ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- גבולות הארץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ירון יוסף בן מרים
ראינו שהגמרא בפסחים עוסקת בחלק הראשון, היינו בארץ סיחון ועוג המקורית ושם נוהגת השמיטה - כנ"ל. הגמרא ביבמות - עוסקת בשני החלקים האחרים, וכונתה לומר, שאם בחלק ב', היינו בחלק שהתקדש על ידי עולי מצרים ובכל זאת נמנעו עולי בבל מלקדשו, ושמיטה לא נוהגת שם, ואפשרו לעניים לקבל מעשר עני. קל וחומר בחלק ג', שלא נכבש מעולם אפילו לא על ידי סיחון - גם שם לא נוהגת שביעית ויש לתת שם מעשר עני.
למדנו, ששטחים נרחבים בעבר הירדן המזרחי נכבשו על ידי עולי בבל ונוהגים בהם מצוות התלויות בארץ, אע"פ שבחלקים נרחבים בחלק המערבי של הירדן, כגון בערבה הדרומית - לא נוהגים מצוות התלויות בארץ!
לצערנו - נחתם "הסכם שלום" עם "ממלכת ירדן" לפני מספר שנים. היה זה ויתור רשמי ראשון על שטח מרכזי בארץ ישראל - בניגוד להלכה, ובניגוד לתפיסה הפוליטית מאז הצהרת בלפור - שאסור לוותר על השטח הזה, והוא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל השלימה.
עבר הירדן כחלק מארץ ישראל במקומות שונים בש"ס
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה (94)
הרה"ג חיים שטיינר
13 - עבר הירדן המזרחי בהלכה
14 - בעלותנו על עבר הירדן
15 - רמת הגולן
טען עוד
ובמסכת כתובות, דף קי: כתוב [מקור 1]:
"שלש ארצות לנשואין: יהודה, ועבר הירדן, והגליל; אין מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל באותה הארץ מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך".
ומפרש רש"י במקום [מקור 2]:
"שלוש ארצות לנשואין - שלש ארצות הן בארץ ישראל חלוקות לענין נשואי אישה שאם נשא אישה באחת מהן אינו יכול לכופה לילך אחריו מארץ אל ארץ".
יש לציין, שגם כאן רש"י מקפיד לומר - 3 ארצות הן בארץ ישראל .
ובמסכת נדרים דף כב, אומרת הגמרא [מקור 3]:
עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה, אמר ליה לעולא: יאות עבדי? אמר ליה: אין, ופרע ליה בית השחיטה. כי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר לו: דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה? אמר לו: נפשך הצלת. קא תמה רבי יוחנן: מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב! אמר לו: ההוא שעתא לא עברינן ירדנא".
והר"ן מפרש [מקור 4]: "ההוא שעתא לא עברינן ירדנא - ועבר הירדן לא נתקדש להבאת העומר ולמקצת קדושות".
(אבל ברור שעבר הירדן – ארץ ישראל!).בסוטה, דף ז עמוד ב [מקור 5]:
"תנו רבנן: אומר לפניה דברים של הגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים, כגון: (איוב טו) "אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם, יהודה הודה ולא בוש", מה היה סופו? נחל חיי העולם הבא; ראובן הודה ולא בוש, מה היה סופו? נחל חיי העולם הבא. ומה שכרן? מה שכרן?! כדקא אמרינן! אלא מה שכרן בעולם הזה? (איוב טו) "להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם".
ורש"י מפרש [מקור 6]: "להם לבדם נתנה הארץ - יהודה זכה למלכות. בתוספתא דברכות (פרק ד) ראובן נטל חלק תחילה בארץ בעבר הירדן ".
ואם כן, הנחלה הראשונה היא החשובה, ואף על פי שהיא מעבר הירדן, היא ארץ ישראל!והגמרא בסוטה (דף יד עמוד א) אומרת [מקור 7]:
"דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי; אמר לו הקב"ה: כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם, שנאמר: (ישעיהו נג) לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות".
וקשה להבין את דברי ר' שלמאי מפני מה נתאוה וכו', הלא פשוט הוא שמשה רצה לבוא לארץ ישראל כדי לקיים מצות ישוב ארץ ישראל! קושיא זו מקשה ה"משך חכמה" בשם הרד"מ (בדברים יא, לג) [מקור 8]:
"ומאי מקשה, הלא ישיבת ארץ ישראל עשה היא בעצמה! יעויין שם. ולא קשה מידי, דלפי זה בני גד ובני ראובן לא יקיימו מצוות ישוב ארץ ישראל, ובוודאי אינו כן, דקיימו גם בארץ סיחון ועוג מצווה זו, שזהו האמורי מה שאמר (במדבר לג, נג) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". ואם כן, מדוע היה משה מבקש ליכנס לארץ, ודאי כל זמן שלא היה כיבוש וחילוק הארץ, היו מקיימים בזה ישיבת ארץ ישראל. וזה פשוט".
ולפי זה ברור, שאף בעבר הירדן מקיימים את מצוות ישוב הארץ. ולכן מקשה ר' שמלאי מדוע התאוה לעבור את הירדן, כאשר קיום המצוה מתבצע גם בעבר הירדן המזרחי.בבבא בתרא, דף לח, המשנה אומרת שישנם 3 ארצות לחזקה [מקור 9]:
"שלש ארצות לחזקה: יהודה, ועבר הירדן, והגליל. היה ביהודה והחזיק בגליל, בגליל והחזיק ביהודה - אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה אחת. אמר רבי יהודה: לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באספמיא ויחזיק שנה, ילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת".
והרשב"ם מדגיש: "3 ארצות - בארץ ישראל".
ושם, בדף נו [מקור 10]:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שהראהו הקב"ה למשה - חייב במעשר. לאפוקי מאי? לאפוקי קיני, קניזי, וקדמוני. תניא, רבי מאיר אומר: נפתוחא, ערבאה, ושלמאה; רבי יהודה אומר: הר שעיר, עמון, ומואב; רבי שמעון אומר: ערדיסקיס, אסיא, ואספמיא".
דף עזר 21
והרשב"ם מפרש [מקור 1]:
"כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה - בשעת מיתתו כדכתיב ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד (הנמצא בעבר הירדן) עד דן (דברים לד). חייב במעשר - דהם הם שבע עממים הכתובים בכל מקום. אבל קיני קניזי וקדמוני שנתנו לאברהם אבינו בין הבתרים לא יתחייבו במעשר לעתיד לבא כשיחזירם לנו לעתיד כדאמר בבראשית רבה. אי נמי אם כבשו ישראל מהם אחרי מות יהושע כולן פטורין מן המעשר דכתיב התם זאת הארץ אשר נשבעתי (דברים לד) זאת למעוטי הני שנתווספו לאברהם על השבועה כן נראה בעיני...".
הרב אברמסקי זצ"ל במאמר על ארץ ישראל, מעיר שמשה רבנו עלה על הר נבו - הר בעבר הירדן, וה' אומר לו להסתכל לכל הכיוונים, שכולם מכלל הארץ - כמו שהגמרא דלעיל אומרת, ואם כן ברור שההר הזה הוא מרכז הארץ אף על פי שהוא בעבר הירדן!
גם מהגמרא בסנהדרין (דף יא) מוכח, שעבר הירדן הינו חלק בלתי נפרד מהארץ [מקור 3]:
"תנו רבנן: על שלשה ארצות מעברין את השנה: יהודה, ועבר הירדן, והגליל. על שתים מהן - מעברין, ועל אחת מהן - אין מעברין. ובזמן שיהודה אחת מהן - הכל שמחין, שאין עומר בא אלא מיהודה".
ורש"י מוסיף [מקור 4]:"על שלש ארצות - שלא הגיע אביב שלהן, או שרואין בית דין שמתאחר בהן זמן בישול פירות האילן, מעברין, שלשתן מארץ ישראל הם. על שתים מהן - אפילו על עבר הירדן והגליל - מעברין, דהואיל וברובא דארץ ישראל לא מטא אביב לא קרינן ביה חדש האביב, ועל אחת מהן - אין מעברין אפילו לא הגיע ביהודה והגיע בעבר הירדן והגליל - אין מעברין...".
ובגמרא בערכין דף לב [מקור 5]:
"דתניא: משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר: (ויקרא כה) וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן; יכול היו עליה והן מעורבין, שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא יובל נוהג? תלמוד לומר: לכל יושביה, בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין".
וכן במסכת חולין, דף ס [מקור 6]:
" צידונים יקראו לחרמון שריון תנא: שניר ושריון - מהרי ארץ ישראל".
אם כן, בכל מקורות הקודש (מדרשים, ש"ס וכו') - אנחנו לומדים שעבר הירדן המזרחי - היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל!
כיצד קרה שויתרו על עבר הירדן המזרחי
בהצהרת בלפור לא מצויינים במפורש גבולות הארץ, אך לפי הפרוטוקולים מאז, ברור שהכוונה הייתה לגבולות התנ"ך. לאחר הצהרת בלפור, היה בעבר הירדן מנהיג שרצה להיות מלך. הוא נלחם בבריטים (עם 500 בדויים סך הכל), והם לא ידעו איך להסתדר איתו. הבריטים הציעו לויצמן לוותר על חבל ארץ זה לתקופה מוגבלת, כדי להשיג שקט אצל חבורת הבדויים ומנהיגם.
על השתלשלות העניינים מספר ויליאם זיף, אחד ממזכירי הממשלה הבריטית (לקוח מתוך יומן שכתב בעניין ויתור הסוכנות על עבר הירדן) [מקור 9-10-11]:
"ויצמן קרא בחפזון לישיבה את חבריו, אשר רובם ראו בהתנהגותו של צ'רצ'יל "בלוף". הדרך היחידה לבצוע חוקי של השינוי המוצע במעמד היהודי בארץ ישראל היתה בהסכמת המנהיגות היהודית. אך ויצמן שדל ודבר אל ליבם, עד שחבריו הסכימו לבסוף, וחתמו על פסק דין מוות לתנועתם מתוך הכנעה מופלאת ביותר.
אין כל ספק שחלק גדול ביותר של הסכמה ציונית לצעד זה הסתמך על לויאליות (נאמנות) מופרזת לאינטרסים של ידידתם ותומכתם בריטניה. הגידו להם שזוהי תחבולה זמנית כדי להוציא את המושלים הבריטיים ממצוקה בלבאנט. אילו עמדו איתן על עמדתם, היתה כל המזימה מתבטלת. הצרפתים עוד רצו בארץ ישראל, וזכותה היחידה של בריטניה בארץ ישראל נמצאה בפיקוחם של היהודים.
אולם לא היה כל ויכוח בעניין עבר הירדן. אין להטיל ספק בעובדה שעבר הירדן נכלל בתחומים שעליהם דובר בהצהרה (הצהרת באלפור) בזמן המלחמה. זוהי נקודת ההשקפה של הממשלה לגבי מעמדו המדיני של עבר הירדן וטיב יחסנו לארץ זו".
(מתוך הודעה רשמית של לורד ארנולד, סגן המזכיר למושבות, מיום 27.5.24).
אין כל ספק שחלק גדול ביותר של הסכמה ציונית לצעד זה הסתמך על לויאליות (נאמנות) מופרזת לאינטרסים של ידידתם ותומכתם בריטניה. הגידו להם שזוהי תחבולה זמנית כדי להוציא את המושלים הבריטיים ממצוקה בלבאנט. אילו עמדו איתן על עמדתם, היתה כל המזימה מתבטלת. הצרפתים עוד רצו בארץ ישראל, וזכותה היחידה של בריטניה בארץ ישראל נמצאה בפיקוחם של היהודים.
אולם לא היה כל ויכוח בעניין עבר הירדן. אין להטיל ספק בעובדה שעבר הירדן נכלל בתחומים שעליהם דובר בהצהרה (הצהרת באלפור) בזמן המלחמה. זוהי נקודת ההשקפה של הממשלה לגבי מעמדו המדיני של עבר הירדן וטיב יחסנו לארץ זו".
(מתוך הודעה רשמית של לורד ארנולד, סגן המזכיר למושבות, מיום 27.5.24).
אם כן, כל היצירה של ממלכת ירדן, היא יצירה מזויפת, שנוצרה בגלל חולשתם של המנהיגים הציוניים שהיו אז נאמנים לבריטניה. מתוך היומן רואים שהבריטים בעצמם מלגלגים על הויתור הטפשי הזה! לצערנו, רבין המשיך את הויתור הזה - וחתם על הסכם שלום עם ירדן.
אבל הקונגרס הציוני ה- 13 (בשנת 1923), נתן ביטוי לעובדת היות עבר הירדן חלק מהארץ [מקור 13]:
"מתוך הכרה שארץ ישראל המזרחית והמערבית הינן באמת ובפועל חטיבה אחת בבחינה היסטורית, גיאוגרפית וכלכלית, נותן הקונגרס ביטוי לצפיתו, שעתידו של עבר הירדן ייקבע בהתאם לדרישות הלגיטימיות של עם ישראל".
ובעזרת ה', בקרוב, נממש את זכותנו ונשוב ונכבוש את הארץ עד נהר פרת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
