ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יא. צָרִיךְ לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה גַּם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָאֻמָּה*. הָא כֵּיצַד? אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲגוּדִים בְּיַחַד לְדוֹרוֹת, הָאֶגֶד הָרוּחָנִי שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ הוּא פַּרְנָסָה•, פַּרְנָסָתוֹ הִיא אֹרַח הַחַיִּים וּמַהְלְכֵי הַדֵּעוֹת•. כְּשֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתָם הַדְּרָכִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הֲרֵי הַתְּיֹמֶת• הָאַחְדוּתִית קַיֶּמֶת, וְהִיא מוֹסִיפָה כֹּחַ לְאַחְדוּת הַגֶּזַע וְיֶתֶר מִינֵי סִימָנֵי הָאַחְדוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִצַּד עַצְמָם דְּבָרִים עוֹבְרִים וּמִשְׁתַּנִּים; אֲבָל בַּחֲלִישׁוּת הָרוּחָנִיּוּת, הַפֵּרוּד הָרוּחָנִי מִתְגַּבֵּר, וְהָאַחְדוּת הַמִּקְרִית• שֶׁל הַגֶּזַע וְהָעִנְיָנִים הַחִיצוֹנִים לֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לְאַגֵּד אֶת הַפֵּרוּדִים הָרַבִּים, שֶׁהַחַיִּים בִּתְנָאֵיהֶם הַחִיצוֹנִים וְהַפְּנִימִיִּים מַפְרִידִים.
ירידת מחשבה
יב. יֵשׁ שֶׁמַּחֲשָׁבָה יוֹרֶדֶת מִמְּרוֹמֵי גְּדֻלָּתָהּ וּמִמְּקוֹר טָהֳרָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִתְגַּשְּׁמָה בַּמַּעֲשֶׂה וּבַחַיִּים טִפְּלוּ בָּהּ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְהֶחְשִׁיכוּ אֶת יִפְעָתָהּ. הַיְרִידָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה יְרִידַת עוֹלָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁהַטּוֹב הָרוּחָנִי הַמַּחֲשָׁבִי יֵהָפֵךְ לְרַע, כִּי אִם יְרִידַת שָׁעָה, וְהִיא גַּם כֵּן לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה. כוח הרבים
אוֹתָם הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵם קְטַנִּים בְּאֵיכוּת, יֵשׁ לָהֶם גֹּדֶל כַּמּוּתִי•, וְגַם מִדָּה זוֹ אַף–עַל–פִּי שֶׁהִיא נֶחְשֶׁבֶת כְּלֹא לְגַבֵּי הָאֵיכוּת, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהִיא מִצְטָרֶפֶת עִם הָאֵיכוּת הִיא מְעַטַּרְתָּהּ, וּ"בְרָב–עָם הַדְרַת מֶלֶךְ". וְלָאו דַּוְקָא הַכַּמּוּת הַמִּסְפָּרִית כִּי אִם גַּם הַכַּמּוּת הַכֹּחָנִית•, הַמֶּרֶץ וְהַחֵפֶץ לִרְדֹּף וּלְהַשִּׂיג, לְכוֹנֵן אֶת הַמְּבֻקָּשׁ עַל יְדֵי דְּרָכִים מַעֲשִׂיִּים וְהִתְגַּלּוּת הַכֹּחַ. כָּל זֶה מִתְגַּלֶּה יוֹתֵר אֵצֶל אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי חֹמֶר חָזָק וְגַס וְחַסְרֵי רוּחַ אֲצִילִי, הַמַּתִּישׁ עַל–פִּי רֹב אֶת הַכֹּחַ בְּיִחוּשׂוֹ לְהַחֹמֶר•. כַּאֲשֶׁר הַמַּחֲשָׁבָה צְרִיכָה לִקְנוֹת לָהּ בָּסִיס חָמְרִי, דַּרְכָּהּ לָרֶדֶת מִמַּעֲלָתָהּ. בְּפֶרֶק כָּזֶה הִנֵּה הִיא מֻשְׁלֶכֶת לָאָרֶץ וּפָרִיצִים• בָּאִים בָּהּ וּמְחַלְּלִים אֶת קְדֻשָּׁתָהּ. אֲבָל עִם זֶה מִתְרַבִּים אֻכְלוּסֶיהָ, וְהִתְגַּלּוּת הָאֹמֶץ הַחָמְרִי הוֹלֶכֶת וְנוֹסֶפֶת.
עליית המחשבה
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
95 - אורות התשובה פרק י"ב י'
96 - אורות התשובה פרק י"ב י"א-י"ב
97 - אורות התשובה פרק י"ג א'-ב'
טען עוד
___________________________
פַּרְנָסָה - מזון רוחני המסייע לשמר את האחדות שבאומה. אֹרַח הַחַיִּים וּמַהְלְכֵי הַדֵּעוֹת – שעל-פי דרכה של תורה. הַתְּיֹמֶת - שייכות ההתאמה הפנימית [הערת הרב צבי יהודה קוק] בין חלקי האומה ופרטיה. וְהָאַחְדוּת הַמִּקְרִית - אחדות שאינה רוחנית ופנימית. שֶׁהֵם קְטַנִּים בְּאֵיכוּת, יֵשׁ לָהֶם גֹּדֶל כַּמּוּתִי - אמנם אינם אנשי מעלה, אבל הם רבים. הַכַּמּוּת הַכֹּחָנִית - גודל היכולת והכוח. הַמַּתִּישׁ עַל פִּי רֹב אֶת הַכֹּחַ בְּיִחוּשׂוֹ לְהַחֹמֶר - נחלש כוחם של בעלי הרוח האצילי, כאשר הם רוצים ליישם את המחשבה ולהוציאה לפועל. וּפָרִיצִים - אנשים שאינם הגונים. מִתְעַלִּים בְּעִלּוּיָהּ - מתעלה תפיסתם והם רואים את אותה מחשבה בצורה יותר מרוממת ואידיאליסטית. הַמְעֻלָּף - המוסתר. נְקֻדַּת צִיּוֹן הַיְסוֹדִית - מהותה הפנימית של הוויית המלכות הישראלית [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
הגאולה המתוארת בספרי הנביאים, נראית לעיני הקורא אידאלית מאוד – חיים רוחניים וגשמיים מפותחים, דביקות וקשר בין ישראל לאביהם שבשמים ועוד. והנה, עם ישראל חזר לארצו, וגילה שהעניינים אינם פשוטים כלל וכלל – לא כל עם ישראל עסוק בקריאה בשם ה', מעשים הקשורים בתחיית האומה, נעשים דווקא בידי אנשים פחותי ערך, שחלקם לא מכוונים את מעשיהם ה'אידאליסטיים' לשם שמיים, או שחיים בקטנות וברדידות. דבר זה יוצר בלבול. האם ייתכן שמהלכים כה גדולים וחשובים יתגלו דווקא בידי אנשים אלה? וכיצד בסופו של דבר יתחבר כל זה לגאולתם השלִמה של ישראל?
הרב קוק מסביר, שמצד אחד, כדי לממש את האידאל הגדול - שהעולם הרוחני יתבסס בעולם החומרי - הכוחות הרוחניים צריכים לרדת, (על מנת שניתן יהיה לקדם ולחזק את אותם אידאלים בפועל בעולם הזה). ירידה זו גוררת אחריה מצב שבו דווקא אנשים ירודים ופחותים מגלים אידאלים רוחניים, ועוסקים בהם. אולם מצד שני מסביר הרב קוק, אנשים אלה הם בעלי יכולת גשמית גדולה וחזקה, ופעמים רבות דווקא אצלם מצוי המרץ והכוח החזק לקדם את האידיאלים שבעולם החומר.
ומה יהיה בסופו של דבר? עם התקדמות תהליך הגאולה, נמצאים בעם ישראל אנשים גדולים וטהורים שעוסקים באידיאלים אלה בטהרתם. ואז זוכים לפתע אידיאלים אלה להיגאל, להתרומם, להשפיע, ולרומם את כל העוסקים בהם. ואפילו אלה שרחוקים מדרך ה', מתרוממים דרכם בקלות רבה יותר מהתרוממות רגילה של אדם פרטי שמתעורר בו כוח הטוב.
כשזוכים ישראל לרוממות רוחנית, גם האחדות שביניהם מתגברת. כדי שאחדות תתקיים, יש צורך בגורם ש'יפרנס' אותה. כאשר עם ישראל נמצא במצב של רדידות רוחנית, הכוח היחיד המאחד הוא הגזע המשותף ועוד עניינים חיצוניים (מגורים משותפים, צורך לשרוד יחד בחיים ועוד), אולם אין די בדברים אלו כדי לאחד פרודים רבים הקיימים בחיי האדם, ולכן, האדם העושה תשובה ומתרומם, צריך לכוון שבתשובתו הוא מפרנס ומחזק את האחדות הזו, ומייצר דבר מהותי שבכוחו לאחד את עם ישראל. ואז, יכולים עם ישראל יחד לקדם ולרומם את העולם כולו, ולהשתמש בכוחות הגדולים הטמונים בהם, לגלות בעולם את תפקידם הגדול, ולרומם את העולם כולו אל המטרה שיעד לו בורא עולם.
הרחבות
*תורה ותשובה בשביל האומה
צָרִיךְ לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה גַּם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָאֻמָּה. בדומה לכך, הרב קוק מדריך ללמוד תורה גם בשביל האומה, ומגדיר זאת כתורה לשמה: "אחד מהדרכים של עסק התורה לשמה הוא להעשיר את כנסת ישראל בכוחות רוחניים גדולים..." [אורות התורה ב, ד].
*השפעת יחידי הסגולה על ההמון
עַד בֹּא הַתּוֹר, שֶׁמִּתְעוֹרְרִים עֲדִינֵי לֵב חֲמוּשִׁים בְּכֹחַ צִדְקַת ה'. בספר אורות, הרב קוק כותב שעם ישראל זקוק ל"חסידים גדולים המיוחדים בגדלות הדעה" והם ישפיעו מכוחם הרוחני על כל העם באופן סגולי על ידי קשר הנשמות זו לזו. "הרוחניות החיובית כבר היא מתפלשת באומה מאליה, על פי סגולתה הפנימית, על ידי הארת אלה היחידים, שהם שלוחי ציבור, ונושאים הם בלבבם את אוצר הרוחניות המחיה של כל העם" [אורות התחיה ד].
*גורלה של הציונות החילונית
אוֹר ה' הַמְעֻלָּף בְּעַרְפִלִּים, הַגָּנוּז בִּנְקֻדַּת צִיּוֹן הַיְסוֹדִית, יוֹפִיעַ. הציונות היא דוגמה לתהליך המתואר בפסקה שלנו. הרעיון היסודי של הציונות הוא שיבת ישראל לארצו. רעיון זה הינו התגשמות חזון הנביאים והדרך לגאולת ישראל ותיקון העולם במלכות שדי. כאשר רעיון הציונות התפשט בהמון, הוא נתפס גם בצורות נמוכות ואפילו שליליות, של קישור הציונות עם חילוניות ופריקת עול תורה. הרעיון הקדוש היסודי של הציונות יתברר ויתגלה יותר, ואז, הקשורים לרעיון הציונות יחזרו בתשובה בהירה וקלה אל התורה והמצוות.
שאלות לדיון
א. האם התשובה שמטרתה היא לקיים את האומה, נחשבת כתשובה 'לשמה'?
ב. אילו 'מחשבות גדולות' בנושא התשובה, מתגלות היום בצורה גסה וחומרית?
לעילוי נשמת גדעון בן פרץ וייסינגר ז'ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












