ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
מלשונו של ר' אלעזר "יצא" משמע שנחלקו בדיעבד, שלדעת ר' אלעזר ורב יוסף יצא בדיעבד ואינו צריך לחזור ולדעת רב ורבה לא יצא ועליו לחזור. כך פירשו את הסוגיה הרא"ש, הרמב"ם הרי"ף והטור וכן פסק להלכה השו"ע. לעומתם, הראבי"ה סבר שנחלקו לכתחילה אבל בדיעבד לכו"ע יצא ידי חובה.
תלמידי רבינו יונה כתבו שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אינו צריך לחזור, היות והזכיר לשון מלכות וכן פסק הרמ"א.
מהי משמעות התפילה "המלך המשפט" ובמה היא שונה מ"מלך אוהב צדקה ומשפט"?
רש"י בברכות ביאר שהכוונה היא מלך המשפט, כמו שפעמים רבות בפסוקים ה' הידיעה מתווספת, למרות שאין צורך, כמו "נושא הארון הברית" (יהושע ג, י"ד).
ר' מנוח כתב בפרק ב' מהלכות תפילה (הובא בבית יוסף סימן תקפ"ב) שני פירושים: א. מלך אוהב צדקה ומשפט משמעותו שיתנהגו ברואיו בצדק ובמשפט, אבל המלך המשפט משמע שהוא שופט את העולם. ב. הוא עצמו המשפט, כמו שאומרים שהוא החכמה, הוא המדע ואין לומר עליו יתברך שהוא חכם ויודע וכדו'.
בראש השנה אנו נוהגים לאכול מאכלים שונים המהווים סימנים לשנה החדשה על פי שמותם. ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר ב"פרי צדיק" (ר"ה ה'), ששם של כל דבר מורה על שורש החיים שבתוכו. אם אנו אוכלים דבר שנקרא ראש, וזהו שורש החיים שלו זהו סימן עבורנו שנהיה לראש, וכן רוביא זהו סימן שירבו זכיותינו וכדו'. ונהגו לאכול תפוח מתוק בדבש על מנת שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. המטה משה (סימן תש"צ) כתב רמז לכך שצריך שיהיה מתוק בראש השנה משני פסוקים. הפסוק הראשון: "ויורהו ה' עץ... וימתקו המים שם שם לו חוק ומשפט " (שמות ט"ו, כ"ה). משפט זהו ראש השנה, כפי שדורשת הגמרא בביצה (טז.) ובר"ה (ח:) "כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב" שזהו ראש השנה. והפסוק השני: " משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים" (תהלים י"ט, י').
נתבונן בפרשה שמתוכה נלקח הפסוק הראשון שממנו למד המטה משה שצריך להיות מתוק בראש השנה – "וימתקו המים שם שם לו חוק ומשפט". לאחר קריעת ים סוף בני ישראל הלכו במדבר שלושת ימים ולא מצאו מים. הגמרא בבבא קמא אומרת שאין מים אלא תורה. מסביר ר' צדוק שבקריעת ים סוף ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, והגיעו להשגות גדולות בראיית אור ה'. לאחר שנסעו מן הים, הסתלק מהם האור ורצו להמשיך לראותו, וזהו הצמאון למים. כאשר הגיעו למרה הם לא יכלו לשתות מן המים כי הם היו מרים. לאחר ההשגות הגדולות של קריעת ים סוף, שראו בה כביכול את הקב"ה עצמו, גם דברי התורה היו מרים להם. גם התורה עצמה לא הספיקה להם והם רצו לראות הארה עליונה יותר. "ויורהו ה' עץ... וימתקו המים" – הקב"ה הביא למשה עצה כיצד להמתיק את המים, כיצד ירגישו מתיקות בדברי התורה, וזהו על ידי תורה שבעל פה, כמו שנאמר בקהלת (י"א, ז') "ומתוק האור".
במרה נאמר "שם שם לו חוק ומשפט". במכילתא נדרש ש"חוק" זו שבת. בשבת זהו זמן שבו מרגישים את האור כי טוב וישנה מתיקות בדברי התורה. בשבת יש מעלה עליונה יותר ללימוד וניתן לזכות להארה גבוהה יותר. "משפט" זה ראש השנה, "כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". בזוהר נאמר "ויהי אור" – זהו ראש השנה. וכן במדרש (ויקרא רבה כ"א, ד') נאמר "לדוד ה' אורי וישעי" – אורי בראש השנה. האור הוא מתוק וגם בראש השנה ניתן להרגיש את המתיקות של דברי התורה כמו בשבת.
יוצא שהמקור לאכילת תפוח בדבש ודברים מתוקים בראש השנה סובב סביב העניין שראש השנה הוא משפט. כיצד ניתן להבין זאת?
הדבר נעוץ בהבדל שיש בין המשפט של ישראל לבין המשפט של אומות העולם. בישראל נאמר "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" (תהלים קמ"ז, י"ט). משפטי ה', שנאמר עליהם "משפטי ה' אמת", שייכים לישראל והם מרגישים בהם טעם. אבל על אומות העולם נאמר: "ומשפטים בל ידעום". גם המשפטים שיש לאומות העולם, הם לא יוכלו להכניס בהם דעת ולרדת לסוף עומקם. אצלם לא נאמר "משפטיו" אלא "משפטים", אלו לא משפטי ה'. ההבדל נובע מכך שמשפט אומות העולם מבוסס על הדין ואילו משפטם של ישראל מבוסס על רחמים. כמו שמובא ב"פתח אליהו": "משפט ידיעא דאיהו רחמי". לכן גם הסנהדרין מצווים לשפוט ברחמים וחייבים להפך בזכותו של הנידון, עד כדי כך שאם הסנהדרין ראו באחד שרצח את הנפש, אין עד נעשה דיין ואינם יכולים לדונו, היות ולא יצליחו להפך בזכותו. הזוהר הקדוש אומר שמשפט זהו הקב"ה בעצמו, "המלך המשפט", כהסברו של ר' מנוח שהוא עצמו המשפט, זהו המשפט ששייך לקב"ה, משפט של רחמים.
בראש השנה אנו עומדים למשפט לפני הקב"ה, אך לובשים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים. בראש השנה לא מוזכרים ענייני תשובה ווידוי ולא עוסקים בחטאים הפרטיים של האדם ובמעשיו אלא בהמלכת הקב"ה בעולם. ראש השנה נקרא "אור". האור מרים ושוטף את המציאות ומרומם אותה כלפי מעלה. בראש השנה אנו זוכים להזכר ולהפקד לפני הקב"ה ולאור באור פניו. הרה"ג שלמה פישר שליט"א ב"בית ישי" הביא את משלו של ר' בונם ז"ל לחבורת אסירים שהיו אסורים בבית סוהר אטום וחשוך, והיה ביניהם אחד שהיה חרוץ וטוב לב והיה מלמד את חבריו האסירים למצוא בחושך את צרכיהם. איך להגיע אל האוכל, איך אל המים וכיו"ב. הוא מלמדם והם שוכחים ושוב מגששים כעיוורים. היה שם פקח אחד אחד שאמר לו, עד שאתה טורח ועמל כל כך על כל פרט ופרט עדיף שנבוא ונחפור חור בקיר ותכנס קרן אור לבית הסוהר ונחסוך הכל.
זהו עניינו של ראש השנה, להעלות ולרומם את האדם משפלותו וקטנותו, ולחשוב מחשבות נשגבות על מלכות שמים ועל הרמת קרן ישראל. זהו האור השוטף את הכל בראש השנה ומרומם אותם. אור זה הוא גם המשפט ברחמים, עצם הפקידה והזכירה של הקב"ה את ברואיו, ההתייחסות אליהם היא מראה את מעלתם וצדקותם, שכן "ורשעים בחושך ידמו", מי שזוכה להארת פנים אלו הצדיקים. וזוהי אם כן המתיקות שישנה בראש השנה הנלמדת דווקא מהשם "משפט" שיש לראש השנה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










