ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מודעות עצמית ופיתוח האישיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אהבה ומודעות
אחת השאלות ששואלים רבות בעניין בחירת בן זוג ושלום בית היא בנושא האהבה: מהי אהבה? איך מייצרים אותה? איך שומרים עליה? כיצד מעמיקים אותה? וכו'.
שורש התשובה נמצא בפסוק 'ואהבת לרעך כמוך' 1 . התורה רואה לנכון לתלות את האהבה לזולת באהבת עצמי, משום שהאהבה שלי כלפי הזולת מתחילה באהבה, בכבוד ובהערכה כלפי עצמי. אדם שהכבוד וההערכה לעצמו חסרים לו, יקשה עליו לאהוב את עצמו, וממילא יקשה עליו לאהוב את הזולת, כי הוא לא יודע מהי אהבה.
מודעות עצמית ופיתוח האישיות (28)
הרב משה ברלינר
14 - הקדמה לסדרה "מודעות עצמית ופיתוח האישיות"
15 - אהבה, מידות ורגשות
16 - בחירה ואתגר
טען עוד
איך אדם מגיע לאהבה, כלפי עצמו וכלפי אחרים? תשובה עמוקה לשאלה זו אנו מוצאים בפסוק המתאר את הקשר שבין אדם לחוה: 'והאדם ידע את חוה אשתו' 2 . המילה 'ידע' היא בעלת עומק פסיכולוגי גדול: כעומק הידיעה כך עומק האהבה, ובמילים אחרות - היכולת לאהוב מישהו הינה ביחס ישר למידת ההכרות איתו. אי אפשר לאהוב אדם אהבה אמיתית אם לא מכירים אותו בצורה עמוקה, וזו הסיבה לכך שהאהבה בין בני זוג נשואים החיים בצורה בריאה הולכת ומתעצמת מידי שנה, כי ההיכרות בין אחד לשני הולכת וגדלה, וממילא החיבור ביניהם נהיה עמוק יותר, וכולל רבדים רבים ועמוקים יותר בנפש ובכל מרחב החיים.
כאמור, עיקרון זה נכון גם ביחס האדם לעצמו. הבסיס של בריאות הנפש וליכולתו של כל אדם לאהוב ולהעריך את עצמו, ומתוך הערכה זו לצאת לתפקידו בעולם - הוא יכולתו להכיר את עצמו ואת כוחות נפשו, להסתכל על המראה הפנימית של עצמו ולומר 'זה אני, לטוב ולמוטב'.
מידות ורגשות
שני מושגים שילוו אותנו לאורך הדרך הם 'מידות' ו'רגשות'. ננסה להגדיר אותם, לא בצורה מדעית מדויקת אבל בצורה שתעזור לנו להתקדם.
הרב קוק מגדיר את המידות "תכונות הנפש המלבישות אותה, נותנות לה את תוארה ואת תפארת אופייה, להתגלות על מרחב החיים" 3 . המידות הן תכונות הנפש - הצורה שבה הנפש מתייחסת לעולם הפנימי והחיצוני. אם אני מתמלא במידה של שמחה, אז כמו מגנט - אני מוצא את עצמי תופס את השמחה בעולם, אני שם לב לדברים השמחים, ואז מתמלא בעוד שמחה. אם תכונת הקנאה בולטת אצלי, הקנאה תהיה הדרך בה הנפש תתייחס לעובדה שאני נפגש בחדר עם מישהו יותר חכם ויותר מצליח. ניתן לסכם ולומר שמידות הנפש מובילות את האדם למחשבות, תחושות ועמדות מסוימות, והם הקובעים את הצורה שבה אתרגם את העולם ואפגוש אותו, ובשלב הבא - אפעל ואתייחס אליו.
ומהן רגשות? כותב הרב קוק 4 "כוח המצייר והמדמה, בעל הטעם והחן". בשפה עממית יותר, רגש הוא הווי פנימי, על ידו האדם יודע שהוא חי. הווי זה מיוצר על ידי המפגש בין מידות הנפש לבין העולם.
המידות קיימות בנפש בזכות עצמן, בעוד שהרגשות הם תמיד תוצאה של משהו. אם אדם מרגיש שהוא מקנא, עצוב או שונא, תמיד יש לכך סיבה. נעסוק בכך בהרחבה בפרקים הבאים.
ה'באקום' השמיימי
אדם קם בבוקר, הוא רוצה להתחיל את העבודה, והנה הוא מגלה בתוכו קנאה ושנאה, אהבה וכבוד. לפעמים אדם נוטה להאשים את עצמו בקיומן של המידות: 'אני לא בסדר שיש בתוכי את מידת הקנאה'. אולם, חלק מהמודעות העצמית היא ההבנה, שאף אדם אינו אחראי למידות שבתוכו, אף אחד לא עמד לפני כסא הכבוד והתחנן על נפשו שיקבל מידה לא טובה... מקורן של המידות אינו בבחירת האדם, אלא יש מהן מוּלָדוֹת, ויש מהן שנרכשו בהשפעת ההורים והסביבה 5 . רק כשמגיע האדם לגיל של מודעות עצמית הוא פותח את העיניים ויש לו שאלות על עצמו, הוא מבין שיש לו מה לתקן והדבר מצוין, ואז הדבר הראשון שעליו להבין הוא שהמידות הוטבעו בו על ידי הקב"ה. כך האדם לא יחיה בתחושה מתמדת שהוא 'לא בסדר' ויאשים את עצמו בקיומן של מידות קשות לתיקון.
את התהליך של הטבעת המידות בנפש האדם אפשר לדמיין כך: הקב"ה 'בוחר' נפש מתחת כסא הכבוד, וכדי למלא אותה בתוכֶן הוא שולח אותה ל'באקום' שמיימי, ובו מקבלים ציוד. הרבה פקידים עומדים בדוכנים ומחלקים מידות, וליד כל פקיד עומדות שורות שורות של נפשות בתור. הפקיד של החכמה מחלק חכמה, אחד מקבל יותר ואחד מקבל פחות. אחרי החכמה עוברים לסבלנות, לקנאה, לשנאה, וכו'. אחרי הביקור בבאקום יוצאים ל'יחידה': הקב"ה רואה זוג צעיר שמתאימים לגדל את אותה הנפש, והוא שולח אותה אליהם, ואז מגיע 'מזל טוב' לרך הנימול. האדם מגיע למשפחה מסוימת בעולם הזה, למסכת של חיים, והציוד הפנימי הרוחני הוא המידות, איתו הוא אמור לעבוד בעולם הזה. מכאן אנחנו חוזרים לתחילת הפרק - לחשיבות המודעות העצמית, שכל אדם יכיר את עצמו וידע אלו מידות הוא קיבל, ומה הוא יכול לעשות איתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
