ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- שיחות לפני הגירוש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הווה אומר לדעת הצבור הזה צהל משרת כיום מטרה פוליטית של חלק מהציבור והוא פסק מלהיות צבא העם, צבא שנקי מפוליטיקה, צבא שפעולותיו מוסכמות על רובו ככולו של העם.
ואני שואל: איזה מוטיבציה יכולה להיות לשרת היום בצה"ל, אני רואה לנגד עיני מפקדים רבים שהלכו לפיקוד מתוך מוטיבציה לאומית מתוך אידיאל מתוך כוונה לקיים מצווה של תורה מתוך רצון לשרת את העם במקום שנקי מפוליטיקה. כעת הם מאוכזבים ופורשים מהצבא. והצבא יהפך לצבא של שכירים ולצבא של קרייריסטים חסר ערכים יהודיים לאומיים.
אתה שואל איש מג"ב: איך אתה מעז להשתתף בעקירת יהודים, והוא עונה: אין לי ברירה אם אתה יכול לתת לי פרנסה אחרת אני מיד עוזב.
אתה שואל איש בקורס טיס: איך אתה מעז להשתתף בעקירת יהודים, והוא עונה: אני לא רוצה להשתתף אבל אם אסרב יעיפו אותי מהקורס.
וכעת שואל את עצמו חייל ומפקד: איך אוכל לתת אמון במפקד שמעלי בשעת קרב, כאשר אבד האמון בו, מפני שהחלטותיו נובעות משיקולים זרים של קריירה ופרנסה. המפקד שלי כבר לא שואל את עצמו האם הפעולה הזו לטובת עם ישראל או מזיקה לו. להשתתף בקרב בשביל האגו של המפקד זה לא מושך אותי כלל.
האחריות למצב זה נופלת לא רק על הממשלה אלא גם על צמרת צה"ל. כי צמרת צה"ל הייתה צריכה לומר לממשלה אין אנו יכולים להיות שותפים בתכנית העקירה. כי אין אנו יכולים להטיל משמעת מחייבת על מפקדים וחיילים שמעשה זה הוא בניגוד למצפונם. וגם אם צהל נאלץ לעשות זאת הרי היו צריכים לשחרר מראש כל מי שאינו מוכן להיות שותף למעשה זה בגלל השקפתו. אך במקום לנטרל את הבעיה, בא הרמטכ"ל וכופה בכוח ובלחצים כבדים על חיילים לפעול בניגוד לאמונתם. ומעשה זה פוגע במוטיבציה של המפקדים והחיילים לשרת בצה"ל.
רבנים גדולים קבעו שאסור להשתתף בתכנית העקירה בכל מעגל שהוא, כעת מתחזק האיסור להשתתף בעקירה גם מפני חילול שבת, שכנראה כל משתתף יאלץ לעבור עליו. וזה כבר קרה השבת.
אנשים רבים אבדו באחרונה את האימון ברבנות הצבאית. הם נוכחו שהשיקולים של הרבנות הצבאית כנראה מושפעים מלחץ הרמטכ"ל ואינם תמיד מוכרעים על פי ההלכה בהתייעצות עם גדולי התורה. וכל חייל, לדאבוננו, לא יוכל לסמוך על הוראות הרבנות הצבאית ויצטרך לברר לעצמו את ההלכה על פי רבותיו, וכיון שרבותיו אינם יודעים את העובדות לאשורם הם לא יוכלו להחליט. וימצא החייל הדתי במבוכה ובמצב כזה איך יוכל חייל דתי לשרת בצה"ל.
את התחושה הזאת חשים אנשים שאוהבים את עם ישראל ואת ארץ ישראל ואת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי בארץ ד'. אנשים שמוכנים להקריב למען העם והארץ, אנשים שראו בצבא את המקום שמאחד את כל העם אשר מטרתו משותפת להגן על העם והארץ מפני אויביו מבחוץ.
ואולם יסורים אלו הם חלק מהדרך של בנינה של האומה וחזרתה לדרכה האמיתית לדרך ד' דרך התורה.
המאבק נגד עקירת ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, הוא מאבק נגד השחיתות שדבקה בראש הממשלה ושריו. זהו מאבק למען הגינות שלטונית, למען דמוקרטיה אמיתית, למען טוהר המידות. זה מאבק על דמותו של עם ישראל ועל דמותה של מדינת ישראל, האם המדינה תהיה מדינה חסרת זהות יהודית מדינה לכל אזרחיה, או המדינה תהיה מדינה יהודית של העם היהודי, השואפת לקבץ את כל העם לארץ ישראל, השואפת לשמור על הייחוד היהודי ועל היעוד של עם ישראל שהוא עם ד' עם התורה.
ובמאבק הגדול הזה אנו בטוחים בניצחון כי ד' אתנו.
כעת אנו נוכחים בפועל את אשר ידענו מראש. בלי המסורת היהודית בלי אור התורה בישראל אין גם מוסר אנושי. בלי מוסר התורה אין גם יושר אנושי. השחיתות תתפשט מהראש ועד הרגליים. מראש הממשלה ועד נוער הפאבים. עם ישראל הוא עם גדול בעל כוחות גדולים וכאשר הוא עולה הוא משול לכוכבים, אבל חס וחלילה כאשר הוא יורד הוא יורד מטה מטה עד עפר. גם את הקלקולים הוא עושה בעוצמה. עם ישראל אינו יכול להיות בינוני, אינו יכול להיות כשאר העמים, או שהוא עולה עליהם או שהוא יורד תחתיהם. כדברי ר' יוחנן בן זכאי בכתובות ס"ו: אשריכם ישראל בשעה שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובשעה שאין עושים רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא בהמתן של אומה שפלה.
אני סבור שיסורים אלו, אם כל הכאב בהם, אלו יסורים שממרקים ומרפאים. המכות שאנו מקבלים הם מפני שהשקפת השמאל החילוני מתרסקת. אין קיום לעם ישראל בלי אמונה, ותוך כדי פרפורי גסיסה של השמאל הוא מכה בכוחותיו האחרונים. לאחר מכן תקום הנהגה יהודית אמונית שתוביל את המדינה לקראת גאולה. זהו המהלך ואין אחר ובו אנו הולכים ומתקדמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
