ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הלכות חמץ ומצה
השתלשלות ההלכה:
1. במשנה בפסחים, דף לה, א נאמר:
אלו דברים שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח:
בחיטין, בשעורין, בכוסמין, ובשיפון ובשיבולת שועל.
הגמרא שם, מדייקת מהמשנה, שבאורז ודוחן אין אדם יוצא ידי חובתו.
הסיבה: דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה.
יצאו אלו, שאין באין לידי חימוץ.
2 . הטור או"ח סימן תנ"ג כותב, כמסקנת הגמרא, שאין יוצאין ידי חובה באורז ודוחן, וגם אינם באים לידי חימוץ, ומותר לעשות מהם תבשיל, וכן בכל מיני קטניות.
ומוסיף הטור וכותב:
הב"י, ד"ה ובהגהות מימוניות (לא נמצא בהגה"מ שלפנינו, אלא בדפוס קודם), בשם הסמ"ק מביא מספר נימוקים למנהג לאסור:
אין לאסור משום חשש חימוץ, מפני שבגמרא מפורש שאינם מחמיצים.
"דגן מעשה קדירה, וקטניות מעשה קדירה", שמא אם נתיר מעשה קדירה מקטניות, יבואו להתיר גם מחיטה וכד'.
יש מקומות שעושים פת מקטניות, ואתי לאיחלופי בדיסא שהיא מעשה קדירה.
וגם פעמים תבואה מעורבת בהם, ואי אפשר לבררו יפה.
מפורש בטור ובב"י שהמנהג שלא לאכול קטניות הוא בתבשיל של קטניות, שכן הגזירה היא על "מעשה קדירה", שהוא תבשיל, וכן על "פת קיטנית", שהיא מתערובת של קמח קטניות ומים, בנימוק, שמא יבוא להשתמש גם בתבשיל או פת חטה.
החשש הנוסף הנזכר בטור ובב"י הוא, מתערובת של גרעיני חטה, שאם יבשל את הקטניות, יחמיצו גרעיני החטה.
בדרכי משה (אות ב') כותב: ואנו, בני האשכנזים נהגו להחמיר. הוא מרחיב במנהג, אך אינו מביא טעם לאיסור.
המהרי"ל (הלכות פסח בפרק "הלכות מאכלות אסורות בפסח" פיסקא ט"ז) כותב:
קטניות, כל מיניהם, אמר מהר"ש דגזרינן שלא לבשלן בפסח.
וכן כותב בשו"ת תרומת הדשן, סימן קי"ג: תבואה של מיני קטניות, שאינה מחמשת המינים, שנפל עליה מים, וקרוב לודאי שנתחמצה וכו'.
מדברי הפוסקים עולה בבירור, שהחשש הוא רק בקטניות הבאות במגע עם מים, או מבושלות.
3 . בזמנו, התיר מרן הרב קוק זצ"ל שימוש בשמן שומשומין, שמן קטניות, שע"פ בדיקה, כל תהליך הייצור נעשה ללא מים. אדרבא, כל לחות, היתה גורמת להפסקת פעולת המכונה להוצאת השמן.
למרות שהשומשום הוא קטניות, מאחר והתהליך היה ביבש בלבד, לכן השמן שיוצר, מותר לשימוש בפסח, גם לאשכנזים.
חידוש של מרן הרב זצ"ל היה, שמותר לערב שמן זה במים, בבישול, מפני שהמנהג לאסור קטניות בתבשיל, אינו אלא בקטניות עצמן, לא בשמן היוצא מהם.
ברור א"כ, שכל מנהג איסור הקטניות הוא, בעירובן במים או בתבשיל.
4. חטה קלויה
בסוף סימן תע'ב כותבים הטור והשו"ע (ע"פ פסחים קח,ב): מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים בליל הסדר, כדי שיראו שינוי וישאלו.
"קליות" היא חיטה קלויה.
משמע משהגמרא והפוסקים, לא חששו לחלק חטה קלויה לתינוקות. ואע"פ שיש חשש שמא ירטיבו את החטה, אין בכך בעיה, מפני שלאחר הקליה, שוב אין החטה מחמיצה.
וכך מפורש בסימן תס"ג, ג, שכרמל, חטה רכה, יש חשש "שמא לא נקלה כראוי באוּר".
אבל אם נקלה כראוי, כמו מצה אפויה, שטחנו אותה, מותר לבשלה.
5. פריכיות אורז המיוצרות במפעל B&D (בטר אנד דיפרנט), הממוקם באזור התעשיה מעלה אדומים.
ביקרתי במפעל, וצפיתי בכל תהליך ייצור הפריכיות. כמובן שהם מיוצרות בקו ייצור "כשר לפסח", והדבר מצויין ע"ג האריזה, "כשר לפסח" לאוכלי קטניות.
בתהליך הייצור, מרגע שגרעיני האורז יוצאים משקי האורז, ועד להיותם פריכיות אין כל מגע עם מים.
האורז עובר ניפוי ועוד.
לעיתים (לא תמיד), כדי לשפר את התהליך, מבוצע זילוף קל על גבי האורז.
אולם, גם לאחר תהליך הזילוף, האורז נשאר יבש, ובמגע יד אין כל תחושה של רטיבות או רכות.
מיד אחר מכן, הוא עובר אל קו הייצור, ויוצא כפריכיות.
אם בוחנים את החששות של הפוסקים האשכנזים, אחת לאחת, נמצא, שאין כל חשש בתהליך זה, וגם האוסרים, לא אסרו אורז כזה.
כאמור, החששות הן:
לא יבשל, שמא יבוא לבשל חיטה - בתהליך זה אין כל "בישול", יש רק קליה בחום.
לא יאפה פת, כאשר קמח הקטניות מעורב במים, וממנו עושים "פת", שמא יערב חטה במים. חשש זה אינו קיים, שהרי אף אם יקח חטה, ויעביר אותה תהליך כזה, יגיע המוצר להיות "קליות", שמותרים בפסח.
חשש תערובת חטה באורז - גם אם הברירה לא היתה שלימה, ונתערבה חטה באורז, הרי החטה נקלית עם האורז, והיא מותרת.
המסקנה מכל האמור:
פריכיות אורז, המיוצרות לקראת הפסח במפעל B&D (בטר אנד דיפרנט) אשר במעלה אדומים, ומצויין עליהם "כשר לפסח", פריכיות אלו מותרות באכילה גם לאשכנזים!
יאכלו ענוים וישבעו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









