ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם יש איסור אונאה במכירת קרקע או בהשכרת דירה?
איסור אונאה. אסור למוכר או לקונה להונות את חברו, שנאמר: וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו (כאן), בין שנתאנה הלוקח ובין שנתאנה המוכר (ברייתא בבא מציעא נא א; המקח והממכר לרב האי גאון שער לה, הלכות ומשפטי ההונאה; רמב"ם מכירה פי"ב ה"א; טור ושולחן ערוך חושן משפט רכז). ולא יאמר שמא שוה כך וכך במקום פלוני, או שמא לזמן פלוני ישוה כך, כי אין במקח אלא מקומו ושעתו (רבינו ירוחם נתיב ט ח"ב, הובא בבית יוסף). ואף על פי שכבר הזהירה התורה באיסור גזל, ואונאה בכלל גזל היא (עי' טור חו"מ רכז וב"ח ופרישה וסמ"ע שם), הוסיפה והזהירה באיסור אונאה, שלא נאמר כיון שלא לקח בעל כרחו של הנותן, וגם הוא דרך מקח וממכר, מותר (ב"מ סא א).
שלשה שיעורים אמרו באונאה: קנה ומחזיר את האונאה, נקנה המקח, ובטל המקח (ב"מ נ ב) -
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
56 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- האתרוג
57 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אונאה
58 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הקדש לבית המקדש
טען עוד
(ב) אונאה פחות משתות כל שהוא - נקנה המקח, ואינו חייב להחזיר את האונאה (ב"מ נ ב), שכל פחות משתות דרך הכל למחול (רמב"ם מכירה פי"ב ה"ג; טוש"ע שם ב).
(ג) היתה האונאה יתירה על השתות אפילו פרוטה אחת - המקח בטל, והמתאנה יכול להחזיר החפץ (רמב"ם שם ה; שו"ע שם ד).
באונאה פחות משתות, שאינו חייב להחזיר האונאה, נחלקו ראשונים: החינוך (מצוה שלז) סובר שהוא מותר לכתחילה, לפי שהתירו חכמים לתגר להשתכר מפני תיקון הישוב, כדי שימצאו בני אדם צרכיהם. אבל הרמב"ן (ויקרא שם) סובר שאסור וגם עובר בלאו. ועוד כתב הרמב"ן, שאף בדברים שהמקח בטל משום מקח טעות, כגון שהונה את חברו במדה או במשקל, עובר בלאו.
בקרקע. הקרקעות אין להן אונאה (משנה ב"מ נו א; תורת כהנים פרשת בהר), שנאמר: אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ - דבר הנקנה מיד ליד, יצאו קרקעות שאינן מטלטלים (תו"כ שם; ברייתא ב"מ נו ב). והחינוך (שם) הסביר הטעם, לפי שדרך בני אדם למחול בקרקעות, שקרקע שוה כל כסף שבעולם. וכשם שאין אונאה במכירת קרקעות, כך אין אונאה בשכירות קרקע (רמב"ם מכירה פי"ג הי"ד על פי ב"מ שם; טוש"ע רכז לב), אף על פי שיש אונאה בשכירות כלים או בהמה (ב"מ נו ב; רמב"ם שם הי"ז; טוש"ע שם לה).
אף על פי שאין אונאה בקרקעות אפילו ביותר משתות, דעת הרמב"ן (כאן) והשיטה מקובצת (בבא בתרא עז ב) בשם רבנו יונה, שעוברים בהם בלאו של אונאה. והוסיף החינוך (שם) שאפילו לסוברים שבפחות משתות מותר להונות, מודים בקרקעות שאסור ועובר בלאו, שהרי עיקר האזהרה בתורה בקרקע אמורה. אבל דעת התוספות (ב"מ סא א ד"ה אלא) שכיון שנתמעטו מדין אונאה, אינו עובר בלאו, ואין בו איסור.
וכן נחלקו אם יש ביטול מקח בקרקעות באונאה מרובה:
(א) לפי דעה אחת ברי"ף (ב"מ נז א) ר' אמי ור' יוחנן (שם) סוברים שמיותר משתות ולמעלה יש להן ביטול מקח.
(ב) דעת ר' יוחנן בירושלמי (כתובות פי"א ה"ד) שעד מחצית דמי המקח אין להם אונאה; אבל ממחצית ולמעלה, כגון שוה מאה במאתים או שוה מאתים במאה, המקח בטל (וכן הביאו המגיד משנה פי"ב ה"ח בשם הגאונים, והרא"ש שם, בשם רבנו תם).
(ג) התוספות (ב"מ נז א וב"ק יד ב), היראים (השלם סי' קכז) והרמ"א (רכז כט) בשם יש אומרים כתבו, שדווקא ביותר ממחצית יש ביטול מקח.
(ד) הרי"ף במסקנתו פסק כרב נחמן, הסובר שאפילו מכר שוה אלף בדינר אין להן אונאה, וכן דעת ריש לקיש בירושלמי (שם). וכן פסקו הרמב"ם (פי"ג ה"ח), המחבר בשולחן ערוך (חו"מ רכז כט) והש"ך (סי' סו ס"ק קכב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
