ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
נזכר הט"ז, שבכניסה לעיר יש בית מרזח של יהודי, והחליט לסור אליו ולבקש ממנו מעט אלכוהול להרגיע את כאביו. כשהגיע הרב לבית המרזח באישון לילה, הופתע המוזג מהאורח הלא צפוי, אך שמח לתת לרב כוסית משקה חריף ולהקל על כאביו.
לאחר ששתה, עמד הט"ז על כך שעליו לשלם את תמורת המשקה. פשפש הרב בכיסיו, אך העלה חרס בידיו, ולכן רשם המוזג בפנקס החובות: 'הרב שליט"א – 1 קופיקה'.
עם שחר, התעוררו מספר יהודים, ובדרך לבית הכנסת עברו גם הם בבית המרזח, כדי לשתות כוסית משקה ולחמם עצמם בקור הנורא ששרר באותו לילה. והנה, בפנקס החובות, הם מבחינים שבין כל שמות הגויים שהשתכרו באותו לילה, רשום לקוח נוסף... הרב!
הזדעזעו אותם אנשים, ומיד הלכו לבית הכנסת, והפיצו את השמועה שרב העיר מבלה את לילותיו בבית המרזח עם גויים! החליטו פרנסי העיר, שיש לפטר את הרב, ומיד שלחו את השמש אל הט"ז, כדי שיודיע לו שעליו לעזוב מיד את העיר.
הגיע השמש אל הט"ז, וראה אותו יושב ולומד כהרגלו. התבייש השמש להודיע לרב על מטרת בואו, והסתובב אנה ואנה, כשפניו כבושות בקרקע. הרב הרגיש בשמש ושאל אותו – 'מה אתה מחפש'? ענה השמש – 'את רבנות העיר, היא הלכה לאיבוד'. לט"ז זה הספיק, והוא עזב מיידית את העיר. (אל תשלח ידך אל הנער עמ' 32-33).
סיפור זה ממחיש עד כמה אנו ממהרים לשפוט אנשים על סמך נקודה קטנה, וללא בדיקה מספקת. אולם, יותר מזה, הוא ממחיש עד כמה אנשים ממהרים לשפוט רבנים (ומנהיגים) על סמך נקודה קטנה.
האמת היא, שזה לא חדש. על הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם..." (דברים א, יב) דורשים חז"ל – "מלמד שהיו אפיקורסין. הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת, שמא אינו שפוי בתוך ביתו. איחר לצאת, אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת, מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות"... (רש"י דברים שם). כלומר, אפילו את גדול הנביאים, המנהיג הגדול של עם ישראל, אשר מסר נפשו עלינו כאשר ישא האומן את היונק, שפטו בעין עמוקה על פי רסיסי צפייה בדבריו ומעשיו.
בדרך כלל, אנו רגילים להסביר תופעה זו בכך שמרבנים דורשים יותר, ו"חכמים היזהרו בדבריכם". הכל טוב נכון ויפה, אך כנראה שיכולתם של הרבנים לפתור בעיה זו היא מוגבלת. כנראה, שחז"ל בדבריהם על משה רצו ללמדנו, שהבעיה העיקרית אינה ברבנים, אלא בציבור ובתקשורת המחפשים אותם ומביטים בהם בעין עקומה.
ומסתמא, זה גם אחד הטעמים למצוות המיוחדות שהצטווינו בפרשת משפטים. מעבר לאיסור לקלל כל יהודי, נצטווינו "אלוקים לא תקלל, ונשיא בעמך לא תאור" (שמות כב, כז). כאן מופיעות שתי מצוות – האיסור לקלל דיינים, והאיסור לקלל מלך/ נשיא. אמור מעתה, שיש לאנשים נטייה להלין ולקלל דווקא את אותם אנשי רוח ומנהיגים, ובאו ללמדנו להביט עליהם בעין טובה ומבינה.
ואל תאמר, שבדורות הראשונים הרבנים היו אחרים וכו', אבל בימינו... שהרי אין לך אלא שופט שבימיך. (איני בא לנקות ולחפות על פגמים אמיתיים, אך בהחלט יש כאן קריאה להפסיק עם השיפוטיות המוגזמת שגוררת לה כל הקלטת סתר, המציגה קטע צר ונקודתי, שלא חושף את התמונה המלאה).
ויהי רצון, שנזכה שישובו לנו השופטים כבראשונה, ויחד עימם נזכה כולנו להעריך את גדולינו וחכמינו, עד אשר תיראה לעין כל יפעת תורתינו, אשר היא חכמתינו ובינתינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
