ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"הר ברכה" שוכנת בנחלת שבט יוסף. בבוא ישראל לארץ, עוד קודם המלחמות, עושים ישראל מסע מזורז בפיקודו של יהושע בן נון כדי להציב תחילת ברכה בהר ברכה, כציווי התורה "ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" 1 , וכמסופר בספר יהושע.
בנין הקדושה בישראל עובר גלגולים. המשכן מוקם בשילה אשר בנחלת יוסף, משם הוא מתגלגל לגבעון ולנוב בנחלת בנימין, ומשם לבית עולמים. כך גם בבניין ההנהגה, מי שזוכה לכבוש את ארץ ישראל ולייסד שם את שלטון ישראל הוא יהושע בן נון, מזרע אפרים מבית יוסף. מאוחר מכן מתגלגלת המלוכה ועוברת לבנימין, ורק לבסוף היא מגיעה לדוד.
המסילה הזו, העוברת מאפרים לבנימין ומבנימין ליהודה, היא עצת ה' העליונה לכתחילה, לא בדיעבד. הקמת המשכן בשילה אינה חלק ממהלך של 'ניסוי וטעייה', שבו מבררים מקום ומסתבר שהוא לא ייצלח ואז עוברים למקום אחר. גם בחירת שאול אינה באקראי, ופסוק שלם מעיד שאלמלי חטא שאול "הכין ה' את ממלכתך עד עולם" 2 , וכן בפרשת וישלח נאמר "ומלכים מחלציך יצאו" 3 , ומכאן שהמלכות עתידה להיות גם לבנימין. רק לאחר שחטא שאול עוברת המלכות ליהודה.
אמנם, בשעה קשה אומר הנביא 4 "וימאס באוהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר", כי יש שעות שהנבואה משמיעה זעקה גדולה, כמו גם בפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" 5 . אבל בהפטרת יום העצמאות אנו קוראים שתגיע שעה שבה "וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו, אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים" 6 .
ואם תשאל – כיצד יתכן הדבר? כיצד היתה יכולה מלכות בית דוד לצמוח, אם המלכות היתה נשארת לאפרים ובנימין? יתכן ויתכן. זאת משום שחלקם של אפרים ובנימין אינו רק כשלב שמכין לשלב הבא ואחר כך עבר זמנו והוא יכול להיבטל מהעולם, אלא תפקידו נותר ועומד גם בעמוד מלכות בית דוד על תלה.
הכיצד?
נמחיש זאת ביחס ליוסף וביחס לבנימין, על קצה המזלג.
ההרכבה בין שני העצים
ביחס ליוסף מגלה לנו את הסוד הגדול יחזקאל בנבואתו המופלאה על שני העצים 7 :
ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו וקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חביריו, וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידיך. וכי יאמרו אליך בני עמך לאמר הלא תגיד לנו מה אלה לך, דבר אליהם כה אמר ה' אלוקים הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי:
ובסופו של דבר, באותו עץ אחד: ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם.
שני העצים – עצים חיים הם. יחזקאל מבצע בהם הרכבה, שאסורה בשני מינים שונים, אבל מותרת כשמדובר במשפחה אחת.
בכל הרכבה יש כנה ורוכב. הכנה היא בעלת עוצמת חיות גדולה, כוח השתרשות, כמו שאת תפוז ה'ולנסיה', למשל, מרכיבים על ה'חושחש', שהוא תפוז בר עם קוצים, שיש לו עוצמה של חיים. תפקידו של הרוכב הוא לתת פרי הלולים. הכנה היא יוסף, והרוכב הוא יהודה, וזה החיבור של "והיו לאחדים בידיך". עוצמת החיות של יוסף, עוצמת כשרון המעשה שלו "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו" 8 נחוצים למלכות יהודה, וגם כשהרוכב נותן פרי הלולים הוא מקושר לעוצמה של הכנה.
בשביל החיבור הזה יש צורך בדבר אחד - ענווה. להכיר במלכות בית דוד, ולהכיר בעובדה שמעל הכנה נמצא קרן דוד, את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, "ובין כתיפיו שכן" 9 . כשישנה ענווה - אפרים לא יקנא את יהודה, יש לו תפקיד לאורך כל הדרך.
דוד ויהונתן
גם לבנימין יש שליחות מיוחדת שנמשכת גם דוד מלך ישראל. את הסוד הזה מגלה פסוק מופלא בספר שמואל, בשעה שנפגשים דוד ויהונתן הנאהבים והנעימים בפגישתם האחרונה בחורשה, ושם אומר יהונתן לדוד "ואתה תמלוך על ישראל ואנוכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי יודע כן" 10 . יהונתן אינו מחפש ג'ובים! הוא יודע שיש לו תפקיד ושליחות גדולה. גם בהיות דוד מלך הוא זקוק למשנה של יהונתן, ובשעה שדוד מפר את הברית עם בנו של יהונתן מפיבושת, "אני אמרתי בחופזי כל האדם כוזב" 11 , יוצאת בת קול ואומרת - נפרדה מלכות בית דוד.
אהבת הרעים שבין דוד ויהונתן נושאת בתוכה גם את בשורת מלכות ישראל.
נמצא שהמהלך של 'יוסף בנימין יהודה' עובר לאורך כל הדרך. במקדש, במלכות, וגם את מחיית זרעו של עמלק מתחיל יהושע "בחר לנו אנשים" 12 , ממשיך שאול מזרע בנימין, ואחר כך דוד. בכל שלש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ חוזרת ההדרגה הזו.
זהו מהלך אלוקי.
ספירת העומר – ערך לכל נדבך בבניין
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, בהם אנחנו סופרים כדי לדעת מתי יחול חג השבועות. הספירה מלמדת את הערך של התהליך העולה קמעה קמעה, מיציאת מצרים עד מתן תורה. המסילה – מסילת ישרים שנבנית והולכת – באה לידי ביטוי בכך שלכל יום יש את תפקידו שלו. מכאן תשובה לשאלתו של החינוך, כיון שהספירה היא ציפייה ליום שיגיע, מדוע לא סופרים כמה ימים נשאר? התשובה היא שאנו סופרים כדי לבטא שלכל יום יש את הערך המיוחד שלו, את הנדבך שהוא מוסיף במהלך הגדול.
יום העצמאות – יסוד שבתפארת
מהו יום העצמאות? השבוע של יום העצמאות בספירת העומר הוא שבוע של תפארת. תפארת היא מידתו של יעקב, "ישראל אשר בך אתפאר" 13 . בתוך התפארת הגדולה, יש בכל יום את הנקודה המיוחדת שבו היא באה לידי ביטוי, והיום זהו יום יסוד שבתפארת. לבי אומר לי שכשם שהתברר המעבר מהיסוד והתפארת אל שבוע המלכות ביום ירושלים, יום החסד שבמלכות, כך יתברר ענינו של כל יום ויום מימי הספירה עד הגאולה השלמה.
היסוד הוא מידתו של יוסף "צדיק יסוד עולם". הוא הבונה והנוטע שורשים, כל אשר יוסף עושה ה' מצליח בידו, הוא המשביר בר. אין מידה נכונה ליום העצמאות מאשר יסוד שבתפארת, שבה מתגלה - מתוך תפארתו של יעקב על צמרתו הענפה ועל כל בניו - תפארתו של יוסף. מדינת ישראל מגלה שעוד יוסף חי. פרקו של יוסף בספר תהלים הוא פרק פ' שמתחיל ב"עדות ליוסף", ממשיך ב"לפני אפרים בנימין ומנשה עוררה את גבורתך", ובו הפעם היחידה בתנ"ך שמופיעה המילה 'כנה' "וכנה אשר נטעה ימינך, ועל בן אמצת לך".
אמנם, יש משברים. יוסף עובר מבחנים קשים, אחיו מתנכלים לו לעתים. אולם עוד יגיעו מדרגות גבוהות יותר, עוד נזכה למלכות ויהיו ימים יפים מאלה. יום העצמאות הזה הוא היום בו קמה מדינת ישראל ומתגלה יסוד יוסף, שעליו ככנה תעמוד מלכות בית דוד, ראשית צמיחת גאולתינו.
^ 1 דברים יא, כט.
^ 2 שמואל א, יג, יג.
^ 3 וישלח לב, יא.
^ 4 תהלים עח, סו.
^ 5 עמוס ה, ב.
^ 6 ישעיה יא, יג.
^ 7 פרק לז, פסוקים טו – כח.
^ 8 בראשית לט, ג.
^ 9 דברים לג, יב.
^ 10 שמואל א, כג, יז.
^ 11 תהלים קטז, יא.
^ 12 שמות יז, ט.
^ 13 ישעיהו מט, ג.
^ 2 שמואל א, יג, יג.
^ 3 וישלח לב, יא.
^ 4 תהלים עח, סו.
^ 5 עמוס ה, ב.
^ 6 ישעיה יא, יג.
^ 7 פרק לז, פסוקים טו – כח.
^ 8 בראשית לט, ג.
^ 9 דברים לג, יב.
^ 10 שמואל א, כג, יז.
^ 11 תהלים קטז, יא.
^ 12 שמות יז, ט.
^ 13 ישעיהו מט, ג.
לנתיבות ישראל גבורה בקרב וגבורה בפוליטיקה - ניסא זוטא וניסא רבא
לנתיבות ישראל - מאמר "לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
