ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- פסוקי דזמרה וקריאת שמע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
" אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"
התוצאה תהיה:
"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִש אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו, ג-ו).
פרשיה זו מזכירה לנו את הפרשיה השניה של קריאת שמע:
" וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם "
התוצאה תהיה:
"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (דברים י"א, יג-טו).
בשתי הפרשיות מצב רוחני טוב מביא בהכרח לשפע כלכלי הנובע מגשמים בעתם. מוסיפה הפרשה שלנו, גם הבטחה לשלום שיבטיח בטחון אישי בשני תחומים:
א. האויבים (אפילו-רש"י) לא יעברו בארץ-"וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".
ב. החיות הרעות לא יזיקו-"וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ".
נחלקו תנאים בבאור העניין:
"והשבתי חיה רעה מן הארץ, ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם (החיות הטורפות יעלמו ויכחדו מן העולם), ר' שמעון (בר יוחאי) אומר משביתן שלא יזיקו, (מביא רשב"י הוכחה לשיטתו) אמר רבי שמעון אימתי הוא שבחו של מקום בזמן שאין (בנמצא) מזיקים (חיות טרף), או בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים, אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים (החיות הטורפות נמצאות אבל הן אינן מזיקות)" (ספרא בחוקותי פרשה א פרק ב).
מדוע מצב זה איננו כלול בשכר המופיע בפרשיה שנייה של קריאת שמע? כדי להבין את התשובה נעיין במחלוקת נוספת של רבי שמעון בר יוחאי עם רבי ישמעאל, בשאלה מאוד עקרונית, גם כיום. הם חולקים בשאלה עד כמה אידיאלי המצב של התנתקות מעולם המעשה:
"תנו רבנן: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: (יהושע א') "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ- הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל (לפי דעתו של רבי ישמעאל גם במצב אידאלי אדם צריך לעסוק בישובו של עולם ואין זה סותר את השאיפה של "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך"); רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה..., תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים... ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: (דברים י"א)" וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ" " (מסכת ברכות דף לה ע"ב).
המסקנה המפתיעה מסוגיא זו היא כי לשיטתו של רשב"י, פרשיה שניה של קריאת שמע איננה מבטאת מצב אידאלי. בעלי התוס' במקום כבר שאלו-היתכן? והרי הכותרת של הפרשה היא " וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי" ? ותרצו-
"וי"ל דמיירי (בפרשיה שניה של ק"ש) ודאי שעושין רצונו אבל אין עושין רצונו כל כך דאינם צדיקים גמורים" (שם, ד"ה כאן בזמן).
מסביר המהרש"א (שם) שדיוקו של רשב"י מתבסס על כך שבפרשיה שניה של קריאת שמע חסר הביטוי המופיע בפרשיה הראשונה בלבד והוא "בכל מאודך". ביטוי זה מתפרש על ידי חז"ל על ענייני ממון ורכוש "ובכל מאדך- בכל ממונך" (משנה מסכת ברכות פרק ט משנה ה).
מסביר רבנו מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"משך חכמה" כי בשתי המחלוקות באה לידי ביטוי אותה השיטה. רבי שמעון בר יוחאי לשיטתו, כי המצב האידאלי הוא "כניסה למערה" וניתוק מוחלט מהוויות העולם הזה. מצב זה של אי עיסוק בפרנסה כלל וכלל ודבקות בתורה בלבד, הוא זה שמאפשר מצב בו החיות הרעות מצויות בעולם אבל אינן יכולות להזיק לצדיק הגמור.
מה משמעות הדברים הלכה למעשה? הגמרא בסוגיא (שם) מסכמת:
"אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי - ולא עלתה בידן".
לפי זה יש בכל דור יחידי סגולה המסוגלים לנסות להגיע למדרגה של רשב"י ואז הם יהיו פרושים לגמרי מהויות העולם הזה, מענייני ממון וצבירת רכוש ומאידך גיסא יהנו מהגנה מפני מזיקים גם אם הם עדיין קיימים בעולם ופרנסתם לא תהיה מוטלת על שכמם. לעומתם הרבים- יעשו רצונו של מקום, על פי שיטת רבי יהודה ורבי ישמעאל, על ידי עבודת ד' בכל לבבם בכל נפשם, יחיו חיים יהודיים מלאים בבחינת "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" אבל במקביל יעסקו גם בישובו של עולם. הפתרון לבעיית החיות הרעות בדרגה זו הוא על ידי פיתוח העולם מצד אחד והבטחת אזורי מחיה-שמורות טבע בהם יוכלו להמשיך ולהתקיים בלי לאיים על בני האדם.
הבה נתפלל כי נזכה ל"ונתתי שלום בארץ", אם לשיטת רבי יהודה ואם לשיטת רשב"י.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
