ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
הצטערו הילדים מאד, וחיפשו דרך לארח את ה'אושפיזין' הקדושים בסוכתם. לבסוף, תלו כיסא על דופן הסוכה, קישטוהו, וקיבלו בשמחה את פני האורח הנכבד.
והנה, הגיע הלילה השלישי של סוכות, לילו של יעקב אבינו. באותו הלילה מידי שנה, מתחדש המאבק הקדמון בין יעקב לשרו של עשיו – "ויאבק איש עימו עד עלות השחר". הלכו הילדים לישון בסוכה, והנה רוח סופה וסער נושבת בעוז, ומרעידה את הסוכה. מאבק איתנים ניטש בין כוחות הקדושה והטומאה, יעקב ועשיו. הכסא התלוי על דופן הסוכה, התנדנד, ועוד מעט קט ויפול.
קפצו הילדים ממשכבם, והחליטו לתמוך באורח בכל כוחם. לקחו את כריותיהם ושמיכותיהם, וערמו אותם בערימה גדולה, שהגיעה עד לכסא ותמכה בו. ואכן הכסא עמד בגבורה בפני משבי הרוח, ולא נפל ארצה.
עם שחר, שככו הרוחות, גברה ידו של יעקב ויצא כמנצח. והנה פלא – קול שירה עריבה התפשט מכיוון הכסא לחלל הסוכה. יעקב אבינו בכבודו ובעצמו בא לסוכתם של תומכיו הקטנים.
סיפור נאה, המבטא נקודה עמוקה בחג הסוכות. הטור כתב, שסוכות הוא כנגד יעקב. שלושה רגלים הם כנגד שלושת האבות – פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב. ורמז יש בדבר – לאחר המאבק עם עשיו נאמר :"ויעקב נסע סוכותה".
עומקים נוספים מגלים בעניין הרעיא מהימנא (שאומרים לפני התקיעות) וילקוט תהילים (טז, יא) המדברים על כך שבימי ראש השנה ויום הכיפורים ניטש מאבק בין יעקב ועשיו, ישראל ואומות העולם על כוחות החיים של השנה החדשה, וכביכול לא ברור מי ניצח עד אשר ישראל בונים בסוכות בית לה' אצלם – ככתוב "וילך עשיו לדרכו.. ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית...". וגם הלולב הוא כשרביט (בימינו – 'גביע') המסמל את הנצחון בסוף התחרות.
ויש לשאול – מדוע דווקא בסוכות מתברר שאנו המנצחים?
התשובה נעוצה בדרכי עבודת ה' השונות של הימים הנוראים וסוכות. בימים הנוראים, עבודת ה' שלנו היא ב'רוחניות', בצדדים הרוחניים של העולם, ועבודת ה' הזו תמיד הייתה בחלקו של יעקב. מאז ומעולם, יעקב היה איש תם יושב אוהלים ועשיו איש שדה.
החידוש הגדול הוא בכך שיעקב נאבק ומקבל גם את השפע החומרי של חיי העולם הזה, את – ידי עשיו וברכת 'שמני הארץ'. זו עבודת חג הסוכות. בסוכות יהודי חי את כל חייו בסוכה – אוכל, שותה ישן, וכל פעולותיו הגשמיות הן מצווה. על כך מתנהל מאבק כל הלילה הארוך של הגלות, אך בסופו עת מפציע שחר הגאולה, מתברר שיש לנו גם חיי עולם הבא וגם חיי עולם הזה. שפע גשמי ורוחני עד בלי די, במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
