ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
כוונתו הייתה לומר שהשינוי באמצעים שבהם מועברים המסרים (עיתון, רדיו, טלוויזיה וכו') יוצר שינוי משמעותי גם במסרים עצמם. המעבר מעולם ששולטת בו האות הכתובה לעולם שהמסרים בו מועברים באמצעות מדיה אלקטרונית, הוא מעבר לעולם חדש של מסרים. המדיום משנה את חוויות העולם הבסיסיות של המשתמשים בו.
כעבור כ-20 שנה פיתח ניל פוסטמן את הרעיון הזה בספרו המרתק 'בידור עד מוות'. לדבריו, עצם המעבר מעולם של אות לעולם של תמונה, משמעו לעבור לעולם שבו כל תוכן הוא סוג של בידור. בשפה החזותית והמסחרית של הטלוויזיה, הסרט והסרטון, התוכן נבחן ביכולת האסתטית שלו ליצור תגובה מיידית וחזקה אצל הצופה. תוכן שלא עומד בדרישה הזאת כלל לא ישתתף בדיון.
כיצד משפיע המדיום התקשורתי-חזותי גם על האינטואיציה המוסרית של האדם בן זמננו? אחת מנקודות הקונפליקט המוסריות נמצאת ביחס, לעיתים המתח, בין היחיד ובין החברה. חברה בנויה על רעיונות משותפים בהווה, על מסורות משותפות מן העבר, על מבנים משותפים כמו המשפחה, הקהילה והעם. כל אלו יחד בונים חברה חזקה, שיש ליחידים שבתוכה נכונות לתרום לה ולוותר על האינטרסים האישיים שלהם לטובת הכלל. חברה חזקה אינה באה על חשבון היחידים שבתוכה אלא להפך - היא נותנת ליחידים בתוכה תוכן ומשמעות ביחד עם ביתיות ותמיכה הדדית. היא מאפשרת ליחיד להיפתח אל מעגלי קיום רחבים יותר מלבד מרוץ קיומו היומיומי.
אלא שלכל סיפור חברתי, ויהיה גם המוצלח ביותר, יש יוצאים מן הכלל. היוצאים מן הכלל אינם מוצאים את מקומם במבנה החברתי המקובל, מכל מיני סיבות שלא בהכרח תלויות בהם. במקרים מסוימים הוא הופך מבחינתם לסבל. חברה רגישה יודעת לא להפוך את עקרונותיה לעקרונות ברזל נוקשים, כאלו שעלולים ליצור עיוורון אל החריגות. מנהיגות רגישה יודעת שתנאי הכרחי הוא "להלוך עם רוחו של כל אחד ואחד", כפי שנאמר במשה ויהושע. אולם, בו בזמן, היא נזהרת שלא לפרק את המבנים החברתיים שלה רק כדי שהחריג לא ירגיש לא בנוח. את היוצא מן הכלל יש לפתור באמצעים יוצאים מן הכלל, ולא על ידי ביטול הכלל מיסודו. זהו עוד אחד מן האיזונים המדויקים והמורכבים שבהם מתנהלת חברה.
לערכים אין פנים
המדיום החזותי יודע להביא תמונה. הוא יודע לצלם אדם או להציג סיטואציה ספציפית ודרכם הוא מספר סיפור אישי, סיפורה של תמונה. קשה לו מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לייצג רעיון או לייצג חברה, שכן רעיון או חברה הם מופשטים וחסרי ייצוג אסתטי ברור. המצלמה לא יודעת להראות אותם. הסיפור האנושי האישי יוצר אמפתיה מיידית ותגובה רגשית חזקה אצל הצופה, במיוחד אם הוא מצליח להיות חריג. הסיפור החברתי לא. לכן, יועץ תקשורת תמיד יאמר ללקוחותיו "תביאו סיפור אישי ייחודי".
בחברה שעוברת לשליטה של תמונות, משתנה המשקל הפנימי של השיפוט המוסרי. במפגש המורכב בין היחיד ובין החברה יקבלו פניו המיוסרות או הכועסות של היחיד את כל גודל המסך. השיקולים הערכיים, הרעיוניים, החברתיים והלאומיים יתקשו להיכנס אל הדיון, כי המדיום לא יודע איך לבטא אותם. משיאבדו סוגי טיעון אלו את הדרך לבטא את עצמם, משקלם ילך ויפחת בשיח הציבורי. כך למשל, פניו של החייל השבוי או של משפחתו נוכחים בצורה פיזית וברורה על המרקע ואילו פניה של החברה הנלחמת את מלחמת הטרור מתקשים להתבטא. פניו של היחיד או היחידים שרואים את עצמם נפגעים מהחלטה של קהילה או מדינה יקבלו ייצוג ברור ומעורר הזדהות, בעוד דוברי המדינה או הקהילה יתקשו מאוד להעביר את השיקולים המורכבים והאיזונים המדויקים של ההחלטה שלהם ולתת פנים מעוררות אמפתיה לקהילה שהם מייצגים. פניהם של האישה או הילד שנפגעו בתוך מבנה קהילתי או משפחתי יהיו נוכחים במלוא הכאב, דורשים שינויים רדיקליים. פניו של המוסד המשפחתי בכללו יתקשו לקבל קול נגדי.
המחיר של איבוד האיזון הוא יקר. מחברה בעלת אתוס משותף, סולידריות, קהילתיות ונכונות להתגייס, נקבל חברה שהולכת ומתפוררת אל הסיפורים האישיים של יחידיה.
חברה אינה מושג ערטילאי ומדומיין. היא הרבה מאוד אנשים, שחלק משמעותי מקיומם האישי ארוג בתוך חייה של החברה. החל מההקשרים הבסיסיים ביותר של ביטחון אישי, המשך במערך היחסים שבין האדם לסביבתו, וכלה בעולם המשמעות והערכים. כשהמארג החברתי הולך ונחלש, גם כל אלו נחלשים, והיחידים נטולי הפנים של החברה המתפוררת יהיו הסובלים המיידים. אם מופר האיזון בין שחרור חייל לשחרור מחבלים, ימותו בגלל זה אנשים. אם המבנה המשפחתי והקהילתי נחלש, יהיו הרבה מאוד ילדים ומבוגרים שיגדלו בבדידות ובניכור. אם האתוס המשותף נחלש, ייאלצו להמציא עוד ועוד תוכניות ריאליטי כדי למלא את החלל. החברה המערבית הופכת באופן מואץ לחברת בדידים בודדים.
אם כך, יש ללמד צפייה ביקורתית במדיום עצמו. לשים לב לדברים שהוא מסתיר מעינינו. להיזהר מלהיבלע בתגובה הרגשית המיידית שמעורר הסיפור האישי. ללמוד לחשוב על תהליכים חברתיים ועל משמעותם. ללמוד איך לשלב בצורה נכונה את הצרכים הייחודיים של הפרט, יחד עם חוסנה ארוך הטווח של החברה כולה.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר בעתניאל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
