ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שאלה אישה תמימה:
לאחרונה מפיצים מדרשים בעניין המלחמה בין פרס לרומי העוסקים במלחמה ביניהם מי ישלוט בעולם. מאז שקראתי את הדברים אני ממש מפחדת עד כדי כך שאני לא ישנה בלילה.
זה המדרש בילקוט שמעוני סימן תצט: א"ר יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה:
מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים, ואומר: להיכן נבוא ונלך?
ואומר להם: בני, אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתיראים?
אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה.
האם זה נכון שהעולם יחרב במלחמה? מה יהיה על עם ישראל? בשביל מה חז"ל כתבו דברים כאלו?
אל נורא עלילה
אמונת ישראל היא שההיסטוריה האנושית בכלל ושל עם ישראל בפרט, איננה מקרית, אלא הקדוש ברוך הוא שברא את העולם, מנהל את עולמו יש בהשגחה כללית ויש בהשגחה פרטית.
לחיזוק תפיסה זו חכמי ישראל תיקנו שמלבד קריאה בתורה אנו קוראים מידי שבת בהפטרה מדברי הנביא. בספרי "התורה וחזון הדורות" אני מפנה את תשומת הלב איך רצו חז"ל שמתוך מה שקראנו בפרשיות השבוע וההפטרות בנביא, נבין כיצד נביאי ישראל עמדו על המשמר והוכיחו את עמנו בגין העובדה שלא תמיד קיימו את דבר ה'. בתוך אותם דברי נבואה יש מהם דברים שבהווה שכיום הם עבר, ויש דברים לעתיד לבוא לרבות ימות המשיח, אחרית הימים, מלחמת גוג ומגוג וכיוצ"ב.
אין צל של ספק שהתכלית היא שנהיה אנשי אמונה, אנשים שמאמינים שהקב"ה מנהל את עולמו, ושעל עם ישראל לחזור בתשובה. שנהיה עם קדוש בארץ הקודש ושיבנה בית המקדש בירושלים עיר הקודש. זו התכלית הכוללת של התורה והנביאים בחזון הדורות.
בין נבואה להעלם
אבל חשוב לזכור שאין התכלית בדברי הנבואה שאנו נחשב קיצים ונאמר, הנה, אלה הם הסימנים שחז"ל אמרו שהנביאים אמרו, אוטוטו זה כעת מתרחש לנגד עינינו. והרי אין לנו מושג. אלה הם דברים נעלמים.
אנו מתפעלים מכך שנביאי ישראל נתנו את דעתם לדברים עתידיים. והיו דברים שהם אמרו לעתיד לבוא, שכבר התקיימו בעבר והווה שלנו. דבר שמחזק את האמונה שלנו בהשגחת ה' יתברך ובדברי הנבואה. שזה אחד הכלים החשובים שנתן לנו הקב"ה בתורה. אבל אין הכוונה שאנו בשכלנו הצר נתחיל לעשות חישובי קיצים, כלומר זה מתאים למדרש הזה וזה מתאים למדרש הזה. אוטוטו זה כעת יהיה, אוטוטו זה יהיה כעת.
מי שמאמין לא מפחד מהאמונה
וודאי וודאי לא התכוונו חז"ל להגיע למצב חלילה שכבר בני אדם מפחדים ומאבדים כח לחיות ולא ישנים בלילות.
צריך לזכור- אשרי האדם הבוטח בה'! אשרי האדם מפחד תמיד מפני החטאים אבל בוטח בה', מתנהל בדרך ה' ומאמין ששומר פתאים ה'.
כבר היו בחז"ל כאלו שאמרו "ייתי - ונחמיניה" (סנהדרין צח) שיבואו דברים אלו ואראה אותם. למרות כל הצרות של ימות המשיח מבחינת הנבואות העתידות להיות, מבקש אני שיבוא, ואני רוצה לראות. והיו מחכמי ישראל שאמרו "ייתי - ולא אחמיניה" שיבוא ולא אראה. כדי שלא להיות במחזות אלו שיקרו.
אסור להפחיד אנשים
לפני יותר מ-30 שנה, היתה אישה זקנה מקרית שמונה אשר אמרה שהיא חלמה חלום שביום פלוני, בשעה פלונית אלמונית, יהיה סוף העולם. והעידן הזה כעידן תקשורתי נתן הפצה לחלום שלה. אנשים התכוננו באותו יום וחיכו לשעה שאמרה בכיליון עיניים. וכנער, כתבתי על זה שיר כיצד בני אדם שבחיי היומיום כל כך בוטחים בחילם, בוטחים בעצמם, פתאום בעקבות חלום התמלא ליבם חיל ורעדה. עומדים עם סטופר וכשעבר הזמן, נשמו לרווחה. זאת לא דרך היהדות!
דרך היהדות היא אמונה בה' ובהשגחתו, וניסיון לגרום לכך שכולנו נחזור בתשובה שלמה. אבל לא לבוא לחשב קיצים, תיפח רוחם של כל מחשבי קיצים.
משום כך, אם יש רבנים דרשנים אשר עולים על גלי האתר ומדברים על המדרשים הללו או מפיצים אותם בווטצאפ או בכל אמצעי אחר ונותנים להם ביטוי מאוד צבעוני ואקטואלי מיידי, הנה מלך פרס זה חמינאי, זה טראמפ זה מלך רומי. לא טוב הם עושים. אלא נכון בכללי לבוא ולומר שהקב"ה אל נורא עלילה, משגיח בעולמו. יכולים הם לומר, הנה מצאנו נבואה כזו, מדרש כזה, אך אין אנו יודעים כיצד זה יהיה ומה יהיה, מה שיהיה נעקוב. אבל מכל דברים אלו אנו בוטחים בה'. זה מה שהתכוונו במדרש שהביאה אותה אישה תמימה "מפני מה אתם מתיראים?" אסור להפחיד אנשים, צריך לחזק באמונה.
לסיכום, אין צל של ספק שהתכלית הכללית היא יראת ה' של עמו בית ישראל ואפילו להקרין על כל האנושות כולה. אבל אין המגמה לשדד לבבות באופן כזה שכבר בני אדם הופכים להיות חדלי אונים, והם פשוט לא יכולים לישון, לא יכולים לעבוד, חלילה וחס.
אנו בוטחים בה', זו הדרך העולה בית אל - "והבוטח בה' חסד יסובננו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
