ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
1
.
2 שנינו במשנה:
כי העשירים-מביאים בכוריהם בסלים העשויים כסף וזהב, בשעה שהעניים מביאים בסלי נצרים
העשויים מערבה קלופה )ערבה היא, לכאורה, הפחותה בארבעת המינים(. עם זאת, סלי העשירים- הסלים עצמם-
מוחזרים לעשירים, ואילו הטנא של העניים ניתן אף הוא לכהן.
מדרש ספרי לדברים מסביר טעם הדבר בדרך זן מכיוון שהעניים עשו את הטנא במו ידיהם, על כן הרי הוא
3 למעשה, חלק מהמתנה הניתנת לכהן. ולדברי בעל ה"תוספות יום טוב"
, מאחר והעניים מביאים מעט, הסל עצמו
משלים את המתנה. לעומת זאת, ביכורי העשירים עומדים בפני עצמם, והם רכוש כספי של בעל הממון. )הדרשן
4 בספרי מתמודד עם השאלה, למה לא יביאו כולם בסלי נצרים. ולא יהיה ביוש לעני ?
).
5 מרן הראי"ה קוק זצוק"ל מסביר
כי היופי מושך את נפש האדם, ולכן הוא משמעותי בהידור במצוות. שהרי
הלבבות נמשכות להתעורר אל ההוד הפנימי שבהם. אלא שלא כל אדם יכול להדר – במושגים של הכסף והזהב,
אלא רק העשירים. בלבד. עם זאת, יש לציין, כי הלב נמשך גם על ידי האהבה הפנימית. למצווה אותה המביאה
'חוט של חסד' גם ללא יופי חיצוני.
והנה - העניים, מבטאים את הפנימיות האוהבת בעמל גופם ממש. לכן הם קולעים, בידיהם ממש, סלי נצרים של
ערבה קלופה ונאה. וזה הוא הודה והידור המצווה.שבה, אך תוספת לכך היא הפגנת נדיבות רוחם במתן הסלים
יחד עם הביכורים לכוהנים. וכך מפצה ומשתווה התגלות כוח האהבה, לכוח היופי החיצוני של עשירי העם.
6 נראה, שאפשר להוסיף כאן ולהדגיש כי כידוע "כי האדם יראה לעיניים וד' יראה ללבב"
, וכבר מצאנו אצל הבל,
שדווקא למנחתו שעה הקב"ה, והעדיפו על מנחת אחיו, בראותו את הפנימיות הקורנת ממנו וממנחתו.
אפשר שראוי להביא כאן גם את המימרא המפורסמת בשם ר' זושא מאניאפולי, שאמר בערך בלשון זו : "כשאגיע
לעולם הבא - לא ישאלו אותי 'למה לא הייתי כאברהם אבינו' ? . אלא יתמהו וישאלו : 'למה לא הייתי מי שני –
היינו זושא. !
משמע, עבודת ה' מוטלת על האדם - לפי מי שהוא. וכמובן, לפי מי שהוא מסוגל להיות.
העשירים יביאו אם כן את ביכוריהם כמידת יכולתם. בקלתות של כסף וזהב. והעניים, וחסרי היכולת הכספית,
יביאו את אהבתם הפנימית, שעטיפתה הם סלי נצרים של ערבה.
1
ספר דברים פרק כו, ב
2
מסכת ביכורים , פרק ג, ח
3
שם, בפירוש המשנה .
4
עיין שם
5
עין איה מסכת ביכורים , מא
6
שמואל א פרק טו, ח
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











