ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
הדבר משתלב היטב גם עם מהותה של הסוכה, זכר לענני הכבוד. שהרי ענני הכבוד, לימדונו חז"ל, בזכותו של אהרן הם. ועבודתו המרכזית של אהרן הייתה להרבות אהבה ואחדות בעם ישראל: "הווי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
ה'שפת אמת' ביאר בכמה מקומות שאחדות זאת של חג הסוכות היא תוצאה של יום הכיפורים: "מצות סוכה אחר יום הכיפורים. דכתיב: 'כי אם עונותיכם כו' מבדילין ביניכם לבין אלוקיכם'. ולכן אחר שנטהרו מעוונות ניטל ההבדל. ויש עוונות שמבדילין האחדות בין אחד לחבירו, זה שכתוב 'ביניכם' ממש. ויש שמבדילין בין אדם למקום. ובסוכות נעשה הכול אחדות אחד ונפשות בני ישראל מתאחדים. זהו רומז הד' מינים שבלולב שנעשין אגודה אחת. והסוכה שמתאחדים נפשות בני ישראל לאביהם שבשמים. לכן נקרא חג האסיף" (שפת אמת דברים לסוכות).
תהליך הטהרה והכפרה שביום הכיפורים, הוא שיוצר את החיבור בינינו. חטאים רבים שבין אדם לחברו חצצו בינינו, תהליך התשובה שב ומחבר אותנו. ארבעת המינים הם הסימן לתהליך זה.
אולם דבריו של השפת אמת מוסיפים קומה נוספת לתהליך האחדות. חג הסוכות מחבר גם בינינו לבין ריבונו של עולם. מחיקת העוונות שבין אדם למקום מאפשרת לקשר בינינו לבין הקב"ה לשוב ולהתהדק. וזוהי המשמעות של ישיבה בסוכה ב"צלא דמהימנותא" (בצל השכינה), סמל לאחדות שבינינו לבין ריבונו של עולם.
וכך הפסוק מדבר על שני סוגי האחדות "עוונותיכן היו מבדילים ביניכם (קרי ביניכם לבין עצמכם) לבין אלוקיכם" (היינו בין אדם למקום), ולאחר תהליך התשובה כולנו מתאספים ומתאחדים בחג האסיף.
אפשר שיש עוד אחדות שלישית והיא בינינו לבין הטבע, לבין המציאות שמסביב. גם אם כל השנה אנו מצווים לכוון את כל מעשינו לשם שמיים, כנאמר: "בכל דרכיך דעהו", בחג הסוכות הדבר מקבל משנה משמעות. גם פעולותינו הגשמיות הופכות למצווה: "כיצד היא מצוות הישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים" (רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ו, ה). גם פעולות החולין הופכות לחלק אינטגרלי מעבודת ה' שלנו.
האתגר התרבותי
נדמה ששלושת יסודות האחדות שמנינו, משיקים השקה גמורה ליסודות ההשקפה הציונית דתית. האחדות עם ריבונו של עולם בקיום תורה ומצוותיה, תחושת האחדות עם כל מרכיבי החברה, וההשתלבות עם עולם החולין.
כיצד הדבר בא לידי ביטוי כאן ועכשיו בחג סוכות תשע"ח, 2017 למניינם?
נראה שאנחנו לא מודעים מספיק לאתגרים המונחים לפתחנו, ועוד יותר מזה לא ממציאים להם פתרונות. האחדות עם כלל ישראל (כולל האתרוגים מכאן והערבות מאידך) ובו זמנית החשיפה לעולם שמבחוץ, יוצרים לא מעט אתגרים.
הרובד האחד הוא הרובד הרדוד יותר. כולנו יודעים שהעולם המודרני יצר נגישות כמעט בלתי מוגבלת למידע שמסביבנו. לדבר זה יש יתרונות גדולים, אולם גם חסרונות גדולים בצדם. הסכנה שילדינו (ופעמים גם המבוגרים שבתוכנו) ייחשפו לתכנים שליליים והרסניים, גדולה מאוד. דבר זה מחייב עשייה חינוכית גדולה (מלבד הפתרונות הטכניים החשובים של חסימות) למודעות של בחירה, של אבחנה בין טוב לרע. ונראה שעדיין לא עשינו די בתחום זה.
אולם יש לקחת בחשבון גם גורם נוסף והוא השאלה התרבותית. החשיפה לעולם שמסביב היא חשיפה לא רק לתכנים השליליים, אלא גם חשיפה לעולם תרבותי בעל השקפות עולם, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם השקפתה של תורה. כך למשל ערך השוויון המגדרי הטוטאלי ונתינת האפשרות לכל אדם לממש את תחושותיו ורצונותיו (דבר הבא לידי ביטוי בשאלת הלהט"בים למשל).
כדי שנוכל להמשיך לחנך את ילדינו לאחדות מלאה עם החברה הישראלית, עלינו לתת בידם כלים שידאגו שאחדות זו תהיה תוך כדי שמירת האחדות עם ריבונו של עולם. דבר זה מחייב הרבה מחשבה (של המחנכים וההורים) ופתיחות (שיש לילדינו ופעמים דווקא לנו היא קשה).
כך נזכה ב"ה לאחדות מלאה שלנו ושל ילדינו עם המציאות שמסביבנו, עם כלל ישראל וכמובן עם ריבונו של עולם.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
