ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
נאמר בתורה ביחס לבגדי הכהנים (שמות כ"ט, ל"ג): "למלא את ידם לכהן". מסביר ר' לוי יצחק מברדיטשב, בעל ה"קדושת הלוי" (בראשית, פרשת ויצא), שכל דבר שנעשה מקום להשראת קדושה, צריך קודם שתהיה לו הכנה, כדי להפוך אותו שיהיה כלי קיבול לקבל את הקדושה. לכן צריך להכין את בגדי הכהנים, על מנת שיוכלו להתקדש. להכנה הזו קוראים "חינוך". כך גם מחנכים את הנער או הנערה במצוות כשהם קטנים, כדי שיהיו כלים מוכנים לקבל את הקדושה החלה עליהם כאשר הם גדלים. אפשר ללמוד מנרות החנוכה את העקרון כיצד לחנך לתורה ולמצוות, על מנת שכאשר הנערים יחנכו (מלשון התחלה) את קיום המצוות יהיו כלים ראויים לקבלת הקדושה האלוקית.
ישנה מחלוקת בגמרא במסכת שבת (כב:) האם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה. כלומר, האם עיקר מצוות הדלקת נרות חנוכה נעשית בשעת ההדלקה, ולכן למשל אם כבתה החנוכיה – אין צורך להדליקה מחדש, או אם הדליק אותה במקום שאינו כשר ועליו להעביר אותה למקום אחר – יהיה עליו לכבות אותה ולהדליקה מחדש במקום הכשר. או לחילופין, ההנחה עושה מצווה, ולכן אם מעביר את החנוכיה ממקום פסול למקום כשר, אין צורך לכבותה ולהדליקה מחדש כי על ידי הנחתה במקום החדש מקיימים את המצווה. כמו כן, יהיה צריך להדליק אותה מחדש אם כבתה, שכן לא היתה מונחת דלוקה במשך חצי שעה.
"קדושת הלוי" (בראשית לחנוכה) אומר שידוע שעיקר עבודת האדם בתפילה ובמצוות הוא עשייה של המצוות בהתלהבות. התלהבות זו יכולה להגיע מתוך התבוננות בגדלות ה', ומתוך העמקה בידידות שלנו עם בורא העולם. כך נוכל לקיים את המצווה בהתלהבות ומתוך אהבה לה'. בזמן הדלקת נרות חנוכה אנו מברכים "ברוך אתה ה'... להדליק...". אנו מברכים את ה' על שבחר בנו מכל העמים לקיים את מצוותיו בהדלקה ובהתלהבות. זוהי דעת מי שאומר ש"הדלקה עושה מצווה". כלומר, לכתחילה צריך האדם לעשות את המצווה ב"הדלקה" ובהתלהבות מתוך אהבה לה'.
אך לפעמים, נאטם לבו ושכלו של האדם, ואינו מצליח לעשות את המצוות בהתלהבות ובחשק גדול. אך צריך לזכור, שגם אז אסור חלילה לא לקיים את המצוות, אלא צריך לעשות את המצווה "בהנחה", במנוחה וברוגע ובלי התלהבות וחשק. זו היא דעת מי שאומר ש"הנחה עושה מצווה". גם אם האדם נפל ממדרגתו, ואין לו יכולת לקיים את המצווה מתוך התלהבות ו"הדלקה", שלא ימנע לעשות את המצווה, אלא יעשה אותה ב"הנחה", וגם באופן זה "עושה מצווה".
כמובן שאלו ואלו דברי אלוקים ויש עתים שיש לעשות את המצוות מתוך הדלקה, ויש עתים שיש לעשות אותם מתוך הנחה. הדבר תלוי במצבו של האדם. בכל מקרה הקב"ה "קדשנו במצוותיו", גם אם נעשה אותן מתוך הנחה וגם אם נעשה אותן מתוך הדלקה, אך נתפלל ונייחל, שתמיד נזכה להיות במדרגות הגבוהות, מחוברים ואוהבים את מצוותיו של הקב"ה ומקיימים אותן מתוך שמחה והתלהבות של קדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
