ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
כוונתו הייתה לומר שהשינוי באמצעים שבהם מועברים המסרים (עיתון, רדיו, טלוויזיה וכו') יוצר שינוי משמעותי גם במסרים עצמם. המעבר מעולם ששולטת בו האות הכתובה לעולם שהמסרים בו מועברים באמצעות מדיה אלקטרונית, הוא מעבר לעולם חדש של מסרים. המדיום משנה את חוויות העולם הבסיסיות של המשתמשים בו.
כעבור כ-20 שנה פיתח ניל פוסטמן את הרעיון הזה בספרו המרתק 'בידור עד מוות'. לדבריו, עצם המעבר מעולם של אות לעולם של תמונה, משמעו לעבור לעולם שבו כל תוכן הוא סוג של בידור. בשפה החזותית והמסחרית של הטלוויזיה, הסרט והסרטון, התוכן נבחן ביכולת האסתטית שלו ליצור תגובה מיידית וחזקה אצל הצופה. תוכן שלא עומד בדרישה הזאת כלל לא ישתתף בדיון.
כיצד משפיע המדיום התקשורתי-חזותי גם על האינטואיציה המוסרית של האדם בן זמננו? אחת מנקודות הקונפליקט המוסריות נמצאת ביחס, לעיתים המתח, בין היחיד ובין החברה. חברה בנויה על רעיונות משותפים בהווה, על מסורות משותפות מן העבר, על מבנים משותפים כמו המשפחה, הקהילה והעם. כל אלו יחד בונים חברה חזקה, שיש ליחידים שבתוכה נכונות לתרום לה ולוותר על האינטרסים האישיים שלהם לטובת הכלל. חברה חזקה אינה באה על חשבון היחידים שבתוכה אלא להפך - היא נותנת ליחידים בתוכה תוכן ומשמעות ביחד עם ביתיות ותמיכה הדדית. היא מאפשרת ליחיד להיפתח אל מעגלי קיום רחבים יותר מלבד מרוץ קיומו היומיומי.
אלא שלכל סיפור חברתי, ויהיה גם המוצלח ביותר, יש יוצאים מן הכלל. היוצאים מן הכלל אינם מוצאים את מקומם במבנה החברתי המקובל, מכל מיני סיבות שלא בהכרח תלויות בהם. במקרים מסוימים הוא הופך מבחינתם לסבל. חברה רגישה יודעת לא להפוך את עקרונותיה לעקרונות ברזל נוקשים, כאלו שעלולים ליצור עיוורון אל החריגות. מנהיגות רגישה יודעת שתנאי הכרחי הוא "להלוך עם רוחו של כל אחד ואחד", כפי שנאמר במשה ויהושע. אולם, בו בזמן, היא נזהרת שלא לפרק את המבנים החברתיים שלה רק כדי שהחריג לא ירגיש לא בנוח. את היוצא מן הכלל יש לפתור באמצעים יוצאים מן הכלל, ולא על ידי ביטול הכלל מיסודו. זהו עוד אחד מן האיזונים המדויקים והמורכבים שבהם מתנהלת חברה.
לערכים אין פנים
המדיום החזותי יודע להביא תמונה. הוא יודע לצלם אדם או להציג סיטואציה ספציפית ודרכם הוא מספר סיפור אישי, סיפורה של תמונה. קשה לו מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לייצג רעיון או לייצג חברה, שכן רעיון או חברה הם מופשטים וחסרי ייצוג אסתטי ברור. המצלמה לא יודעת להראות אותם. הסיפור האנושי האישי יוצר אמפתיה מיידית ותגובה רגשית חזקה אצל הצופה, במיוחד אם הוא מצליח להיות חריג. הסיפור החברתי לא. לכן, יועץ תקשורת תמיד יאמר ללקוחותיו "תביאו סיפור אישי ייחודי".
בחברה שעוברת לשליטה של תמונות, משתנה המשקל הפנימי של השיפוט המוסרי. במפגש המורכב בין היחיד ובין החברה יקבלו פניו המיוסרות או הכועסות של היחיד את כל גודל המסך. השיקולים הערכיים, הרעיוניים, החברתיים והלאומיים יתקשו להיכנס אל הדיון, כי המדיום לא יודע איך לבטא אותם. משיאבדו סוגי טיעון אלו את הדרך לבטא את עצמם, משקלם ילך ויפחת בשיח הציבורי. כך למשל, פניו של החייל השבוי או של משפחתו נוכחים בצורה פיזית וברורה על המרקע ואילו פניה של החברה הנלחמת את מלחמת הטרור מתקשים להתבטא. פניו של היחיד או היחידים שרואים את עצמם נפגעים מהחלטה של קהילה או מדינה יקבלו ייצוג ברור ומעורר הזדהות, בעוד דוברי המדינה או הקהילה יתקשו מאוד להעביר את השיקולים המורכבים והאיזונים המדויקים של ההחלטה שלהם ולתת פנים מעוררות אמפתיה לקהילה שהם מייצגים. פניהם של האישה או הילד שנפגעו בתוך מבנה קהילתי או משפחתי יהיו נוכחים במלוא הכאב, דורשים שינויים רדיקליים. פניו של המוסד המשפחתי בכללו יתקשו לקבל קול נגדי.
המחיר של איבוד האיזון הוא יקר. מחברה בעלת אתוס משותף, סולידריות, קהילתיות ונכונות להתגייס, נקבל חברה שהולכת ומתפוררת אל הסיפורים האישיים של יחידיה.
חברה אינה מושג ערטילאי ומדומיין. היא הרבה מאוד אנשים, שחלק משמעותי מקיומם האישי ארוג בתוך חייה של החברה. החל מההקשרים הבסיסיים ביותר של ביטחון אישי, המשך במערך היחסים שבין האדם לסביבתו, וכלה בעולם המשמעות והערכים. כשהמארג החברתי הולך ונחלש, גם כל אלו נחלשים, והיחידים נטולי הפנים של החברה המתפוררת יהיו הסובלים המיידים. אם מופר האיזון בין שחרור חייל לשחרור מחבלים, ימותו בגלל זה אנשים. אם המבנה המשפחתי והקהילתי נחלש, יהיו הרבה מאוד ילדים ומבוגרים שיגדלו בבדידות ובניכור. אם האתוס המשותף נחלש, ייאלצו להמציא עוד ועוד תוכניות ריאליטי כדי למלא את החלל. החברה המערבית הופכת באופן מואץ לחברת בדידים בודדים.
אם כך, יש ללמד צפייה ביקורתית במדיום עצמו. לשים לב לדברים שהוא מסתיר מעינינו. להיזהר מלהיבלע בתגובה הרגשית המיידית שמעורר הסיפור האישי. ללמוד לחשוב על תהליכים חברתיים ועל משמעותם. ללמוד איך לשלב בצורה נכונה את הצרכים הייחודיים של הפרט, יחד עם חוסנה ארוך הטווח של החברה כולה.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר בעתניאל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
