ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תפילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
השיב הבן: "על 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים', איני יודע לספר. אך אני יכול לספר סיפורים רבים על – 'הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מקיים'".
כידוע, רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה'חפץ חיים' וה'משנה ברורה', שיום ההילולא שלו יחול ב- כד' אלול, היה צדיק נשגב, וברכותיו פעלו ישועות גדולות. (ואף במשפחתנו מספרים על ברכתו שהתקיימה באחד מקרובי המשפחה). אדם גדול כמוהו, פוסק הלכה, המהווה גם מופת לדורות לקדושת הדיבור, וודאי דבריו שיצאו מפה קדוש ונקי - פעלו רבות.
דווקא בגלל זה, אמירתו החריפה של בנו, טומנת בחובה עומק גדול.
באמת, יש מקום לשאול – מדוע הקדוש ברוך הוא מקיים דבריו של צדיק? יתר על כן, שאלה זו אפשר לשאול על כל עניינה של התפילה בעולם, כולל תפילותינו שלנו – מדוע התפילה פועלת? וכי ה', שכל מעשיו צדק ומשפט, עושה 'פרוטקציות' למי שמתחנן בפניו?
עניין עמוק זה, עסקו בו גדולי ישראל רבים במהלך הדורות, ונתנו בו כמה וכמה כיווני חשיבה. נפרש כאן את הסיפור בו פתחנו, לפי אחד הכיוונים שאמרו רבותינו.
נמשול משל – כולנו מכירים כלי זכוכית. הזכוכית היא קשה, ולפיכך אם ירצה אדם לקחת כלי זכוכית ולשנות את עיצובו, הרי שאם ינסה למעוך אותו וכדומה, סופו שהכלי ישבר וניסיונו יכשל. אולם, יוצר כלי הזכוכית, לוקח את הזכוכית, ממיס אותה בחום גבוה, וכעת בכוחו לשחק בה ולעצבה כרצונו.
נמצאת למד, שלאחר היצירה – אי אפשר לשנות כלום, אך בשעת היצירה – בכוח היוצר לעצב את הדבר כרצונו.
עניין זה קיים גם בעולם. לאחר שהעולם קיים – אי אפשר לשנותו. אולם, בשעת יצירת העולם – אפשר לעצבו לכל מיני כיוונים. לפיכך, האדם לא יכול לשנות את המציאות, שהרי הוא אינו היוצר. לעומת זאת, הקדוש ברוך הוא, יוצר בכל עת את מעשה בראשית, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", וכיוצר הוא משנה כל העת את המציאות כרצונו. (כמובן, שאיננו יכולים להבין את ה', וממילא בכוחו לעשות הכל, אך המשל מסביר עניין מסויים כדלהלן).
באמת, צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים, בגלל שהקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מקיים. כלומר - אדם, שמבטל את עצמו לצו ה', הרי הוא צינור של ה'. אין לו שום מציאות וממשות, והוא עם ה'. ממילא, גם ה' איתו. וכשהוא מבקש משהו מה', הרי גם ה' עושה רצונו, שהרי הם ביחד, כביכול, והם מצויים בנקודת היצירה הראשונית – הנקודה בה אפשר לשנות.
וכבר אמר זאת רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא בפרקי אבות (ב, ד) – "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
וסמך לדבר, אפשר למצוא גם בפרשת כי תבוא – (דברים כו) – לאחר שהאדם מפריש מעשרותיו כהלכה, ואף נותנם לכל מי שצריך לקבלם, הוא מצווה להתוודות לפני ה' את ווידוי המעשר. בווידוי זה, אומר האדם – "עשיתי ככל אשר ציוויתני. השקיפה ממעון קודשך וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו...".
מפרש שם רש"י - "השקיפה ממעון קדשך - עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שעליך לעשות.. שאמרת: אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם". ללמדך שמי ששומע לצו ה', אף ה' שומע לתפילתו.
ויהי רצון, שנזכה כולנו להתבטל לדבר ה', ומכוח זה - ה' ישמע לתפילתנו, ונכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













