ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הברושים הגבוהים לאורך השביל עמדו אפלים והסתירו את סודם, את מי שחי ומסתתר בין ענפיהם. בני הזוג הדליקו אור בסלון, העיפו מבט מהיר על החדר הנקי והמסודר, וחשבו לפרוש לחדר השינה.
"רגע, מה זה הדבר השחור באמצע הסלון?!", תמהה אליענה. היא ניגשה לראות במה מדובר. "אוף, מגעיל, סלק אותו מכאן מיד! זה נראה כמו תולעת או משהו כזה...".
גדעון חובב הטבע נדלק. הוא זיהה ב"דבר השחור" זחל גדול ושעיר, אורכו כאצבע גדולה של אדם, עם שתי "עיניים" אדומות מאחורי הראש. נגיעה זהירה בו גרמה לזחל לרטוט, אבל הוא לא זז ממקומו, לא ברח, כאילו הכריז: "אני כאן! שימו לב אליי!".
גדעון שייך ללומדי הדף היומי הנאמנים, שהלימוד הוא חלק בלתי נפרד מחייהם. הוא מחפש במשך היום, ולעיתים אף מוצא, הקשרים בין המתואר בדף לאירועי יומו העוברים עליו, מחבר את היומיום לדף הקדוש. בעודו מנסה בזהירות להכניס את הזחל הגדול לצנצנת כדי לשאול מומחה לחרקים מיהו האורח שבא לבקר פתאום, ניסה להיזכר מה למד באותו יום במסכת סנהדרין דף פ"ב, אך לא מצא רמז לכך.
למחרת הביא את הצנצנת עם הזחל לחבר, זואולוג הבקי בבעלי חיים לסוגיהם, וגם כותב עליהם למען לומדי הדף היומי. לאחר בירור קצר התברר כי זהו זחל של פרפר הנקרא "טוואי הברוש". הפרפרה הנקבה מטילה ביצים על עצי ברוש, הזחלים הבוקעים אוכלים את עלי מחטי הברוש, ואז יורדים לארץ ובפינה מוסתרת עוטפים את עצמם בקורים לבנים, מבריקים. בתוך מעטפת זו חל תהליך נפלא שבו הזחל מתפרק לנוזלים, ומאותם חומרים עצמם בוקע מעטיפת קורים זו פרפר בוגר.
ואז, ממשיך החבר, "זה נפלא מאוד ומדויק מאוד, בדיוק לדף של היום! מהקורים הלבנים של הטוואי הזה הכינו בתקופות הקדומות בדי משי. זהו המשי העתיק, או בלשון חכמינו 'שיראין'. הוא היה הבד העדין והיקר במזרח התיכון, לפני שהגיע לאזורנו המשי היפה יותר מסין, המוכר לנו עד ימינו. והנה, בדיוק היום למדנו על סבו של רבי פרידא שמצא גולגולת בירושלים. הוא קבר אותה, אבל היא נפלטה מהאדמה שוב ושוב. הבין הזקן שזו גולגלתו של המלך יהויקים, עטף אותה בשיראין והניחה אותה בארגז, לשם כבודו של מלך יהודה".
זקן חכם זה נהג כבוד במלכות, עשה כל שביכולתו, ולמרות הקללה הנוראה של הנביא ירמיהו זכה לנכד צדיק שהתפרסם בהנהגות מיוחדות. סיפור ידוע על נכד זה, רבי פרידא, שראה חובה לעצמו ללמד תלמידים המתקשים בלימודם. הקיצוני שבהם היה אחד שנדרשו לו ארבע מאות חזרות של מורהו, עד שידע את תלמודו היטב. ר' פרידא לא ויתר, ובסבלנות אין קץ לימדו תורה שוב ושוב, עד שנקלטה בראשו.
דווקא כעת, כשבני ישראל למדו היום סיפור זה בדף היומי, נכנס הזחל למרכז הסלון, כאילו לומר "ראו, מאבות אבותיי לפני 1700 שנה הכינו את בד המשי היפה ביותר שהיה אז, ובו השתמש החכם לכבודו של המלך. זהו המלך שסרח וקלקל גם בינו למקום וגם בחוסר צדקה ומשפט בינו ובין העם, ולכן הנביא ירמיהו מנבא עליו שלא ייקבר באדמת הקודש של ארץ ישראל בנבאו 'קבורת חמור ייקבר, סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים'".
התזמון של כניסת הזחל לבית, לראשונה מזה שנים רבות שעצי הברוש גדלים בחצר, דווקא ביום הלימוד של סנהדרין דף פ"ב, עורר השתאות בליבו של גדעון.
מעשה זה אירע לפני שבע שנים ומחצה, וגדעון סיפרו אז לכל מיודעיו, אלא שלא נסתייע לפרסמו בכתב באותה עת. עתה, בתשרי תשע"ח, שוב הגיע זמנו של הדף, ולכן הוא מסופר שחור על גבי לבן לעיני בני ישראל.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









