ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
אחרי הברכות, מגיעות ההשלכות במקרה של אי־קיום החוק: "ואם בחוקותיי תמאסו... אף אני אעשה זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש, וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. ונתתי פניי בכם, וניגפתם לפני אויביכם, ורדו בכם שונאיכם, ונסתם ואין רודף אתכם. ואם עד אלה לא תשמעו לי, ויספתי לייסרה אתכם שבע על חטאתיכם..." (ויקרא שם, יד ואילך). אם עם ישראל יסטה מהחוקיות האלוקית, הוא יושמד כעם, יירדף, יושלך לגלות ויאבד את הצלם האנושי שלו.
החוקיות היא מיסודות תורת ישראל. במאמר חשוב של הרב קוק, שנקרא 'נחמת ישראל' (מאמרי הראיה, עמ' 290), הרב קוק מדבר על הנפש האלילית לעומת הנפש היהודית. הנפש האלילית מואסת בחוקיות. האדם הפראי רוצה לעשות ככל העולה על רוחו. נטייה פראית זו נמצאת בכל אחד מאיתנו, ומתבטאת ברצון להתפרק, לפרוץ גבולות. זה סוג של יצר הרע שבעקבותיו האדם הולך אחר החשק ואינו דוחה סיפוקים, אך יש לזה גם שורש עמוק: רצונו של האדם לפרוץ אל האין־סוף.
נשמת האדם היא חלק א־לוה ממעל, ולכן בכל אדם יש רצון שמוטבע בנשמתו, להיות אין־סופי. להיות משוחרר מכל חוק, לא מוגבל בשום גבול. יש צד בגבולות ובמגבלות שמנוגד לצלם האלוקים שבאדם. ממילא הרבה אנשים חשים שהחוקים מגבילים אותם. בשנות הילדות, שבהן הצדדים החייתיים והפראיים נוכחים יותר, האדם מנסה יותר לפרוק את עול החוקים. בשלב הבגרות הוא מבין שאי אפשר להתנהל על פי דחפים ספונטניים בלבד, אך גם אז הוא מקבל את סד החוק רק בלית ברירה, מפני שמסכת החוקים הכרחית לקיום החברה. את פריצת החוקים הוא מזהה עם כוח ועוצמה, והציות לחוקים נראה בעיניו חיוור וחלש.
פרשת בחוקותיי מלמדת כי מבט זה אינו נכון. העולם פורח ומשגשג דווקא על ידי ההליכה בחוקים, מפני שגם הוא עצמו בנוי על פי חוקיות. במבט ראשוני אפשר לחשוב שהטבע שואף לאי סדר, אבל במבט מעמיק יותר רואים את החוקיות הטבועה בו. אילו העולם היה מתנהל כפי שהאדם האלילי רוצה, בלי דין ובלי דיין, הוא היה מתכלה. בפרספקטיבה רחבה אפשר לראות שיש איזון בטבע. הגשם מרווה את האדמה, האדמה מצמיחה תבואה, התבואה משמשת להכנת לחם להזין את בני האדם, ובני האדם פועלים ומפתחים את העולם. יתרה מזאת, הפרשה מלמדת כי במצב השלם, כאשר עם ישראל הולך לפי החוקים הניתנים לו מהבורא, אפילו הטבע נעשה פראי פחות. "והשבתּי חיה רעה מן הארץ", חיות טרף אינן מסתובבות במקומות היישוב של האנשים.
תמיד אפשר להקשות ולומר שהעולם אינו מתנהל כך. יש מדינות מוסריות שסובלות מבעיות, ולעומתן מדינות מושחתות שזוכות להצלחה ולשגשוג. ואולם בפרספקטיבה היסטורית החוקיות והטוב מנצחים. ברמה הנקודתית, נכון לזמן נתון, ייתכן מצב של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". לא בכל נקודת זמן הטוב בא עם הצדק, והרע בא עם הרשע. אך פרשת בחוקותיי באה ללמד את העקרונות המטא־היסטוריים והקוסמולוגיים של המציאות. במבט רחב על אומה לאורך זמן, אפשר להבחין שאם היא אינה מתנהגת על פי אמות המוסר, בהמשך היא מתפרקת ויורדת מעל במת ההיסטוריה. זה נכון בנוגע לכל העמים, ונכון במיוחד לעם ישראל, שהחוקיות שלו קשורה באופן הדוק לחוקיות של הקוסמוס. כשהוא הולך בדרך ה', כל הטבע מתיישר לפיו, הים נקרע לשניים והשמש נעצרת בגבעון. כשהוא סוטה מדרך זו, המסגרת הלאומית שלו מתפרקת והוא יוצא לגלות.
ההכרח להכניס את החיים למסגרת ברורה ומדויקת, של עשה ולא תעשה, נראה כמנוגד לספונטניות הנפשית של האדם. בוודאי בתקופתנו, שבה נוטים להעצים יותר את האהבה, ההזדהות והחיבור. גם התורה אינה מזניחה את ההזדהות, וקוראת לעבוד את ה' מאהבה, אבל מה שיוצר את המסגרת של דבר ה' הוא החוק. חוקי הטבע מקיימים את המציאות, וחוקי ה' מקיימים את האדם הנתון בה.
ערכים והקדשות
הפרק האחרון של ספר ויקרא עוסק בהקדשות. לאורך הספר עסקנו בהתקרבות לאלוקים סביב עולמו היומיומי של האדם, בנפילות ובשמחות, בימי החול ובמועדים. אולם מעבר למעגל החיים הקבוע, האדם יכול גם להקדיש דברים לבורא מרצונו. הוא יכול להקדיש את ערך השדה שלו, של הרכוש שלו או שלו עצמו, ואת השווי הכספי של ערך זה לתרום לבית המקדש. לכל אדם יש ערך קבוע על פי ה': "והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן שישים... ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך..." (ויקרא כז, ג-ז). במקרים חריגים, כאשר לאדם אין די כסף כדי לשלם את ערכו, הכהן מעריך אותו. "ואם מך הוא מערכך, והעמידו לפני הכהן, והעריך אותו הכהן, על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן" (ויקרא שם, ח). אדם אינו יכול להעריך את עצמו, והוא זקוק לגורם חיצוני, איש קודש, שיקבע את ערכו. היום, על פי מדרגתנו הנוכחית, ההדרכה היא שלא לנדור נדרים כאלה, ולהימנע מנדרים בכלל, מחשש שלא נשלם את נדרינו. ואולם באופן עקרוני, התורה נותנת מקום לנדרים. הנדר הוא כבר ביטוי לממד החירות של האדם: לאחר שאדם הולך על פי החוק וממלא את תפקידו, הוא יכול להתנדב וליזום מעבר לחוק.
התורה קוראת לאדם לא להסתפק בחוקים בלבד, אלא ליזום מעשים של קדושה. האדם שהבין את החוק המוטל עליו נקרא להיות יזם, ולעשות יותר ממה שהוא צריך. היוזמות של האדם מעידות היכן נפשו נמצאת, ומה מניע אותו בחיים. אדם שמלא בטהרה וקדושה נעשה יזם של מעשי קודש, מתוך הבנה שדבר ה' הוא חייו. דווקא מפני שהחוק האלוקי טבוע וחקוק בו, הוא מוסיף ועושה מעל ומעבר, "כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק" (אבות ו, א).
השאיפה אל מעבר לחוק מתבטאת גם בשני מועדים החלים בסמיכות לפרשת בחוקותיי, ל"ג בעומר ויום ירושלים. ל"ג בעומר הוא יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, שלא נכנע לרומאים ושאף ליזום וליצור קדושה מעבר למה שהתאפשר בגבולות המציאות. ירושלים גם היא נמצאת מעבר לחוקים ולגבולות, כפי שמתבטא בניסים שהיו מתרחשים בה: "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים... ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים" (אבות ה, ה). ירושלים של מטה נמצאת בעולם שלנו, אך היא משקפת את ירושלים של מעלה, זו שמעבר לכל חוקי הטבע והפיזיקה. אנו שואפים לא רק לקיים את החוק, אלא גם להתקדם למדרגה שמעבר לחוק, לקודש האין־סופי.
החתימה של ספר ויקרא מבהירה לאדם שחייו הרוחניים אינם בגדר מותרות, אלא הם הכרחיים לו וחייבים להופיע במציאות, אחרת הוא והמציאות כולה יקרסו. על גבי רובד הכרחי זה, האדם יכול להוסיף ולתת אל הקודש.
ואחרי כל דיני ההקדשות וגאולתם, בא פסוק הסיום: "אלה המצוות אשר ציווה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני" (ויקרא כז, לד). כאן מסתיים למעשה מעמד הר סיני, שהתחיל בפרשת יתרו. עם ישראל קיבל את החוקים שלפיהם מתקרבים לה', וכעת הוא יכול גם להקדיש דברים מעולמו לה', להתנדב ולתת מעבר לחוקים ולגבולות. בזאת מושלם מסלול ההתקרבות לה', ממתן תורה ועד סוף ספר ויקרא. עם הצידה הזאת יכול עם ישראל לצאת להליכה בדרך, בספר במדבר.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
