ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת דיל בת יפה
ה"שפתי חכמים" מבאר את דברי רש"י ואומר שעשה זאת הקב"ה כדי שיצטער אברהם. הקב"ה הזכיר לו שזוהי ארץ מולדתו ושם בית אביו, ובכל זאת הוא מצווה לעוזבה, כדי להרבות שכרו, שכן "לפום צערא אגרא".
גם בהמשך הפסוק מבאר ה"אור החיים" שטמון נסיון עצום. הקב"ה אינו אומר לאברהם לאן הוא צריך ללכת, אלא אומר לו "אל הארץ אשר אראך". אברהם אבינו גולה מביתו ויוצא למסע נדודים, כאשר הספק וחוסר הודאות באשר ליעד ולמקום מנוחתו הם מנת חלקו. חוסר הודאות הוא נסיון קשה מאוד לאדם. קשה לאדם לחיות בשלוה כאשר הוא אינו במקומו. לגור ולהיות במקום בתחושה שהכל ארעי, כאשר אינך יודע כלל לאן אתה הולך והיכן יהיה ביתך, זהו דבר קשה.
במלים המעטות הללו מקופלים הרבה קשיים, נמצא נסיון גדול ועזיבה של המולדת ויציאה לעבר הלא נודע, ואברהם אבינו עושה זאת ללא שהיות. הליכתו היא כעין הליכתם של עם ישראל במדבר – "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". היסוד להצליח לעמוד בנסיון שכזה טמון במלים הראשונות: "לך לך" – ומפרש רש"י: "להנאתך ולטובתך". אנו מאמינים שכל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה. זה כדי להרבות לנו שכר וכדי להרים אותנו למדרגות חדשות.
אך למה בדרך זו? למה בחוסר ודאות מוחלט? ניתוק מכל זכר לבית ולמולדת ומעבר ל"נע ונד", למצב ארעי?
גם כשעם ישראל יצא ממצרים והיה בדרכו לאותו המקום, לארץ ישראל, הוא היה באותו המצב. גם הוא היטלטל בחוסר ודאות כאשר הם אינם יודעים כמה זמן ישארו במקום זה וכמה זמן יהיו בדרך. השפת אמת מבאר שהקב"ה לא גילה לאברהם היכן הארץ "כי זה עצמו בחינת ארץ ישראל" (תרל"ב). בשביל להגיע לארץ ישראל, ארץ שבה ניתן "לראות את פני ה'" ולהדבק בקב"ה, צריך ללכת. צריך לצאת מעצמך, לצאת מהארציות שלך, לעזוב את בית אביך ואת כל הנכסים הגשמיים שיש לך, ולהתבטל לחלוטין לקב"ה. היעד הוא "לך לך", היעד הוא להגיע אל "המקום אשר אראך". אנו כל הזמן רוצים להרגיש קבועים בעולם הזה ולמצוא את מקומנו, אך האמת היא שאנחנו ארעיים. מסופר על רב אחד, גאון וצדיק, שבא פעם אורח לביתו והתפלא על הדלות העצומה שבבית ושאל את הרב היכן כל הרהיטים שלו. והיכן הרהיטים שלך? ענה לו הרב בשאלה. ענה לו: אני הרי איני אלא אורח שבא ללון כאן? וגם אני כאן איני אלא אורח, ענה לו הרב.
זהו היסוד להגעה ולקניית ארץ ישראל. זוהי אינה ארץ שמכוחנו הטבעי אנו בונים אותה, שותלים בה ומצמיחים בה דברים. זוהי ארץ ש"עיני ה' אלוקיך בה". הקב"ה הוא המצמיח, והוא הקובע שגם אדמת חול שאינה ראויה כלל לגידולים, תצמיח יבול בשפע יותר מכל מקום אחר. בארץ ישראל אנו צריכים להשליך הכל ולהרגיש שהמשענת היחידה שלנו זהו הקב"ה.
במדרש רבה קראו על כך את הפסוק בתהלים: "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך". אברהם נדרש לשכוח את עמו ואת בית אביו ונדרש לשמוע ולראות. האור החיים הקדוש מקשה שבכל פעם שדיבר הקב"ה עם הנביאים קודם נתגלה להם במראה ואחר כך דיבר אליהם, ואילו באברהם היה להיפך – קודם דיבר ("ויאמר ה' אל אברם לך לך...") ואחר כך נתגלה לו. מדוע? הסביר האור החיים שאצל אברהם ההכרה בבורא הגיעה מבפנים, אצלו פנימה. הוא לא קיבל את האמונה במסורת אלא הגיע אליה בכוחות עצמו. הוא כבר פגש את הקב"ה מתוך עצמו, ויכול מיד לשמוע אותו. האמונה בבורא היתה טבועה בקרבו ושתי כליותיו לימדו אותו תורה – מתוכו פנימה. שאר הנביאים לעומת זאת, היו צריכים קודם "לראות" ולפגוש את הקב"ה, שעליו שמעו וקיבלו במסורת, ורק לאחר מכן לשמוע את דבריו. לכן, מסביר האור החיים, נאמר קודם "שמעי" ואחר כך "וראי" ובאמצע מפסיקה המילה "בת" להורות שהיתה הפסקה ביניהם.
הרמב"ן הקשה כיצד זה פותחת התורה בציווי אל אברהם "לך לך" ללא הקדמות מי הוא היה, מה חביבותו ולמה נבחר דווקא הוא. השפת אמת תירץ שזה עצמו השבח של אברהם, כיצד עזב הכל והלך אחרי הקב"ה. שבחו של אברהם הוא שהוא איש של לך לך. הוא התבטל כל כולו כלפי האלוקות. הוא לא צריך לראות את הקב"ה לפני הדיבור, הוא כבר פגש אותו בלי לראות, כיוון שהוא נמצא בתוכו. הבחירה באברהם היא לא מכח חיבתו, היא מכח סגולתו – מכח האלוקות הנמצאת בתוכו, ובעצם מהווה את כל ישותו.
השפת אמת מבאר שזוהי הדרישה הנדרשת מאיתנו – לשמוע ולראות תוך התבטלות לקבל מה שלמעלה מאיתנו בבחינת "בת". בת זוהי המידה של הקבלה, המלכות, המידה המקבלת מכל שאר המידות האחרות – בת היתה לאברהם ו"בכל" שמה. מידת הבת, הנקבה, היא המידה של הקבלה, של ההתבטלות. הבת הזו היא ביתו של אברהם, הוא הוליד את המידה הזו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
