ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שאלה אישה תמימה:
לאחרונה מפיצים מדרשים בעניין המלחמה בין פרס לרומי העוסקים במלחמה ביניהם מי ישלוט בעולם. מאז שקראתי את הדברים אני ממש מפחדת עד כדי כך שאני לא ישנה בלילה.
זה המדרש בילקוט שמעוני סימן תצט: א"ר יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה:
מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים, ואומר: להיכן נבוא ונלך?
ואומר להם: בני, אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתיראים?
אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה.
האם זה נכון שהעולם יחרב במלחמה? מה יהיה על עם ישראל? בשביל מה חז"ל כתבו דברים כאלו?
אל נורא עלילה
אמונת ישראל היא שההיסטוריה האנושית בכלל ושל עם ישראל בפרט, איננה מקרית, אלא הקדוש ברוך הוא שברא את העולם, מנהל את עולמו יש בהשגחה כללית ויש בהשגחה פרטית.
לחיזוק תפיסה זו חכמי ישראל תיקנו שמלבד קריאה בתורה אנו קוראים מידי שבת בהפטרה מדברי הנביא. בספרי "התורה וחזון הדורות" אני מפנה את תשומת הלב איך רצו חז"ל שמתוך מה שקראנו בפרשיות השבוע וההפטרות בנביא, נבין כיצד נביאי ישראל עמדו על המשמר והוכיחו את עמנו בגין העובדה שלא תמיד קיימו את דבר ה'. בתוך אותם דברי נבואה יש מהם דברים שבהווה שכיום הם עבר, ויש דברים לעתיד לבוא לרבות ימות המשיח, אחרית הימים, מלחמת גוג ומגוג וכיוצ"ב.
אין צל של ספק שהתכלית היא שנהיה אנשי אמונה, אנשים שמאמינים שהקב"ה מנהל את עולמו, ושעל עם ישראל לחזור בתשובה. שנהיה עם קדוש בארץ הקודש ושיבנה בית המקדש בירושלים עיר הקודש. זו התכלית הכוללת של התורה והנביאים בחזון הדורות.
בין נבואה להעלם
אבל חשוב לזכור שאין התכלית בדברי הנבואה שאנו נחשב קיצים ונאמר, הנה, אלה הם הסימנים שחז"ל אמרו שהנביאים אמרו, אוטוטו זה כעת מתרחש לנגד עינינו. והרי אין לנו מושג. אלה הם דברים נעלמים.
אנו מתפעלים מכך שנביאי ישראל נתנו את דעתם לדברים עתידיים. והיו דברים שהם אמרו לעתיד לבוא, שכבר התקיימו בעבר והווה שלנו. דבר שמחזק את האמונה שלנו בהשגחת ה' יתברך ובדברי הנבואה. שזה אחד הכלים החשובים שנתן לנו הקב"ה בתורה. אבל אין הכוונה שאנו בשכלנו הצר נתחיל לעשות חישובי קיצים, כלומר זה מתאים למדרש הזה וזה מתאים למדרש הזה. אוטוטו זה כעת יהיה, אוטוטו זה יהיה כעת.
מי שמאמין לא מפחד מהאמונה
וודאי וודאי לא התכוונו חז"ל להגיע למצב חלילה שכבר בני אדם מפחדים ומאבדים כח לחיות ולא ישנים בלילות.
צריך לזכור- אשרי האדם הבוטח בה'! אשרי האדם מפחד תמיד מפני החטאים אבל בוטח בה', מתנהל בדרך ה' ומאמין ששומר פתאים ה'.
כבר היו בחז"ל כאלו שאמרו "ייתי - ונחמיניה" (סנהדרין צח) שיבואו דברים אלו ואראה אותם. למרות כל הצרות של ימות המשיח מבחינת הנבואות העתידות להיות, מבקש אני שיבוא, ואני רוצה לראות. והיו מחכמי ישראל שאמרו "ייתי - ולא אחמיניה" שיבוא ולא אראה. כדי שלא להיות במחזות אלו שיקרו.
אסור להפחיד אנשים
לפני יותר מ-30 שנה, היתה אישה זקנה מקרית שמונה אשר אמרה שהיא חלמה חלום שביום פלוני, בשעה פלונית אלמונית, יהיה סוף העולם. והעידן הזה כעידן תקשורתי נתן הפצה לחלום שלה. אנשים התכוננו באותו יום וחיכו לשעה שאמרה בכיליון עיניים. וכנער, כתבתי על זה שיר כיצד בני אדם שבחיי היומיום כל כך בוטחים בחילם, בוטחים בעצמם, פתאום בעקבות חלום התמלא ליבם חיל ורעדה. עומדים עם סטופר וכשעבר הזמן, נשמו לרווחה. זאת לא דרך היהדות!
דרך היהדות היא אמונה בה' ובהשגחתו, וניסיון לגרום לכך שכולנו נחזור בתשובה שלמה. אבל לא לבוא לחשב קיצים, תיפח רוחם של כל מחשבי קיצים.
משום כך, אם יש רבנים דרשנים אשר עולים על גלי האתר ומדברים על המדרשים הללו או מפיצים אותם בווטצאפ או בכל אמצעי אחר ונותנים להם ביטוי מאוד צבעוני ואקטואלי מיידי, הנה מלך פרס זה חמינאי, זה טראמפ זה מלך רומי. לא טוב הם עושים. אלא נכון בכללי לבוא ולומר שהקב"ה אל נורא עלילה, משגיח בעולמו. יכולים הם לומר, הנה מצאנו נבואה כזו, מדרש כזה, אך אין אנו יודעים כיצד זה יהיה ומה יהיה, מה שיהיה נעקוב. אבל מכל דברים אלו אנו בוטחים בה'. זה מה שהתכוונו במדרש שהביאה אותה אישה תמימה "מפני מה אתם מתיראים?" אסור להפחיד אנשים, צריך לחזק באמונה.
לסיכום, אין צל של ספק שהתכלית הכללית היא יראת ה' של עמו בית ישראל ואפילו להקרין על כל האנושות כולה. אבל אין המגמה לשדד לבבות באופן כזה שכבר בני אדם הופכים להיות חדלי אונים, והם פשוט לא יכולים לישון, לא יכולים לעבוד, חלילה וחס.
אנו בוטחים בה', זו הדרך העולה בית אל - "והבוטח בה' חסד יסובננו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









