ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
הוא הפך כבר מזמן לסמל התרבות המערבית.
הוא הולך איתנו לכל מקום כבן לוויה קבוע. לעיתים אף "מציל" אותנו מתקלות שונות ומשונות. ואולי, להיפך - הוא רודף אותנו לכל מקום? גוזל מאיתנו את השקט, השלווה, הפרטיות, הריכוז והקדושה.
הגיע הזמן, שנברר מבחינה יהודית, כחלק מהבירור הכולל של יחסינו לתרבות המערבית - כיצד נשתמש נכון בטלפון הסלולארי?
הוא הולך איתנו לכל מקום כבן לוויה קבוע. לעיתים אף "מציל" אותנו מתקלות שונות ומשונות. ואולי, להיפך - הוא רודף אותנו לכל מקום? גוזל מאיתנו את השקט, השלווה, הפרטיות, הריכוז והקדושה.
הגיע הזמן, שנברר מבחינה יהודית, כחלק מהבירור הכולל של יחסינו לתרבות המערבית - כיצד נשתמש נכון בטלפון הסלולארי?
[אל ת]תן לאצבעות ללכת במקומך!
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני - שומרון
זוהי הכותרת המרכזית בנושא, וזוהי התשובה לשאלה שהוצבה מעל הכותרת.
תפעיל גם את הראש! לצערנו הרב, רובינו נוטים לנקוט את מדיניות העדר. אנחנו נגררים (רק בלי שלט סימון - "נגרר", עם המספר). אנחנו מושפעים מאוד ממה שרואות עינינו ושומעות אוזנינו, והחברות הסלולאריות וכלי התקשורת יודעים זאת היטב. אחרת, לא היו משקיעים מיליונים בפרסום. ומבחינתם - זה אכן מניב תוצאות. אני אקנה מחר שמפו מסוים רק מפני שאמש הוא פורסם על המסך בבית. ואני אפגע מאוד, אם יעירו לי: "אה, מהטלויזיה"! אבל זוהי עובדה מוכחת.
בכדי להשיב תשובה ממוקדת לשאלה שהוצבה, יש לנתח את שורש הבעיות המתעוררות בשימוש במכשיר זה. ישנן בעיות של בזבוז זמן, חוסר ריכוז משום שאני ממתין לשיחה שתכנס, לשון הרע והפרעה בתפילה. שימוש במכשיר במינון נכון יכול למזער השפעות שליליות אלו.
המשיכה לסלולארי נובעת מהסקרנות הטבעית המצויה באדם - הרצון לדעת, לראות, לשמוע, לקלוט. תכונה זו חיובית מאוד ביסודה, אך מי אמר שחייבים לעקוב אחר כל בדל של ידיעה? האם אי הידיעה גורם לנו ל"חור" בהשכלה?! לכן חשוב להפנים, שכל דקה שאני משקיע בעניין שולי, באה על חשבון דקה שדרושה לי כדי ללמוד ולדעת משהו חיוני בעבורי!
בתחום זה, האדם חייב לשלוט בעצמו. ונדגים - מתקיים "סדר" לימוד בבית המדרש. והנה, מישהו הפיל בטעות כוס על הרצפה וזו התנפצה לרסיסים. מיד ננעצות כל העיניים אל העבר ההוא. צריך כוחות נפש אדירים להמשיך הלאה בלימוד, מבלי להפנות מבט. מישהו נכנס לבית הכנסת במהלך התפילה, והוא מפשיל שרוול לקראת הנחת תפילין. ושוב, מבטים לעברו. מה יש? לא ראית הנחת תפילין?! סקרנות!! צריך כוחות נפש רבים בכדי להמשיך ולהתרכז בתפילה.
שליטה זו במידת הסקרנות היא מתכונותיו של ריבונו של עולם, כפי שאומרת התורה: "לא הביט אוון ביעקב, ולא ראה עמל בישראל!" (במדבר כ"ג). ובאר תכונה זו אור החיים הקדוש בסוף פרשת בראשית (ו', ה'): "ואשכילך, כי ה' יכול לשלול הידיעה המושגת בידיעתו, לבל ידענה... כשירצה ה' שלא לדעת - יושלל הידיעה, הגם שהידיעה ישנה מעצמה... כי הוא עצמו שלל ידיעה זו ממנו. ומי הוא זה שאיננו משתוקק להיות בבחינת `אדמה לעליון` (ישעיה י"ד)".
בשתי מילים: דרושה לנו - משמעת עצמית!
חשוב לקבוע קווים אדומים. לנצל את הזמן. לחשוב על כך, שהמונה פועם, וכל דקת שיחה יקרה מאוד, תרתי משמע!
ישנן ישיבות, שבהן אוסר ראש הישיבה על תלמידיו להיכנס עם מכשיר סלולארי לבית המדרש, גם כשהוא פועל במצב רוטט. והסיבה פשוטה: המכשיר גורם לחוסר ריכוז, משום שהלומד ממתין בתת הכרתו לשיחה הבאה שתכנס, והדבר מפריע לו להתרכז בלימוד.
ולסיום, חשוב לזכור שכל המכשירים הללו נועדו לשרת אותנו ולא לשעבר אותנו אליהם. תפקידם של אלו להעניק לנו איכות חיים ולא, חלילה, פיחות חיים. וכהגדרתו העמוקה של רבי יהודה הלוי בשירו הקצר - "עבדי הזמן - עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי".
מי תלוי במי - המכשיר באדם או להיפך
הרב חיים גרינשפן שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
הקידמה הטכנולוגית זימנה לידינו כלי עזר רבים, שתועלתם מרובה ובכללם - המכשיר הסלולארי. אך בצד התועלת שבסלולארי, יש בו גם צדדים בעיתיים. לכן חשוב לנסות להתוות דרך ממוצעת לשימוש בסלולארי - דרך המחוברת לחיים ואינה בורחת מהם, דרך המודעת לבעיות ומתמודדת איתן מתוך נאמנות לערכים שהם נר לרגלינו. ונפרט:
א. בסלולארי חסום בפני אינטרנט אנו עוסקים . מי שאינו נוהג כך - חוטא בנפשו ובנפש ילדיו, כעדות רבנים ואנשי חינוך המכירים את הנושא, וכקביעתם הברורה של חז"ל: "אין אפוטרופוס לעריות".
ב. עלות השיחות - ככלל צריך אדם לשקול את מעשיו על פי גדרי הנצרך והמיותר, ובפרט בנוגע להתנהלות כלכלית נכונה. כך הדריכונו חכמים: "מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה ועד ראש השנה (ביצה ט"ז), "היזהר מלעשות יציאה מרובה" (רש"י), "וזהו תוכחת מרובה... להתנהג בהוצאות ביתם להרחיק דברים המותרים" (ביאור הלכה תקכ"ט, א').
במקרים רבים מתברר, שלאחר שיקול דעת והחלטה שלא להשתמש במכשיר מעבר לנצרך, פחתו ההוצאות עד כדי מחצית. עלינו לאמץ את ההכוונה התורנית של הסתפקות במועט, ולעמוד בגבורה פנימית מול תרבות הצריכה המערבית המוחצנת.
ג. על מה מדברים? החילוק בין נצרך למיותר נכון גם בנוגע לדיבורו של האדם. אין צריך לומר, שאסור לדבר דיבורים האסורים, אלא אף בנוגע לדיבורים המותרים הסתייגו רבותינו מריבוי דיבור ומלל, "לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר מלבד בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו" (רמב"ם דעות ב', ד').
בוודאי אמת המידה לקביעת הגבול שבין הנצרך למיותר היא אישית, וגם אין הכוונה שצריך האדם לדקדק על המידה כחוט השערה, ומכל מקום יש בדברים הצבת יעדים וקביעת דרך.
ד. הסלולארי עלול להקנות הרגלים שליליים : בזבוז זמן במשחקים, שיחות מזדמנות ושליחת הודעות. לפעמים הופכות השיחות בסלולארי תחליף לשיחה פנים אל פנים.
ככלל, חשוב לזכור- מכשיר עזר נועד לעזור לאדם, ולא לגרום לאדם להיות תלוי במכשיר . יש לבחון בכנות עד כמה משרת המכשיר את האדם, או שמא האדם הופך למשועבד למכשיר. לכן, חשוב להגביל את השימוש במכשיר - לגילאים, לזמנים ולמקומות שאפשר להסתדר גם בלעדיו.
ה. ישנם מקומות שצריכים להיות מחוץ לתחום לסלולארי :
בית כנסת - וכי יכול האדם לגשת ולעמוד בתפילה ובתחנונים לפני בוראו, כשלידו הסלולארי זמין בכל רגע לשיחה?! האין היסח דעת גדול מזה?! בודאי שחובה לכל הפחות להשתיק את הצלצול, כדי שלא יפריע לכל המתפללים.
בית המדרש - הכנסת סלולארי לבית המדרש בישיבה עומדת בסתירה לשאיפה הגדולה לצלול במימי התורה העמוקים מִיֵם ולגדול בתורה. גם בעלי בתים הקובעים עיתים לתורה, ראוי שאותה השעה הקבועה אצלם לעיסוק בקודש תהיה פנויה משאון החיים, כדי שאכן תביא להתעלות רוחנית.
לשמור על הקשר הנכון
הרב יעקב אנטמן שליט"א - יצהר
א. בדחילו ורחימו אני נוקש על הדלת.
הרבה השקעתי בנקישה זו. יצאתי מביתי, הלכתי לביתו, לחפש קשר לבקש קירבה, רציתי להתראות איתו, להחליף מילה. ציפיתי מאוד לסבר פנים יפות, לשמחה, חברות פשוטה.
- כן! אפשר להיכנס!
- שלום! הוא זורק לי, וממשיך לדבר אל עצמו בצוואר עקום (בעצם, המכשיר כבר לא בכתף אלא מונח אי שם בכיס והדיבורית טמונה במעמקי הזקן).
- תראה, אני מוכרח לקצר, נכנס אלי עכשיו מישהו. והוא מקצר לרבע שעה ומיד אחר כך עובר לממתינה (גם אני ממתין כאן...), ולבסוף נזכר שאני קיים.
- מה רצית?
מה באמת רציתי? כבר הספקתי לשכוח..
ב. אני הולך בשבילי הישוב, נהנה מהנוף, מהאוויר וגם נהנה לפגוש חברים. מרחוק אני רואה אותו. אני מכין כבר בליבי את ה... שלום הנלהב.
אבל, מה זה? הוא לא רואה אותי?
שוב הוא שקוע בשיחת פלסטיק דחופה.
אני מרים יד רפה לסמן לו שלום. והוא מגיב - זה דחוף?
- לא בטוח
- אז תסמס (sms) לי, אני באמצע עניין חשוב.
ג. הפלאפון נועד לספק תקשורת. אך האם הוא באמת משפר את התקשורת, כלומר - את הקשר בין האנשים?
אני סבור, שבדרך כלל עודף הקשר והזמינות שמספק לנו הפלאפון, עוטף את האדם בקשרים שטחיים ומדומים, שבאים על חשבון חברות אמיתית ועמוקה. במקרים מסוימים, יש אנשים שאפשר לראות אצלם ממש "מחלת נפש" של תלות בקבלת הודעות, שמיעת חדשות, להיות זמין, להיות בעניינים... והאדם עצמו נאבד.
חז"ל הדריכונו - "ומבשרך אל תתעלם", מכאן שמוטל על האדם להיות מקרב את קרוביו. אם הרחוק בא על חשבון הקרוב, הרי יש כאן שבר שיטתי. אז בואו לא ניתן לזה לקרות לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
