ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נהגו להתיר נדרים בער"ה אחר תפילת שחרית.
עירוב תבשילין
יש לעשות עירובי תבשילין בער"ה (יום רביעי), ע"מ להתיר לעשות ביום ב' של ר"ה (היינו ביום שישי, אך לא ביום חמישי- א' של ר"ה) מלאכות המותרות ביו"ט לצורך השבת. ובכלל זה להניח על הפלטה את התבשיל לשבת, הכנת הנרות, רחיצה לכבוד שבת וכו'.
לכתחילה יש לסיים את ההכנות והבישולים ביום שישי לכבוד שבת מבעוד יום, שיהיה ראוי להשתמש בו ביו"ט, ולכן אין להכין חמין שהולך ומתבשל במהלך השבת אלא א"כ יהיה מבושל כל צרכו עוד ביו"ט (משנב"ר תקכ"ז).
איסור הכנה מיו"ט לחבירו
אין להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני. ובכלל זה בישול, חימום האוכל, שטיפת כלים וכו', אלא רק לאחר צאת הכוכבים ועוד מעט תוספת זמן (שו"ע תק"ג, השנה תשע"ח בשעה 19:10). אבל מותר להוציא מן המקפיא אוכל ביו"ט ראשון ליו"ט שני ועדיף שיפשיר מוקדם ביו"ט ראשון, ע"מ שיהיה כבר ראוי לאכילה ביו"ט ראשון.
אם בישל בשוגג מיו"ט ראשון לשני האוכל מותר בדיעבד באכילה.
מלאכה ביום טוב
כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש. ואף על גב דהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום התירו חז"ל בפת רק ממלאכת לישה ואילך, והנצרך לבישול סעודות יו"ט.
טחינה:השש"כ (פ"ז ב'-ג') מחלק בין סוגי האוכלים:
אוכלים שהם גידולי קרקע שיתקלקלו אם יטחנם מעיו"ט, כגון בננות, תפוח"ע ובצלים, מותר בלי שינוי.
אוכלים שהם גידולי קרקע שלא יתקלקלו אם יטחנם מעיו"ט, אבל טעמם יפוג אפילו במקצת, כגון קפה, חזרת ותבלין צריך שינוי, ובכל מקרה מותר אפילו בכלי המיוחד לכך.
אוכלים שהם גידולי קרקע שלא יתקלקלו וגם טעמם לא יפוג אם יטחנם מעיו"ט, כגון אגוזים ומלח, מן הדין צריך לטחון אותם קודם יו"ט, ורק בדיעבד יוכל לטוחנם ביו"ט, ואפילו בכלי המיוחד לכך, אבל צריך ע"י שינוי.
אוכלים שאינם גידולי קרקע, כגון ביצים בשר ודגים, מותר לכתחילה לטחון אותם במזלג ביו"ט בלי שינוי. ואם רגיל לטוחנם במטחנה ידנית, עדיף להכינם מבעו"י, אך אם לא עשה כן מותר בשינוי.
ובפניני הלכה כתב: מותר לרסק ירקות וגבינה במגרדת, מפני שהמגרדת מיועדת בד"כ לטחינת מאכלים לצורך אותו היום. אמנם כאשר נצרכים לרסק לצורך יו"ט מאכלים שלעיתים מרסקים לצורך כמה ימים, יש לשנות מעט, כגון שיהפוך את המגרדת, או שאם הוא רגיל לרסק ע"ג צלחת ירסק ע"ג מגש.
(הערה: הגר"מ אליהו זצ"ל החמיר ואסר לטחון או לרסק ביו"ט על ידי מטחנת יד או מגרדת אפילו בשינוי, ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בעריו"ט. אבל לטחון בשינוי במכתשת או על ידי מזלג מותר).
קילוף:כתב השש"כ (פ"ד, י"א) קליפות שאינן ראויות למאכל (כגון תפוחי אדמה וכד'), מותר לקלף כדרכו בקולפן בלא שינוי, וכ"כ בפניני הלכה.
(הערה: הגר"מ אליהו זצ"ל החמיר לקולפם סמוך לבישול ולאכילה, ושלא יקלוף בקולפן אלא יקלוף בשינוי).
ברירה:ביו"ט להבדיל משבת דין ברירה אינו צריך להיות לאלתר אלא אפילו לבו ביום, ומותר לברור אורז או קטניות ביו"ט, וכשבורר ביו"ט, לא יברור כדרך שהוא בורר ביום חול במגש וכד' (שו"ע תק"י, ב', שש"כ פ"ד, ג').
בישול ביו"ט
לכתחילה מה שאפשר לבשל מעיו"ט יכין בעיו"ט לצורך יו"ט. אם לא הספיק לבשל, יבשל ע"י שינוי במקצת. היה אנוס, יבשל בלי שינוי. וע"י עירוב תבשילין יכול להכין כדרכו ביום שישי כל צרכי שבת (שש"כ פ"ג י"ב).
הכנת הנרות
הדבקת נרות - אסור להדביק נרות בשעוה בפמוטים שלהם ביו"ט, אך מותר לנקות הכלי ע"מ לשים נרות חדשים.
רחיצה ביום טוב
מי שרגיל בכל יום להתרחץ ומצטער, יכול להקל ולרחוץ במקלחת כל גופו ביו"ט שני, במים חמים שהוחמו מעצמם ע"י דוד שמש. ולספרדים הנוהגים ע"פ השו"ע גם ביו"ט ראשון מותר (שו"ע ורמ"א תקי"א, ב').
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
