ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת אסתר
האב ר' אהרן יהושע היה שמש בית כנסת והתפרנס בדוחק, ואשתו סייעה לו בפרנסה בנוסעה לירידים עם מרכולתה.
בגיל שלוש ידע זושא את ספר בראשית בעל פה. בהיותו בן תשע, אמר המלמד לאביו: "אין לבנך מה ללמוד ממני. עצתי שתכניסו לישיבת האדמו"ר מסוכצ'וב". האב העדיף לצרף את בנו לחבורת ילדים מצומצמת שלמדו אצל תלמיד חכם מופלג.
בסעודת בר המצווה דרש זושא דרוש נפלא, וכל בני העיר צבאו על פתחי ביתו מאפס מקום בפנים. הרבי מסוכצ'וב וגדולי הרבנים השתתפו בבר המצווה של עילוי זה. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה למד זושא בישיבת סוכצ'וב, ובשנת תרע"ד נמלטה משפחתו לוורשה. בקיץ תרע"ד נשא את יאלובה, בת יחידה להוריה שלא היו עשירים אבל היו יראי שמיים ובעלי צדקה.
ר' זושא הצטרף לעדת חסידי גור והפך לחסיד נלהב. הוא פנה לפעילות ב'אגודת ישראל'. נאומיו, מאמריו וכושר ארגונו היוו נכס לתנועה. הוא ייסד את תנועת 'צעירי אגודת ישראל' והנהיגה בשנות שגשוג ופריחה. ר' זושא ערך את ביטאון התנועה 'דגלנו' שתסס רעיונות והפרה את מחשבות הצעירים, ועמד בראש רשת תלמודי התורה 'חורב'. בשנת תרפ"ה התמנה למזכיר הכללי של 'אגודת ישראל' בפולין.
השגרה המפלגתית לא דבקה בו. הוא היה תלמיד חכם בכל הליכותיו, מסור ופשוט במנהגיו, והכניס לקהילת יהודי ורשה רוח עממית יהודית חדשה. באסיפות עם הבריק באמרת כנף המיוסדת על מאמר חז"ל או אמרה חסידית. בחן רב שילב דברי תורה עם חיי היומיום של המוני יהודים על סבלותיהם.
מטרתו העיקרית גם כעסקן הייתה הרבצת תורה. בתוך עיסוקיו הציבוריים הוציא את הספר 'אבן האזל' על כמה מסכתות, וכן קונטרסים בענייני הלכה, שגדולי ישראל הפליגו בשבחם. כמו כן הוציא לאור ביידיש אוסף רעיונות על החומש בשם 'מעיינה של תורה', וכן ספרי חינוך ומאמרים רבים, בכוח עבודתו הפנומנלית.
ר' זושא הגיע כמה פעמים לבקר בארץ ישראל, חלקם כמלווה של ה'אמרי אמת' מגור, אבל פעילותו כמזכיר 'אגודת ישראל' הכריחה אותו לשוב לפולין. באלול תרצ"ה הוריו ואחיותיו הגיעו לארץ ישראל כדי להשתקע בה. אחותו הינדה רבקה עלתה מיד לאחר נישואיה לר' אליהו כי-טוב, והזוג הצעיר ומשפחתם התגוררו בירושלים.
ימי הזעם שבאו בחטף על יהדות פולין עם הכיבוש הגרמני, העמידו את ר' זושא כמנהיג היהדות החרדית בפולין. גם בחשכת גטו ורשה לא פסק לחנך. הוא ארגן רשת רחבה של בתי ספר חרדיים במחתרת, ואלפים נקלטו במוסדות החינוך שהתנהלו במסווה של בתי תבשיל, בתי משחק לילדים או מוסדות בריאות.
ביולי 1942, עם הגירושים למחנות המוות, חיסלו הגרמנים את מוסדות העזרה היהודיים. מקומות המקלט היחידים לשארית הקיבוץ היהודי בוורשה היו בעלי מלאכה בשם שופ, שבהם עבדו בפקודת הגרמנים. ר' זושא עבד 12 שעות ביממה בתיקון נעליים, ועם שותפיו לעבודה, שעליהם נמנו גדולי ישראל כמו הרבי מפיאסצנה הי"ד, שינן פרקי משניות, מדרשים ונ"ך.
לר' זושא הייתה בת אחת, שנולדה 18 שנה אחרי נישואיו. אשתו ובתו גורשו יחד עם חותנו וחותנתו למחנה ההשמדה בטרבלינקה, ושם מצאו את מותם. בשנת 1943 ר' זושא נלקח למחנה המוות בטרווניקי ונרצח שם. יום מותו המדויק לא נודע.
בשנות החמישים הנציחה בני ברק את זכרו של ר' זושא אלכסנדר פרידמן הי"ד בקריאת סמטה על שמו – "סמטת אלכסנדר", ולאחר מכן הוסב שם הרחוב ל"מעיינה של תורה", על שם ספריו הנודעים, שבהם לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע, ונדפסו במהדורות רבות.
ר' אליהו כי-טוב המשיך בדרך גיסו ועסק רבות בהוראה, הקים את תלמוד התורה הראשון בשפה העברית בירושלים, כתב ספרים שימושיים ופופולריים ובהם 'ספר התודעה', 'ספר הפרשיות' ו'איש וביתו', ועסק בענייני ציבור.
לזוג נולדו שבעה ילדים, והילד החמישי, שנולד בשנת תש"ו מיד לאחר השואה, נקרא עודד, כסימן טוב לסוף שנות הרעה.
בתשכ"ח נישאו ר' עודד ואסתר (לבית קרנו), והזוג התברך בצאצאים רבים, שנקראו ברובם על שמות אבות המשפחה.
כשנולד הבן האחרון בה' במרחשוון תשנ"ב, עלה בדעת הוריו זכרו של הדוד הגדול, ר' זושא פרידמן הי"ד, שלא היה אחד מקרוביו שנקרא בשמו, והם החליטו לקרוא לבנם זושא.
ביום הולדתו ה-19 דפדף זושא כי-טוב באחד העלונים במדור היארצייט השבועי, וגילה שיום הירצחו של דודו ר' זושא היה בה' במרחשוון, בדיוק ביום שבו הוא נולד ונקרא על שמו! בליבו הרהר שזו ראייה נוספת לכך שהשם שמעניקים ההורים לילדם ניתן ברוח הקודש.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
