברה, ע"י חסימת פינו: "מחג הסוכות ועד החנוכה מביאין ולא קורין". לדעת ר' יהודה בן בתירה, ממשיכין לקרות עד החנוכה, כיוון שמצויים עדיין פרות השנה שעברה, הרי נמצאת וקיימת הברכה של השנה שעברה, על כן נמשכת השמחה וההודאה עליה על ידי הקריאה.
ביכורים - כנגד חטא המרגלים
הביכורים הם פרות האילן והאדמה שהבשילו תחילה, ומצווה להביאם ולהעלותם לבית ה' וליתנם לכהנים. לא כל הפרות זכו לכך, אלא רק פרות ז' המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל (ביכורים א, משנה ג). רק הם זכו ונתקרבו אל הקודש להיות מובאים בית ה'.
האר"י הקדוש אמר, ש"מצוות הביכורים היא תיקון לחטא המרגלים". במבט ראשון ניתן להסביר את דבריו ביחס לימי הבאת הביכורים שהם מעצרת ועד חג הסוכות. תקופה זו מקיפה וגם חופפת את תקופת הליכתם של המרגלים לארץ ישראל. הם יצאו בכ"ט בסיוון, ותרו את הארץ ארבעים יום, עד תשעה באב. עצם הדגשת הכתוב שהתקופה היא: "וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים" (במדבר יג, כ), תלמדנו שיש נגיעה בין הדברים. הזמן והתקופה שהמאיסו המרגלים את הארץ, יתוקנו על ידי הדורות הבאים המצווים לגלות ולספר באותו הזמן, את שבחה של הארץ בהבאת פרותיה לבית המקדש, ובקילוסם על ידי קריאת פרשת הביכורים, זאת, לעומת המרגלים שהביאו עימם מפרות הארץ והוציאו את דבתה רעה. מצוות הביכורים הנוהגת דוקא בז' המינים שנשתבחה בהם א"י, ולא בשאר פרות, עדות היא לחיבת הארץ.
הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד, העיר שבסדר המשנה בביכורים נאמר:
"אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, כורך עליו גמי ואומר הרי אלו ביכורים". (ביכורים ג, משנה א)
למה הזכירה המשנה רק שלושה משבעת המינים - אשכול, תאנה ורימון? ללמדנו שבאותם המינים עצמם שהביאו המרגלים מן הארץ, לשם הוצאת דיבתה, הבליטה המשנה את תיאור מצות הביכורים דוקא בהם, כדי לספר בשבחה לדורות הבאים.אפשר להוסיף בהסברת הקשר שבין מצות הביכורים ותיקון חטא המרגלים, בהתאם לקביעת המשנה בהבחנת מקום גבולותיה וקדושתה של הארץ, ויתרונה על פני שאר הארצות. וכך נאמר במשנה:
"ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ומהי קדושתה? - שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאים כן מכל הארצות". (כלים א, משנה ו)
את קו הגבול של ארץ ישראל לעומת חו"ל, תוחמות המצוות הקשורות לארץ ותלויות בה. מאידך-גיסא נשים לב, שיש למצוות אלו זיקה מיוחדת הקשורה בהבאתם למקדש: "העומר והביכורים ושתי הלחם".ניתן להיאמר שישנה כאן קשירה בין שמים לארץ, בין המקומות הרחוקים שבגבולין - עד למרומי המקדש. זוהי קדושת ארץ ישראל האופיינית, המחברת את הגשמיות לרוחניות, לכן לא ציינו את הגבול בשאר המצוות התלויות בארץ כמו: חלה, תרומה ושמיטה, מפני שאין בהן ציון הקשר לבית המקדש.
נתעמק מעט במה שרמזו לנו בעלי הסוד, שמצוות הביכורים מהווה תיקון לחטא המרגלים. חטאם היה בכך שחשבו שניתן לוותר על הארץ, ולקיים את מצוות התורה גם בנכר בתלישות מן הקרקע, ושאפשר להגיע לחיי יהדות שלימים ומלאים גם בלי ארץ ישראל.
ייחודה של מצוות הביכורים - שהיא מדגישה את הקשר ואת התלות המוחלטת בקרקע, בזה היא שונה מכל המצוות התלויות בארץ. למשל בהפרשת תרומות ומעשרות יכול כל אדם מישראל לקנות פרות טבל, ולהפריש מהן מתנות כהונה אף על פי שאין לו קרקע. וכן האישה המגלגלת את העיסה, היא מתחייבת במצוות חלה, אף שלא היא גידלה את התבואה, ואין לה כל שייכות לקרקע. ואילו בהבאת הביכורים מחייבת ההלכה את הצורך בקרקע כדי להתחייב בביכורים. רק מי שבאדמתו גדלו פרותיו, ויש לו חלק ונחלה בארץ מביא ביכורים, שנאמר: "'רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ' - עד שיהיו כל הגידולין מאדמתך" (ביכורים א, משנה ב).
לא החוכר ולא האריס, וכמובן שלא הגזלן, יוכלו להביא ביכורים, מפני שהאדמה אינה שלהם. הקונה שני אילנות ואין לו קרקע וכן הנוטע בשלו והבריך לתוך של חבירו או לרשות הרבים, אינם זכאים להביא, כי יניקת הגידולים לא מאדמתם! מתברר אפוא שמצוה זו של הבאת הביכורים, מבטאת במיוחד את קישורו ותלותו של האדם אל הקרקע! כאמור, לא כן הדבר בקניית פרות טבל, יכול הקונה להפריש מתנות כהונה ותרומות ומעשרות שלא מאדמתו, ולברך על ההפרשה. וכן להפריש חלה, מתבואה שגדלה בשדה חברו. לעומת זה אין הקונה ביכורים, יכול לזכות במצות הבאת הביכורים בפרות שגדלו באדמת זולתו.
אפשר לסכם ולומר שמצוות הביכורים היא תיקון לחטא המרגלים בשלושה היבטים:
מבחינת הבלטת קדושת המקום , מאיזה מקום אפשר להביא ביכורים,
בבחירת סוגי הפרות - מז' המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל,
וכן מבחינת הזמן, המקביל לזמן ולתקופה שהמרגלים שוטטו בארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
