ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות אישות
- רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי
חיובי האשה לבעלה
האשה חייבת לעשות לבעלה מגוון מלאכות וביניהם לשמשו (להגיש לו מים וכד'), לבשל ולהניק הילדים ועוד.
גם אשה עשירה שיש ברשותה שפחות תעשה מעט מלאכה מפני הכלל :'' בטלה מביאה לידי זימה''.
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי (28)
הרמב"ם היומי
26 - הלכות אישות פרק כ"ד - הרמב"ם היומי
27 - הלכות אישות פרק כ"ה - הרמב"ם היומי
28 - לב הלימוד - הלכות אישות ד'
טען עוד
🔹אשה ששברה כלים בבית פטורה מכל תשלום למען שלום הבית.
🔹 הנקה – תלויה במצבה ומצב בעלה (כמפורט בפרק).
🔹 גרושה – פטורה מהנקה, והילד ברשותה, ויכולה למוסרו לאביו.
פרק כ''ב
זכויות הבעל בנכסי אשתו
פרק זה רווי בפרטים אודות מעמד נכסי האשה כנגד הבעל במקרים שונים והוא גם אחד הפרקים הכי ארוכים בכל הי''ד החזקה (35 הלכות)
בפרק זה נידונים הלכות ירושת הבעל בנכסי אשתו, מכירת נכסי האשה/יבמה, ניהול נכסי האשה, ממון אישי הנמצא בידי האשה, שימוש בנכסי האשה.
נביא כאן את עיקרי הדין:
🔹 בכללות, מרגע שהאשה נכנסת לרשותו של הבעל, זכאי הבעל בירושת כל הנכסים שבבעלותה (הלכות א-ט)
🔹 שומרת יבם: קרקעות בעלה משועבדים לכתובתה, והיבם יורש שאר הנכסים. (הלכות י-יד)
🔹 מכירת הנכסים: אפשרית רק בהסכמת שני בני הזוג. (הלכות טו-יח)
🔹 נכסים שונים: א) עבדי ובהמות מלוג – הבעל אחראי לתזונתם, והפירות היוצאים מהם מגיעות אליו. ב) מתנה לאשה – בבעלותה. ג) פקדון מהאשה וכדומה – אין לבעל לקבלם. ד) פירות 'מלוג' – לבעל, אף שהקרן מתכלה. בכסף קונים דבר שגזעו מתחלף. ה) בלאי 'צאן ברזל' – הבעל מחוייב בו רק אם בלו לגמרי. (הלכות יט-לה)
פרק כ''ג
הסדרים ממוניים
🔹מחילת זכויותיו של הגבר –אפשרית. ומוחל ירושתה של האשה רק קודם הנישואין.
🔹 אם הבעל 'הוציא ואכל' –מה שעשה, עשה. חוץ ממורדת וכדומה.
🔹 תנאי הנדוניה – כמנהג המדינה, או כפי שסיכמו.
פרק כ''ד
נשים שאין להן כתובה
הנושא איילונית (אשה שאינה מסוגלת ללדת) -מגיע לה כתובתה ושאר תנאי כתובה.
הנושא אשה ולא ידע שהיא איילונית או הנושא אישה האסורה עליו להינשא מהתורה או מחכמים -אין להן עיקר כתובה, ולא תנאי מתנאיי כתובה, אבל תוספת, יש לה.
ולמה אין לנשים אלו עיקר כתובה ויש להן תוספת ? העיקר שהוא תקנת חכמים, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה (לגרשה), הואיל ולא הכיר בה, אין לה עיקר. אבל התוספת שהוא חייב עצמו בה כל זמן שתרצה ותעמוד לפניו, הרי עמדה בתנאי שלה, והרי הקנת לו הנאתה, והרי היא עומדת -אבל התורה אסרה אותה עליו, ומה היא יכולה לעשות ?לפיכך יש לה תוספת--שאין מעשיה הן הגורמין לה להיאסר, אחר הנישואין, אלא אסורה הייתה, מקודם.
אשה יכולה להפסיד כתובתה במקרים אלו:
🔹 הפסד לגמרי – פרוצה וכדומה (כמפורט בפרק).
🔹 הפסד עיקר הכתובה -פסולת חיתון שלא ידע שאסורה עליו, ממאנת (יתומה קטנה שיוצאת מבעלה במיאון בלבד וללא גירושין). שניות לעריות מתקנת חכמים.
🔹 אשה אנוסה מותרת לבעלה, חוץ מאשת כהן. וכתובתן קיימת.
🔹 סוטה שקינא לה בעלה ונסתרה בעדים, נאסרה לו (עד שישקה אותה) -בימינו שאין דין סוטה האשה נאסרת על הבעל איסור עולם ותצא בלא כתובה, לא עיקר ולא תוספת, שהרי מעשיה גרמו לה להיאסר.
🔹 עוברת על דת משה ויהודית -אשה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות ''דת משה'' או ''דת יהודית'' -מפסידה את דמי כתובתה.
פרק כ''ה
הפסד כתובה בשל מומים ונדרים
הנושא אישה סתם, ונמצאו עליה נדרים -תצא בלא כתובה, לא עיקר ולא תוספת. באלו נדרים ?שלא תאכל בשר, או שלא תשתה יין, או שלא תתקשט במיני צבעונין; והוא הדין, לשאר המינים שדרך כל אנשי המקום להתקשט בהן. אבל אם נמצא עליה נדר אחר חוץ מאלו, לא הפסידה כלום.
מומים: הנושא אישה סתם וללא בדיקה, ונמצא בה מום ממומי נשים המפורטות בתנאי הקידושין בפרק ז הלכה ז (כגון ריח הפה, צלקת וכד), ולא ידע הבעל במום זה, ולא שמע בו ורצה להתגרש -הרי זו תצא בלא כתובה, לא עיקר ולא תוספת.
ודין זה תלוי אם ידע לפני הנישואין על מום זה או שהיה לו דרך לדעת זאת דרך אנשים/נשים המכירים אותה (כמפורט בפרק).
🔹האיש שנולדו בו מומין אחר הנישואין, אפילו נקטעה ידו או רגלו, או נסמית עינו, ולא רצתה אשתו להישאר עימו -אין כופין אותו להוציא וליתן כתובה.
אבל אם נולד לו ריח רע או עוסק בפרנסה שריחה מדיף סרחון -כופין אותו לגרש האשה, וליתן כתובה; ואם רצתה האשה להישאר עם בעלה -רשאית.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים א'
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק כ"ה - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק כ"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק י"ט - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק כ"א - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
