ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הבעל שם טוב הקדוש היה רגיל לבקר מידי שנה בשנה בעיר אחת ולהתאכסן בביתו של אחד מנכבדי העיר. פעם בא לאותה עיירה בערב שבת, שלא בזמן הקבוע, ושבת בבית הכנסת ולא הלך למארחו הקבוע. מיד התאספו כל אנשי העיר, ואחרי תפילת ליל שבת, ציווה הבעש"ט שיגידו כולם תהילים.
סמוך לחצות לילה, הפסיקו ואכלו סעודת שבת, אך המשיכו להגיד תהילים עד אור הבוקר. כשהאיר היום, התפללו שחרית, ורק אז הלך הבעש"ט לסעוד סעודת שבת אצל מארחו הקבוע. בזמן הסעודה, נכנס גוי אחד וביקש ללגום 'משקה'. הבעש"ט ציווה לתת לו, וביקש מהגוי שיספר את הידוע לו.
סיפר הגוי, שאתמול בערב כינס מושל האזור את כל הגויים בסביבה, צייד אותם בנשק, במגמה להתנפל על היהודים ולהורגם. כל הלילה המתינו לפקודתו, אך לפנות בוקר בא שר אחד ונפגש עם המושל, ובעקבות זאת פיזר המושל את הנאספים.
הסביר הבעש"ט את אשר התרחש – למושל זה היו תבואות רבות, אך הוא דרש בעבורם מחיר קבוע, ולכן נתקע עם הרבה תבואה, וזו החלה להירקב. שונאי ישראל טענו באוזניו, שזו אשמת היהודים, ולכן החליט להשמידם. לא הייתה לי ברירה, והבאתי בדרך נס חבר ילדות של מושל זה, שכבר מת לפני 40 שנה, אך המושל לא ידע זאת. הוא בא ושכנע את המושל, שהיהודים הם ישרים, ואחרי השבת כדאי לו לבקש מהם שיעזרו לו למכור את תבואתו, וכך ניצלו היהודים.
כשסיים הצדיק מסדיגורה את סיפורו, אמר לאחיו הצדיק מהוסיאטין: 'קשה – למה היה לו להבעש"ט להטריח עצמו ולבוא לאותה עיירה בשביל כך, הלא היה יכול לעשות דבר זה ממקומו'?
וענה – 'כך אמר הבעש"ט: אם אצליח בפעולתי הרי טוב, ואם לאו – רצוני להיות ביחד עם כל אותם היהודים' (סיפורי חסידים על התורה מס' 232).
בתוספת זו של הצדיק מסדיגורה גנוזה אמירה עמוקה מאד. רובנו היינו עונים על שאלתו של הצדיק תשובה אחרת. רובינו היינו עונים, שהבעש"ט פעל את הנס רק בזכות אמירת התהילים של יהודי העיר, ולשם כך היה חייב לבוא לעיר המצוייה בסכנה. הבעש"ט, כמובן, בא על דעת שיצליח במשימתו.
אך רבי אברהם יעקב לימד אותנו פרק במסירות נפשו של צדיק על עם ישראל. הצדיק בא במגמה להיות שותף עם היהודים המצויים בסכנה, והוא מוכן להסתכן בעצמו באותה סכנה גם אם לא ינצל. ובאמת, בעומק, יש כאן אמירה רוחנית גדולה - הצדיק מצליח לגרום ליהודים להינצל ולהתרומם לאמירת תהילים, רק בגלל שהוא מוכן להיות איתם במצבם עד הסוף.
אולי למד זאת רבי אברהם יעקב מאביו רבי ישראל מרוז'ין, שכששאלוהו – למה אינך עולה לארץ ישראל? ענה: 'אילו באתי לארץ ישראל, היו שואלים אותי – מפני מה באת בלי היהודים שלך'? (אור הגנוז עמ' 151).
נקודה זו היא כל כך חיונית להורה ומחנך. כולנו שואפים לרומם את ילדינו ולהדריך אותנו במסילה העולה בית א-ל. אך באמת, הילד והחניך מקבל מההורה ומהמחנך, כשהוא מזדהה עם המחנך. הזדהות זו תלויה בכך, שהמתחנך מרגיש שהמחנך 'איתו'. תחושה זו ירגיש המתחנך רק כשהמחנך אוהב אותו בלי תנאים, אוהב אותו גם במצבים של כישלון. הוא רוצה לחוש שהמחנך בא בכל מקרה להיות עם 'היהודים' שלו.
וכמובן, עניין זה כל כך מתאים ל'תשובת אלול'. אלול הוא החודש האחרון בשנה ולא החודש הראשון. אלול אינו רק חודש ההכנה לשנה הבאה, אלא בעיקר חודש התשובה על השנה הקודמת. תשובה פירושה – להשיב, להחזיר. בחודש זה בכוחנו להשיב את כל העניינים שנפלו במהלך השנה הקודמת למקומם הטוב והנעלה. לשם כך עלינו לאסוף אותם, לאסוף את כל האבדות.
משיב האבדות, הולך קודם להיות עם 'היהודים שלו' גם במצבם המסוכן והנפול, והוא גוחן עליהם באהבה, מרים אותם, ומשיבם למקומם הנעלה.
שנזכה תמיד להיות באהבה עם 'היהודים שלנו', עם הילדים שלנו, עם האבדות שלנו, ולהשיב את כולם אל השלמות – אל האלוקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
