ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ח*. הַתְּשׁוּבָה בִּיסוֹדָהּ הִיא תְּנוּעָה לָשׁוּב אֶל הַמְּקוֹרִיּוּת, אֶל מְקוֹר הַחַיִּים וְהַהֲוָיָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁלֵמוּתָם*, בְּאֵין גְּבוּלִים וּמְצָרִים, בִּמְגַמָּה הַיּוֹתֵר אֲצִילִית וּבְרוּכָה מִזֹּהַר הָעֶלְיוֹן הַפָּשׁוּט וְהַמַּבְהִיק. אָמְנָם הַשֶּׁטֶף שֶׁל הַחַיִּים הוּא מוֹרִיד אוֹתָנוּ לְהָעֲנָפִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים•, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֵם הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים וְכָל מַה שֶּׁהֵם קוֹנִים יוֹתֵר תְּפִיסָה בְּמַעֲשֶׂה•, בְּמִפְעָל וּבְהִתְגַּשְּׁמוּת, הֵם יוֹתֵר קְרוֹבִים לְאַמֵּץ• אֶת מַהוּתֵנוּ הַמֻּגְבָּלָה, וְהִנְנוּ חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמֵנוּ עַל יָדָם לְבַעֲלֵי חֹזֶק וְאֵיתָנִיּוּת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הֲרֵי אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמֵנוּ רָפִים וְכוֹשְׁלִים• בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁתּוֹקֵף אוֹתָנוּ הָרָצוֹן לָשׁוּב לְהַמָּקוֹר הָרָאשִׁי, הַמִּתְעַלֶּה מִכָּל הִתְפַּשְּׁטוּת עֲנָפָיו. וּמִפְּנֵי הַכִּשָּׁלוֹן הַזֶּה שֶׁל הַכֹּחַ גַּם הַשְּׁאִיפָה הָרוּחָנִית מִתְחַלֶּשֶׁת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הַרֵינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּכָל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹלִים בְּדַרְגַּת הַתְּשׁוּבָה, אֲחוּזִים• יָפֶה גַּם בְּהַעֲנָפִים הַמַּעֲשִׂיִּים, וְשִׂיחָם וְשִׂיגָם, הֶגְיוֹנוֹתֵיהֶם וּשְׁאִיפוֹתֵיהֶם, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָם יַחַד עִם עֲלִיַּת מַהוּתֵנוּ לִמְרוֹם הָאֲצִילוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת הַדְּבֵקוּת הַמְּקוֹרִית. כִּי סוֹף–סוֹף הֲרֵי כַּמָּה שֶׁהַחַיִּים הִתְפַּשְּׁטוּ הֲרֵי הֵם כֻּלָּם מְפַכִּים• מֵאוֹר הַמְּקוֹרִי, וְיַחַד עִם מַהוּתֵנוּ הַנִּשְׁמָתִית צְרִיכִים גַּם לָשׁוּב אֶל הָרוּם הָעֶלְיוֹן, וְאָז לְעוֹלָם לֹא נַעֲלֶה בְּחֹסֶר–רְכוּשׁ, וְלֹא נִכָּשֵׁל בְּהַחְלָשַׁת כֹּחַ, כִּי לֹא עֲרֻמִּים נַעֲלֶה לַמְּרוֹמִים, כִּי עִמָּנוּ אֲחֻזַּת לְבוּשֵׁנוּ רַבֵּי הַגְּוָנִים וַעֲשִׁירֵי הַצְּבָעִים, אֲשֶׁר רָכַשְׁנוּ לָנוּ מֵהִתְפַּשְּׁטוּתָם שֶׁל הַחַיִּים כֻּלָּם, וְהִנְנוּ עוֹלִים וּבָאִים בַּיָּמִים*, עִם כָּל תּוֹלְדוֹת הַמִּפְעָל, הַמַּעֲשֶׂה וְהַחַיִּים אֲשֶׁר עִמָּהֶם.
ההויה בכללותה ללא חטא
ט. הַמּוּסָר בְּקוֹלוֹ הָאֱלֹהִי, בָּא לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה מֵחַיֵּי כָּל עוֹלָמִים כֻּלָּם. הַהֲוָיָה הִיא בִּכְלָלוּתָהּ בְּלֹא שׁוּם חֵטְא, הַחֵטְא הוּא מָצוּי רַק בְּעֵרֶךְ הַפְּרָטִים, אֵצֶל הַכְּלָל הַכֹּל מַתְאִים לְהַרְמוֹנְיָה נִצְחִית, וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁהַהַרְמוֹנְיָה הַנִּצְחִית מִתְגַּלָּה עַל יָדָם, הֵם הִנָּם הַמַּעֲשִׂים הַטְּהוֹרִים, הַמְשֻׁלָּלִים מִכָּל חֵטְא, עָווֹן וָפֶשַׁע. וְחַיִּים כָּאֵלֶּה•, שֶׁמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה מֵהֶם מְפַכִּים - זֶה הוּא הַדָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה דּוֹרֶשֶׁת, וְהִיא מַשִּׂיגָה אוֹתָם בְּאוֹר מְקוֹר חַיֵּי כָּל הַחַיִּים•, אוֹר מְקוֹר יִפְעַת• אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁהִיא אֵלָיו כָּל כָּךְ שְׁקוּקָה, קְשׁוּרָה וְעוֹרֶגֶת בְּאֵין קֵץ וְתַכְלִית, בִּתְשׁוּבָה עִלָּאָה, בְּחֹפֶשׁ עֶלְיוֹן, בַּעֲלִיצוּת דְּרוֹר וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים*, מְלֵאָה חָכְמַת עוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
92 - אורות התשובה פרק י"ב ז'-ח'
93 - אורות התשובה פרק י"ב ח'-ט'
94 - לימוד שבועי באמונה כח אב- ד אלול תשע"ז
טען עוד
הָעֲנָפִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים - ביטויי החיים במציאות, למשל: מעשים, מחשבות, מילים. קוֹנִים יוֹתֵר תְּפִיסָה בְּמַעֲשֶׂה - יוצאים לפועל ובונים את המציאות. לְאַמֵּץ - לחזק. רָפִים וְכוֹשְׁלִים - חלשים, מנותקים מהמציאות המוחשית. אֲחוּזִים - קשורים, פועלים. מְפַכִּים - נובעים. וְחַיִּים כָּאֵלֶּה - טהורים ורחוקים מחטא. אוֹר מְקוֹר חַיֵּי כָּל הַחַיִּים - התורה. יִפְעַת - יפי הופעה [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
פעמים רבות, בני האדם בעולם הזה, מוצאים עצמם עסוקים בחטאים ובמעידות גדולות. דבר זה עומד לכאורה בסתירה לשלֵמות הבריאה האלוהית, שבה הכול מושלם ואין עניין של נגיעה בחטא ובחיסרון כלל.
הרב קוק מבאר שבאמת המציאות בכללותה היא מושלמת, ומה שדבק בשלֵמות זו הוא רק מעשיו הטובים של האדם. נשמתו של האדם טהורה, נקייה, שואפת שאיפה עצומה תמיד אל אותה השלֵמות, ודורשת מהאדם להיות חלק ממנה, חלק מאותו אור אינסופי. למרות שכל אדם הוא אדם פרטי, בנשמתו בעצמה טמון חלק מהכלל כולו, חלק מהמכנה המשותף הטהור והאלוהי שיש לכל עם ישראל. לכן, האדם צריך להקשיב לקולה של נשמתו, להבין שכל עיסוק שלילי אינו מתאים לטבע נשמתו ולא למציאות כולה, ועליו לדבוק דווקא בטוב הגנוז בה.
אולם, בכל זאת האדם מצוי בעולם הזה, במציאות גשמית שבה הרגשת החוזק של האדם קיימת דווקא ככל שהוא מצליח בדברים גשמיים ומוחשיים, ואילו כאשר הוא עוזב את כוחותיו הגשמיים ומשקיע את עיקר כוחו רק בענייני הרוח, מגיעה אליו הרגשת חולשה ורפיון. בשל כך חשוב להקפיד שהתשובה והדביקות בקודש תהיה מתוך התעלות ולא מתוך נטישה של הכוח הגשמי הקיים באדם. שהרי בסופו של דבר המקור של המציאות כולה, כולל הגשמית, הוא מהכוח הרוחני. ולכן על האדם להעלות את הכול כלפי מעלה, לקשר את כל חייו אל הקודש, וכך תתרומם כל המציאות, והאדם לא ירגיש חלישות כוח, אלא יוכל בשמחה ובחוזק להתעלות מעלה מעלה.
הרחבות
*ימים מלאי תוכן
וְהִנְנוּ עוֹלִים וּבָאִים בַּיָּמִים. "ואברהם זקן בא בימים" [בראשית כד, א]. "אברהם בא עם כל ימיו, כיוון שאף יום אחד מחייו לא הלך לאיבוד. בכל יום ויום עשה ופעל משהו, עד שבאו כולם בחשבון". [מובא במעיינה של תורה שם ע"פ זוהר ויחי, רכד, א]. (להרחבה עיין ב'צו וזירוז' לאדמו"ר מפיסצנא בעל חובת התלמידים אות ב).
*להכיל מורכבות
בַּעֲלִיצוּת דְּרוֹר וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. רגשות אלו, עליצות וחרדה, נראים כסותרים זה את זה. הרב קוק מלמד אותנו שאנחנו מסוגלים להכיל את המורכבות הזאת. יש לנו עולם רגשות עשיר, ואנחנו יכולים להשתמש בו בזמן רגשות שונים, בהתאם למציאות המורכבת שאנו חווים. מצב זה בו אנו משלבים רגשות שונים הוא שלם יותר; העליצות לא גורמת להתנהגות שאינה ראויה, מכיוון שאנו חשים גם חרדה, והחרדה לא גורמת חולשה ושיתוק מכיוון שאנו חשים גם עליצות. רעיון זה ניתן ללמוד גם מדברי הגמרא: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" [תהילים ב, יא]. מאי 'וגילו ברעדה'?... במקום גילה שם תהא רעדה ". [ברכות ל, ב].
שאלות לדיון
א. מקור המוסר ושורשו הינו אנושי או אלוהי רוחני?
ב. מניין לרב קוק ש'בַּכְּלָל' אין חטאים? מהי משמעותה של קביעה זו?
לעילוי נשמת יהושע בן יהודה אריה לייב יעקובוביץ’ הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
