ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
בשעה שהיה המקדש קיים, הייתה המחילה מתרחשת בעת שהיו דוחים את השעיר מן הצוק, וגופו נעשה איברים איברים עוד בטרם הגיע לחציו של ההר. באותה שעה הייתה לשון של זהורית שנתלתה על פתחו של היכל מלבינה, וכל ישראל יודעים שתשובתם נתקבלה.
השאלה המתבקשת מאליה היא מה טיבה של כפרה זו. הכיצד דרדורו של שעיר עיזים מפסגת העזאזל מכפרת על עוונותיהם של עם שלם?
שני השעירים שנלקחים לעבודת יום הכיפורים שווים זה לזה במראה ובקומה ובדמים. שני השעירים מבטאים, ככל הקרבנות, את בני האדם הסומכים את ידיהם עליהם (כפירושו הידוע של הרמב"ן בתחילת ספר ויקרא). שני השעירים רומזים אפוא לשתי דרכים שבהן בוחרים בני האדם. הבחירה נתונה ביד בני האדם אם להקדיש את חייהם לעבודת ה' ולמצוא את ייעודם בעשיית רצונו, או לחילופין לחפש את אושרם בחיי העולם הזה, באכילה, שתייה ושאר תענוגות שבני אדם מכלים את ימיהם בהשגתם.
השעיר המוקדש לה' מכוון כנגד אלו המקדישים את חייהם לעבודתו של הקב"ה. לעומתו, השעיר השני המשולח למדבר, דומה לאנשים המבקשים למַצוֹת את החופשיות המדומה המצויה בחיי ההפקר. ואכן, על פי פשוטו של מקרא, השעיר החי אינו נדחה מן הצוק כלל ועיקר. הוא זוכה לחיי חופש ודרור, שהרי הוא משולח למדבר ותו לא.
המדבר בלשון התורה והמשנה משמש ככינוי לאזור מרעה שאיננו מיושב. כך משליכים האחים את יוסף לבור "אשר במדבר", כך משה רבנו רועה את צאן יתרו "אחר המדבר", וכך במקומות נוספים. הרשב"ם מפרש כך גם את שילוח השעיר: "לשלח אותו לעזאזל המדברה - לפי פשוטו לשלח אותו חי אל העזים אשר במדבר... והוא מקום מרעה הבהמות, כדכתיב 'וינהג את הצאן אחר המדבר'".
על ראש השעיר המשתלח מתוודה הכהן את עוונותיהם של ישראל, זדונות ושגגות כאחד. ניתן לפרש כי בווידוי זה תולה הכהן את חטאי העם בפיתויי היצר להשתלח מתחת יד ה'. אותו רצון קמאי לעשות מה שהלב רוצה, בלי מחויבות ובלי הגבלה.
כל דרך איש ישר בעיניו
נדמה לעצמנו את שני השעירים העומדים זה לצד זה במקדש. האחד נשחט ודמו נזרק, וחברו עומד ותוהה בליבו על גורלו המר של ידידו, שהקדיש את חייו למקדש וקודשיו. לאחר מכן הוא עצמו יוצא לטיול במדבר, באוויר הצח ובמרחבים אין קץ. ליבו של השעיר ההולך לעזאזל מתרחב והוא שמח על גורלו הטוב.
כמו השעיר המשתלח, כך גם החוטאים סבורים כי במעשיהם הם יוצאים לחופשי מעבדות ה' והחיים ממתינים להם מעבר לשערי שמירת המצוות. למעשה, דומים הם אותם אנשים לאותו שעיר חי היוצא לדרכו במדבר כשהוא סבור שזכות גדולה נפלה בחלקו.
ואכן, כך נראית תחילת דרכו של החוטא. פעמים רבות חייו בעולם הזה נראים טובים יותר ומהנים יותר. סופו של השעיר השני וכמותו גם סופם של החוטאים, מתפרש רק בתורה שבעל פה. קבלת רבותינו משלימה את התמונה, ומלמדת כי היציאה לחופשי איננה כה מוצלחת כפי שנראה ממבט ראשון. השעיר עתיד להגיע לפסגת הר העזאזל, משם הוא עתיד ליפול אל מותו האכזרי. אפילו אל חצי ההר לא יזכה אותו שעיר להגיע עד שיתרסק ויהפוך לגל של עצמות.
יעזוב רשע דרכו
התבוננות בדרכיו של השעיר המשתלח תלמד כל חוטא שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו. המוות וריסוק האיברים עתיד להשיג את אלו שהלכו אחרי שרירות ליבם, גם אם אינם יכולים לראות זאת לפני הגיעם אל סף התהום.
באותה שעה שהשעיר נדחה אל מעבר לצוק, העם העומדים במקדש נותנים אל ליבם את מה שאירע לשעיר המשתלח, מבינים לאחריתם ועוזבים את דרך פשעם. רק כך הם זוכים לראות כיצד לשון של זהורית המסמלת את חטאיהם מלבינה על פתחו של ההיכל.
כפרת השעיר המשתלח תלויה אפוא בהתבוננות על מה שצופן העתיד לאלו החושבים כי בידם לעשות ככל העולה על רוחם. עבודת שני השעירים נועדה לעורר את החוטאים לשוב מדרכם המשוחררת. הבחירה הנכונה היא דרכו של שעיר החטאת המוקדש לשמיים. הבחירה בדרכו מעניקה משמעות נצחית לחייו של האדם. משמעות הקשורה בעבודת ה', בהליכה בדרכיו ובקיום מצוותיו - כך יזכו השבים בלב שלם להיחתם ביום הכיפורים לחיים ולשלום.
משחרבה עירנו ושמם בית מקדשנו אין לנו לא שעיר ולא לשון של זהורית, לא כהן מתוודה ולא איש עתי. לא נותר לנו אלא לקיים את כפרת היום בשפתינו, המשלמות פרים ושעירים. ניתן גם לשוות בדמיוננו את סדר העבודה כפי שהיה נעשה בבית המקדש, לראות בעיני רוחנו את דרכם של שני השעירים. אפשר שהתבוננות זו תסייע בידינו לעזוב את דרכו של השעיר המשתלח, לשוב ולבחור בדרכו של השעיר שעלה עליו הגורל לה'. "כי אנו נחלתך ואתה גורלנו".
הכותב הוא ראש ישיבת כרם ביבנה
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
