ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
וזה לשונו: "הָעִקָּר לְהוֹצִיא מִזֶּה כָּל אֶחָד עֵצוֹת לְעַצְמוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, יָבִין מִזֶּה עֵצוֹת לְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי שֶׁיְּסַלֵּק וְיַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָבַר. וְיֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבִפְרָט בְּכָל שָׁנָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר עַד שִמְחַת תּוֹרָה, וְאָז מְסַיְּמִין הַתּוֹרָה וְחוֹזְרִין וּמַתְחִילִין אוֹתָהּ, וְנִגְמָר בְּכָל שָׁנָה תִּקּוּנִים חֲדָשִׁים לְכָל אֶחָד בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְהִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה תָּמִיד".
מפורסם המשל של המגיד מדובנא זיע"א על הפסוק "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ" (דברים לב, יח), לאדם אחד ששקע בחובות עצומים, וחברו שגם הלווה לו סכום כסף הציע לו שבכל פעם שמגיע אליו בעל חוב לגבות את חובו, יעשה את עצמו כמשוגע. ובאמת, עצה זו עזרה לו, מכיוון שבכל עת שהגיע הנושה הוא הבין שבעל החוב יצא מדעתו, והתייאש מלראות את הכסף בחזרה.
יום אחד, הגיע אותו חבר שנתן לו את העצה. ראה בעל החוב שהחבר הגיע, וכהרגלו החל להתנהג בשיגעון. החבר הסתכל עליו ואמר לו, הרי אני הוא זה שנתן לך את העצה להשתגע בפני בעלי החוב, ואיך אתה מעז להשתמש בעצה הזו נגדי.
כך היא, מסביר המגיד מדובנא, התוכחה של משה לעם ישראל "צור ילדך תשי" – הקב"ה ילד אותך עם תכונת השכחה, כדי שלא תזכור כל הזמן את השלילי בחיים שלך, אבל "ותשכח א-ל מחוללך", זו תוכחה לעם ישראל שמשתמשים בתכונה זו נגד ה׳ יתברך.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (בראשית) בשם ה'שם משמואל' זיע"א, שחודש חשון הוא כנגד שבט מנשה, מנשה נקרא על שם השכחה, כי בחודש הזה יש כוח השכחה.
בחודשי אלול תשרי חזרנו בתשובה, בראש השנה ויום כיפור התפללנו רבות בבית הכנסת, ישבנו בסוכה ושמחנו עם התורה הקדושה. אחרי כל זה, שבים אל החיים הרגילים ועלולה להיות סכנה שהאדם ישוב להרגלו הראשון כפי שהיה לפני אלול ותשרי, ויחזור למעשיו הקודמים.
כותב רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א (שיחות הר"ן כו): "אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם. אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת ה'. אם היה זוכר כל מה שעבר, לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן. גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו. אבל עכשיו, על ידי השכחה, נשכח מה שעבר. וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה'".
לכן, צריך האדם להאמין שהקב"ה נתן לו כוח השכחה, לשכוח מהרגלי מעשיו הראשוניים ולהתחיל מחדש. ועוד, יש להאמין שיש בכוחו להמשיך קדושת ימי תשרי כל השנה, כנרמז בזמירות שבת 'דתשרי על עמיה' שישאר חודש תשרי על כל השנה.
כתוב בספרי (האזינו פיסקא שיט) 'ותשכח אל מחוללך'- 'אל שמוחל לך על כל עונותיך', ופירש ה'אמרי אמת' זיע"א, שעל ידי שאדם זוכר חסד ה' עליו שמחל לו על עוונותיו, האדם מתמלא בבושה מלפני ה' שעשה לו חסד גדול כזה, למחול עוונות גדולים כאלו, ועל ידי הבושה הוא בוש מלחטוא עוד.
כותב רבנו הקדוש זיע"א בספרו ליקוטי מוהר"ן (חלק א, עח) על הפסוק (ירמיהו לא, יט) "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו", שלדיבור יש כוח להזכיר לאדם את האמת והתכלית, ובפרט להזכיר ליהודי איך הקב"ה מחל לו על עוונותיו, להזכיר לעצמו את ההתעלות של ימים קדושים אלו, ההשתוקקות, הכיסופים והרצון הטהור שלו לדבוק באביו שבשמים.
ועל דרך זו, אמר הרבי רבי בונם מפרשיסחא זיע"א, ששם חודש 'מרחשון' מורה על זה שעדיין מרחשות השפתיים מימי התפילה של חודש תשרי, כי נמשך כוח התפילה מחודש תשרי לחודש חשון וכך להפוך את המר למתוק.
אנו יוצאים מימים קדושים ונעלים של חגי תשרי, ימים שנקראים ירח האיתנים, שבהם עם ישראל איתנים במצוות. הקב"ה הגבהנו משפלות לאור באור החיים. יהודי מרגיש שהוא התקדש והתרומם. איך ניתן לשמור על הרמה הרוחנית וקרבת ה', כשחוזרים לשטף החיים.
בתפילות החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים וכו' ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". ה'חידושי הרי"מ' זיע"א, מפרש באופן מיוחד את הפסוק במשלי (יב, א) "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ": בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו' יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון, שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמים חל עליו- 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
עוד אמרנו בתפילות החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זיע"א בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה ש'אתה ה' אלוקינו', וזו 'ברכת מועדיך'. בזכות סגולת ימים אלו, יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל 'ה' אלוקינו', ומתוך כך, לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
