ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
רש"י מבאר את כל הפרשה על דרך החיוב ומונה אותה בין עשרת הנסיונות שאברהם אבינו עמד בהם ונתעלה כתוצאה מכך. וז"ל:
"לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת ממנה".
רש"י איננו מתרץ את פשר נתינתה של שרי לפרעה ומפרש:
"למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות" ללא כל הסבר.
אי אפשר לקבל דברים אלה כפשוטם וגדולי עולם נתחבטו בהסברם. בגלל קוצר היריעה לא נביאם ונסתפק בדברי בעל ה"פני יהושע", נושא כליו של רש"י לאורך הש"ס. וז"ל:
"ובודאי חלילה חולין לחשוב כזאת על אברהם שהיה מקבל מתנות להפקירה לאיסורא ח"ו ..." (כתובות דף סא עמוד א ).
לעומת רש"י, הרמב"ן מתנסח בחריפות גדולה מאוד על פרשיה זו. וז"ל:
"ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא".
ננסה למצא את דרכנו בין שני ההרים הגבוהים הללו ולבאר מבחינה הגיונית מדוע וכיצד נוצרה הסיטואציה הקשה של "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה".
כפי שהסברנו פעמים רבות בעבר, אברהם יצחק ויעקב אבות האומה, היו לא רק ראשי משפחה חשובה אלא גם מנהיגים פוליטיים של מחנה גדול מאוד, שמנה עשרות אלפים. מחנה זה נוסד על ידי מי שאברהם ושרה גיירו והביאו תחת כנפי השכינה, כמאמינים ב"אמונת הייחוד".
האבות ניהלו משאים ומתנים מדיניים עם מנהיגי מדינות. מלכים מקומיים מצד אחד ומנהיגי אימפריות מצד שני. אברהם הוא גם מנהיג צבאי היוצא לקרב נגד המנצחים במלחמה הכלל אזורית בין ארבעת המלכים וחמשת המלכים.
לאורך כל התנ"ך שזורה הנחת היסוד כי חתונות היוו מרכיב מרכזי בקשירת יחסים דיפלומטים בין עמים ומדינות. הכלל הוא, כי לעולם הצד החזק הוא הלוקח את נשות הצד החלש. המלך נותן החסות לוקח לרוב את בתו של המלך מקבל החסות. זה פשר חתונת שלמה עם בת פרעה וזה פשר המדרש כי הגר הייתה בתו של פרעה שנשאה לאברהם אחרי המהפך, שהתרחש עם החזרתה של שרי. תהליך זה מתואר גם בדברי דניאל המבשר על המהלכים ההיסטוריים ברוח קדשו וז"ל:
"וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעוֹ וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים" (י"א ו).
הביטוי "אחות" בעברית יש לו משמעות ביולוגית שפירושה הוא הורה או הורים משותפים. יש לו משמעות גם בהקשר של "אישות" כמו למשל בפסוק "מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים" (שיר השירים ד' י, עיינו שם גם בפסוקים ט ו יב וכן בה' א). אשורולוגים, כבר הסבירו כי המעבר בין מצב בו שרי היא אשתו של אברהם למצב בו היא אחותו יכול להתפרש גם כגירושין פורמאליים (עיין גם בשו"ת "משנה הלכות" ח"ו סימן רסג בשם הגה"ק מאוסטראווצא זצ"ל (בהסכמתו לספר חי יצחק) שהלכו בכיוון זה בלי להיות בקיאים באכדית וחברותיה). הרעב הכבד בארץ אילץ את אברהם לרדת מצרימה ולנהל עם פרעה משא ומתן דיפלומטי שתוצאותיו היו הכרה של אברהם בעליונותו של פרעה מה שזיכה את פרעה בלקיחת אשה על פי בחירתו מבית אברהם. אברהם שחשש מכך, סידר מראש את הקשר הפורמלי בינו לבין שרי והוריד אותו למדרגת "אחות". אם כך לקיחתה של שרי לבית פרעה מבחינת מעמדה הפוליטי היה מבחינה זו "עליה".
אולי רק כך, ניתן להבין את פשר דברי חז"ל:
"אין לשון ויקח אלא לשון עלוי כמה שנאמר "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (מדרש תנחומא פרשת בחוקותי סימן ג).
כפי שהזכרנו לעייל, סופו של ההליך היה שגם פרעה הבין כי הוא צריך להיות כפוף למלכו של עולם ולנציגו - מי שלימד את האנושות את עיקרי אמונת הייחוד - אברהם אבינו. כפי שמתואר במדרש:
"אמר ר' שמעון בן יוחי הגר בת פרעה היתה, כיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתן לה, אמר מוטב תהא בתי שפחה בבית זה ולא מטרונה בבית אחר" (בראשית רבה (תיאודור-אלבק)
פרשה מה ד"ה: ולה שפחה מצרית).
פרשה מה ד"ה: ולה שפחה מצרית).
הבה נתפלל בהמשך לתפילת ימים נוראים שיתקיים בימינו כי:
" ידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו
ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
