ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יד. גַּם בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם בְּמַחֲשָׁבָה כִּי אִם בְּמַעֲשֶׂה*, כְּמוֹ בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵין לְשַׁעֵר אֶת הַגֹּדֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הִרְהוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בָּא מִצַּד יִרְאָה פְּשׁוּטָה, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מִדָּה קְטַנָּה שֶׁבַקְּטַנּוֹת גּוֹרֶמֶת לְעוֹרֵר בַּנֶּפֶשׁ וּבָעוֹלָם אֶת הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת•, וְאוֹר קֹדֶשׁ מֵאוֹר פְּנֵי עֶלְיוֹן מוֹפִיעַ בְּכָל זִיו בַּהֲדַר אַהֲבָה וּבְנֹעַם ד' עַל יְדֵי כָּל מַחֲשָׁבָה הַנּוֹטָה לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בָּהּ סִיגִים רַבִּים, הַחֵן הַפְּנִימִי שֶׁלָּהּ, הַקֹּדֶשׁ הַיְסוֹדִי שֶׁבְּתוֹכָהּ - זֶהוּ שָׁוֶה כָּל עֹשֶׁר, וְכָל חֲפָצִים• לֹא יִשְׁווּ בָּהּ.
חיפוש המידה
טו. אַף עַל פִּי שֶׁהָעִצָּבוֹן וְהַפַּחַד בָּא מִפְּנֵי בִּטּוּל תּוֹרָה וּמִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת כֻּלָּם, מִכָּל מָקוֹם, תֵּכֶף כְּשֶׁמְּהַרְהֲרִין בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וּצְרִיכִין מִיָּד לְהִתְחַזֵּק בְּאֹמֶץ בִּטָּחוֹן בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן בָּרוּךְ–הוּא, וְלֶאֱחֹז בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה, כָּל אֶחָד כְּפִי מִדָּתוֹ. וְאִם לִפְעָמִים יֵרָאֶה לוֹ, שֶׁהַמִּדָּה הַמִּתְעוֹרֶרֶת עַל יְדֵי הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים מֵעִנְיְנֵי הַמּוּסָר וְהַיִּרְאָה אֵינָהּ לְפִי מִדָּתוֹ•, יִתְבּוֹנֵן וְיַחְקֹר עַל מִדָּתוֹ מַה הִיא, וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בְּיִחוּד בְּמִדָּתוֹ הָעַצְמִית, וְגַם מִזֶּה אַל יַנַּח יָדוֹ• מִמַּה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי הַסְּפָרִים*, וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּטָן מְאֹד הוּא צַד הַתְּפִיסָה שֶׁלּוֹ בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם כָּל כָּךְ שַׁיָּכִים לוֹ, מִכָּל–מָקוֹם כָּל מַדְרֵגוֹת הַטּוֹב וְהַקֹּדֶשׁ צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מְקֻשָּׁרוֹת זוֹ עִם זוֹ, וְיַחַד כֻּלָּן יֵעָשׂוּ חֲטִיבָה אַחַת לְהָאִיר עָלָיו אוֹר ד' וְתוֹרָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה בְּנֹעַם ד' וְטוּבוֹ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
107 - אורות התשובה פרק י"ד י"א-י"ג
108 - אורות התשובה פרק י"ד י"ד-ט"ז
109 - אורות התשובה פרק י"ד י"ז-י"ח
טען עוד
טז. יֵשׁ שֶׁאָדָם קוֹרֵא בִּסְפָרִים מֵעִנְיְנֵי מַעֲלוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, וְנַפְשׁוֹ מִצְטַעֶרֶת וּמִתְמוֹגֶגֶת בְּקִרְבּוֹ. צָרִיךְ הוּא לְהַפְרִיד אֶת הַצַּעַר לַחֲלָקָיו, וְיִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁחֵלֶק אֶחָד מִמֶּנּוּ הוּא שֶׁמִּצְטַעֵר עַל שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת הִיא רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ בַּעֲווֹנוֹתָיו, וְצָרִיךְ הוּא לְהִתְחַזֵּק בִּתְשׁוּבָה לָבֹא לַמִּדָּה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא, וְעִם זֶה יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתָהּ מִדָּה חֵלֶק שֶׁהוּא פָּחוּת מֵעֶרְכּוֹ, וְהוּא מִצְטַעֵר מֵהַהִצְטַמְצְמוּת שֶׁנַּפְשׁוֹ נוֹטָה לְהִצְטַמְצֵם בְּתוֹךְ הַקַּטְנוּת הַמְמֻזֶּגֶת בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה הַהִיא. וְצָרִיךְ הוּא לְבָרֵר לְעַצְמוֹ עַד כַּמָּה יְאֻשַּׁר בֶּאֱמֶת כְּשֶׁיִּקַּח מִזּוֹ הַמִּדָּה, וְעַד כַּמָּה אָשְׁרוֹ תָּלוּי בַּשְּׁמִירָה שֶׁלֹּא לְהִשָּׁאֵר בְּצִמְצוּמָהּ כִּי אִם לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מִמִּדָּתָהּ, "מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ".
___________________________
הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת – 'הספירות', הדרכים שבהם ה' מתגלה בעולם. חֲפָצִים – רצונות. אֵינָהּ לְפִי מִדָּתוֹ - הדרישות גבוהות ביחס למדרגתו הנוכחית. אַל יַנַּח יָדוֹ – יעסוק מעט גם בזה.
ביאורים
ביסוד כל פעולה של אדם בעולם יש מחשבה הקודמת לה. מחשבותיו של האדם הן המניעות אותו בכל מעשיו ובכל פעולותיו והן גם קובעות את הצורה ואת האופי של מעשים אלה. מחשבה טובה תביא למעשים טובים ומחשבה רעה תביא את ההיפך, חלילה. המחשבה גם נותנת ערך למעשה. דהיינו, שני אנשים יכולים לעשות מעשה זהה אך ערך המעשה של כל אחד מהם יהיה שונה באופן מהותי, כיוון שהמחשבה העומדת ביסודו שונה. בנוסף להשפעת המחשבה על מעשיו של האדם, היא משפיעה גם על אישיותו של האדם ועל העולם הרוחני שלו, ומעוררת אצלו מחשבות נוספות כדוגמת אותה מחשבה.
הרב קוק מוסיף שמחשבתו של האדם משפיעה לא רק על עצמו אלא גם על העולם כולו. ישנה חוקיות פנימית במציאות שכל התרחשות ושינוי במצב הרוחני של האדם, מעוררים את כוחות העולם לטוב או לרע.
מכל הנאמר לעיל אפשר ללמוד על החשיבות הגדולה של כל מחשבה טובה, ואפילו היא קטנה, המתעוררת באדם. אך צריך להשתמש בהתעוררות זו של תשובה כמנוף לשינוי גדול יותר ורחב יותר של האדם. לכן כאשר מתעוררת באדם מחשבת התשובה הוא צריך לחזור ולאחוז באמצעותה בתורה ובעבודת ה'. בנוסף, על האדם לחזק את ההתעוררות הזו של התשובה והתיקון ולגדל אותה, בין השאר מתוך לימוד ספרי מוסר. מטרת לימוד ספרי המוסר היא לחזק את האדם בתשובה ולקדם אותו למדרגות גבוהות יותר בעבודת ה'. לשם כך האדם צריך להיות מודע למדרגה הנוכחית שלו ולסגנון המתאים לו. כאשר אין מודעות זו, האדם עלול ללמוד דברים שאינם מתאימים לו ולפעול בדרכים שאינן נכונות לו וכך להגיע לידי הרגשת עצבות וייאוש.
הרחבות
* מה עושים עם עבירות שקשה לשוב עליהן?
בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם בְּמַחֲשָׁבָה כִּי אִם בְּמַעֲשֶׂה. בספר חובות הלבבות כתב, שגם בדברים שיש בעיה מעשית לתקנם, אם ישוב האדם בלב שלם לקב"ה, הקב"ה יסובב שהחטא יתוקן: "...כשיקבל עליו גדרי התשובה בכל תנאיה, אשר בכחו ויכלתו מהם, הבורא מקל עליו תשובתו, ועובר לו על מה שנעלם ממנו ונמנע עליו, וישים לו מוצא קרוב מחטאו... ואם הוא מצד אונאה וגזל בממונות, יתן לו האל ממון ויפרענו לחברו... ואם ירחק ממנו העשוק, יזמין הבורא התקבצם, עד שיכנע לפניו העושק וימחל לו. ואם לא ידע האנשים העשוקים ומספר הממון אשר עשק, יפיק אותו האל להוציא ממונו בתועלות כוללות, כבנין גשר וחפור בארות, יהנו מהם בני אדם... עד שתהיה תועלתו כוללת מי שעשק ומי שלא עשק" [שער ז פרק י].
* חשיבות הלימוד בספרי מוסר
אַל יַנַּח יָדוֹ מִמַּה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי הַסְּפָרִים. כתב החיי אדם : "ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם שילמוד בכל יום בספרי היראה אם מעט ואם הרבה, שהוא יותר חיוב מכל לימודיו. ואפילו אם יתבטל על ידי זה מלימוד פרק משניות או שאר לימוד, כי מה ה' אלקיך מבקש ממך כי אם ליראה אותו. וכדאיתא במשנה [אבות ג יז] 'אם אין יראה אין תורה', כי מה תועיל לו התורה אם אין דעתו לקיים" [כלל קמג א]. ובמשנה ברורה הביא בשם האר"י והגר"א "שחיוב ללמוד בספרי מוסר כל השנה" [סימן תרג סעיף קטן ב].
שאלות לדיון
א. מהם החסרונות שקיימים בתשובה מיראה?
ב. האם יש הבדל בין ספרי מוסר לספרי אמונה? אם כן מהו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
