ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כללי מצוות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ירון יוסף בן מרים
גדר איסור 'לפני עיור'
שנינו בתחילת מסכת שבת:
העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים... פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור.
מדובר כאן בעני שבא לבקש צדקה מבעל הבית. בעל הבית נמצא בתוך הבית, הוא הוציא את ידו לחוץ והניח צדקה בתוך ידו של העני שנמצא בחוץ, ואומרת המשנה שבעל הבית חייב משום מלאכת הוצאה, והעני פטור, שהרי לא עשה דבר. בגמרא 1 נאמר שלמרות שבדרך כלל כשכתוב 'פטור' הכוונה היא פטור אבל אסור, כאן הכוונה היא "פטור ומותר" ומפרש רש"י "ומותר לכתחילה, דהא לאו עקירה עבד ולא הנחה עבד, שהאחר הניחה בידו". והתקשו הראשונים במקום, הרי העני עובר על "לפני עור לא תתן מכשול"? בכך שהוא מקבל את הצדקה, הוא מסייע לבעל הבית לעבור על מלאכת הוצאה!התוספות ישנים 2 עונה על כך בקצרה: "יש לומר דמכל מקום איסור שבת פטור ומותר".
תשובה זו אינה מובנת במבט ראשון: איזו משמעות יש לכך שהדבר מותר מצד איסורי שבת? היעלה על הדעת לומר שמותר לאכול חזיר, והכוונה תהיה שמצד דיני שבת אין בכך איסור? בשאלה זו דן רבי עקיבא איגר, והוא עונה שיש לכך השלכה הלכתית. אם המעשה של העני היה אסור מהלכות שבת, הריהו מומר לחלל שבת (מדרבנן), ששחיטתו פסולה ויינו יין נסך; אולם, כיון שהעני עובר רק על "לפני עיור" אין כאן חילול שבת, והוא אינו מומר.
תשובתו של רבי עקיבא איגר תלויה בדיון נרחב באחרונים, מהו גדרו של האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול". אפשרות אחת להבין היא שזהו איסור כללי לא להכשיל אדם אחר בעבירה, ואין משמעות לשאלה באיזה איסור אני מכשיל את האחר – מבחינתי עברתי על אותו איסור הכשלה. אולם, ניתן לומר ש"לפני עיור" הוא סעיף בכל איסור ואיסור: אם אני מכשיל אדם אחר באיסור שבת, הריהי מסייע לאיסור השבת, יש לי חלק במלאכה. ודאי שלא עשיתי ממש מלאכה ואין לי חיוב של עושה מלאכה, אבל מכל מקום אני נחשב כשותף במלאכה. כך גם אם אני מכשיל באכילת נבילה, יש לי חלק באכילת הנבילה.
תירוצם של התוספות ישנים, לפי הסברו של רבי עקיבא איגר, תואם את ההבנה הראשונה – ש'לפני עיור' אינו סניף של איסור אחר, אלא הוא איסור העומד בפני עצמו. על כן, העני שעבר על "לפני עיור" אינו נחשב מומר לחלל שבת.
לעומת התוספות ישנים, התוספות כתב שהגמרא עוסקת באופן שבעל הבית גוי, שאז לא שייך "לפני עיור". ומסבירים בעולם הישיבות שהם לא כתבו כתשובתם של התוספות ישנים, כי הם הבינו שגדר איסור 'לפני עיור' הוא שותפות בעבירה העיקרית, ואם כך לא שייך לומר שמעשהו של העני מותר מצד איסורי שבת.
מי שאחזו בולמוס – גדר איסור 'חצי שיעור'
מי שאחזו בולמוס והוא מוכרח לאכול כך שאם הוא לא יאכל ימות, אבל אין לו מאכל כשר אלא רק מאכלי איסור – "מאכילים אותו הקל הקל" 3 . למשל, אם יש לי טבל ונבילה - אתן לו נבילה, כי העונש על אכילת טבל הוא בדרך כלל מיתה בידי שמים, והעונש על אכילת נבילה הוא מלקות, ומכאן שאיסור נבילה הינו קל יותר.
שואל הרמב"ן, הרי בין אם יאכל החולה נבילה ובין אם יאכל טבל, אין לתת לו שיעור שלם בבת אחת, אלא בכל פעם חצי שיעור, כי על חצי שיעור אין מלקות. מעתה, מה בין טבל לנבילה? בשני המקרים אין מיתה בידי שמים ואף לא מלקות כשאוכלים רק חצי שיעור! לשאלה זו עונה הרמב"ן שתי תשובות.
בתשובה הראשונה כותב הרמב"ן שאכן בדרך כלל אין הבדל בין טבל לנבילה, וכאן מדובר באופן שהחולה חייב לאכול שיעור שלם מיד. ובתשובתו השניה הוא כותב שכיון שבאכילת שיעור שלם טבל חמור יותר מנבילה, כך גם חצי שיעור של טבל חמור יותר מחצי שיעור של נבלה.
מה בין שני התירוצים? התירוץ הראשון סובר שחצי שיעור הוא איסור כללי, ולכן אין הבדל בין נבילה לטבל ולכל איסור אחר; אולם לפי התירוץ השני, חצי שיעור הוא סניף של האיסור העיקרי. שאלה זו הינה שאלה מקבילה לשאלה שעסקנו בה בדין "לפני עיור" – האם הוא איסור עצמאי וכללי או סניף של כל איסור ואיסור.
גוי שמכריח להכשיל אדם אחר בעבודה זרה
כידוע, על כל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם שיעבור או שיהרג – יעבור ואל יהרג, שנאמר "וחי בהם"; אבל בשלש העבירות החמורות – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - יהרג ואל יעבור. ואומרת הגמרא 4 שגם על 'אביזרייהו' של אותן עבירות יהרג ואל יעבור, כלומר לא רק על העבירות החמורות עצמן, אלא גם על מעשים נוספים הדומים להם באופיים. ודנו הראשונים במקום מה הדין כאשר גוי מכריח אותי להכשיל אדם אחר בעבודה זרה? בעל המאור אומר שגם כאן יהרג ואל יעבור, אולם הרמב"ן חולק, שהרי הלאו של 'לפני עיור' אינו עבודה זרה!
מהי המחלוקת בין הראשונים? בפשטות, המחלוקת היא בגדרו של 'לפני עיור'. אם זהו סניף של האיסור העיקרי הריהו מוגדר לפחות כ'אביזרייהו', אבל אם הוא איסור בפני עצמו מובנת שיטת הרמב"ן.
כאשר העבירה אינה שייכת אצל המכשיל
יש לעיין, האם כאשר אני מכשיל אדם אחר בעבירה באופן שהעבירה אינה שייכת לגבי, האם אני עובר על 'לפני עיור'? הסברא הפשוטה אומרת שכן; העבירה היא להכשיל את האחר, ואני מכשיל אותו – איזו חשיבות יש לשאלה אם אני שייך בעבירה? אולם, המנחת חינוך מביא את דעת ה'אמונת שמואל', שבאופן זה המכשיל אינו עובר על 'לפני עיור'. כיצד נבין את סברתו?
מבאר ר' חיים עוזר, שלדעת ה'אמונת שמואל' גדר האיסור של 'לפני עיור' הוא שאני עובר חלק מהעבירה של הנכשל. על כן, אם אני לא שייך בעבירה - לא שייך לפני עיור.
אלא שעדיין יש לשאול, הרי איסור 'לפני עיור' כולל גם איסור לתת עצה שאינה הוגנת. אם כן, גם אם המכשיל אינו שייך בעבירה, מדוע ההכשלה לא תהיה אסורה מצד נתינת עצה שאינה הוגנת? לכך כותב האחיעזר שה'אמונת שמואל' עוסק דוקא באופן שעובר העבירה יודע שהדבר אסור, ועל כן לא שייך כאן 'עצה שאינה הוגנת'.
והנה, סברת ה"אמונת שמואל" מצויה כבר בדברי הראשונים. כידוע, אסור לכהן להתחתן עם גרושה. הגמרא 5 לומדת מלשון הריבוי שבפסוק "לא יקחו" ש"כל היכא דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת". כלומר, כשם שלכהן אסור לקחת גרושה, גם לגרושה אסור להתחתן איתו. שואלים הראשונים, לשם מה יש צורך בפסוק מיוחד, הרי גם בלעדיו אסור לה להתחתן מדין 'לפני עיור'! והם מתרצים שני תירוצים. תירוץ אחד הוא שמצד "לפני עיור" האשה לא היתה לוקה, כי זהו לאו שבכללות, ולכן יש צורך בפסוק המיוחד 'לא יקחו'. ובתירוץ נוסף כותבים הראשונים, שאם האשה לא היתה שייכת באיסור הכהונה והיה מותר לה להתחתן לכהן, היא לא היתה עוברת גם ב"לפני עיור". התירוץ השני הוא בדיוק סברתו של ה'אמונת שמואל', ונמצא שלדבריו יש בסיס בדברי הראשונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
