ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
נאמר בתורה ביחס לבגדי הכהנים (שמות כ"ט, ל"ג): "למלא את ידם לכהן". מסביר ר' לוי יצחק מברדיטשב, בעל ה"קדושת הלוי" (בראשית, פרשת ויצא), שכל דבר שנעשה מקום להשראת קדושה, צריך קודם שתהיה לו הכנה, כדי להפוך אותו שיהיה כלי קיבול לקבל את הקדושה. לכן צריך להכין את בגדי הכהנים, על מנת שיוכלו להתקדש. להכנה הזו קוראים "חינוך". כך גם מחנכים את הנער או הנערה במצוות כשהם קטנים, כדי שיהיו כלים מוכנים לקבל את הקדושה החלה עליהם כאשר הם גדלים. אפשר ללמוד מנרות החנוכה את העקרון כיצד לחנך לתורה ולמצוות, על מנת שכאשר הנערים יחנכו (מלשון התחלה) את קיום המצוות יהיו כלים ראויים לקבלת הקדושה האלוקית.
ישנה מחלוקת בגמרא במסכת שבת (כב:) האם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה. כלומר, האם עיקר מצוות הדלקת נרות חנוכה נעשית בשעת ההדלקה, ולכן למשל אם כבתה החנוכיה – אין צורך להדליקה מחדש, או אם הדליק אותה במקום שאינו כשר ועליו להעביר אותה למקום אחר – יהיה עליו לכבות אותה ולהדליקה מחדש במקום הכשר. או לחילופין, ההנחה עושה מצווה, ולכן אם מעביר את החנוכיה ממקום פסול למקום כשר, אין צורך לכבותה ולהדליקה מחדש כי על ידי הנחתה במקום החדש מקיימים את המצווה. כמו כן, יהיה צריך להדליק אותה מחדש אם כבתה, שכן לא היתה מונחת דלוקה במשך חצי שעה.
"קדושת הלוי" (בראשית לחנוכה) אומר שידוע שעיקר עבודת האדם בתפילה ובמצוות הוא עשייה של המצוות בהתלהבות. התלהבות זו יכולה להגיע מתוך התבוננות בגדלות ה', ומתוך העמקה בידידות שלנו עם בורא העולם. כך נוכל לקיים את המצווה בהתלהבות ומתוך אהבה לה'. בזמן הדלקת נרות חנוכה אנו מברכים "ברוך אתה ה'... להדליק...". אנו מברכים את ה' על שבחר בנו מכל העמים לקיים את מצוותיו בהדלקה ובהתלהבות. זוהי דעת מי שאומר ש"הדלקה עושה מצווה". כלומר, לכתחילה צריך האדם לעשות את המצווה ב"הדלקה" ובהתלהבות מתוך אהבה לה'.
אך לפעמים, נאטם לבו ושכלו של האדם, ואינו מצליח לעשות את המצוות בהתלהבות ובחשק גדול. אך צריך לזכור, שגם אז אסור חלילה לא לקיים את המצוות, אלא צריך לעשות את המצווה "בהנחה", במנוחה וברוגע ובלי התלהבות וחשק. זו היא דעת מי שאומר ש"הנחה עושה מצווה". גם אם האדם נפל ממדרגתו, ואין לו יכולת לקיים את המצווה מתוך התלהבות ו"הדלקה", שלא ימנע לעשות את המצווה, אלא יעשה אותה ב"הנחה", וגם באופן זה "עושה מצווה".
כמובן שאלו ואלו דברי אלוקים ויש עתים שיש לעשות את המצוות מתוך הדלקה, ויש עתים שיש לעשות אותם מתוך הנחה. הדבר תלוי במצבו של האדם. בכל מקרה הקב"ה "קדשנו במצוותיו", גם אם נעשה אותן מתוך הנחה וגם אם נעשה אותן מתוך הדלקה, אך נתפלל ונייחל, שתמיד נזכה להיות במדרגות הגבוהות, מחוברים ואוהבים את מצוותיו של הקב"ה ומקיימים אותן מתוך שמחה והתלהבות של קדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
