ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
והנה, קבוצת נערים צעירים בני מצווה, עולה לכפר הרא"ה, וצימאון בוער בלבבם – ללמוד תורה ולהקים ישיבה. להניח יתד ופינה לעולם תורה, שיקום בתבנית חדשה גם ישנה, בארץ האבות ההולכת ומחדשת נעוריה. כך קמה לה ישיבת בני עקיבא 'כפר הרא"ה' בראשות הרב נריה זצ"ל.
אנשי הכפר המבוגרים, קיבלו פניהם בחיבה, אך גם בספקות. הלזה יקרא ישיבה? היוכלו קומץ בני הנוער להקים ישיבה בעיצומה של מלחמה נוראה כזו?
לא רבים יודעים, אך אחת הסיבות המרכזיות להקמת הישיבה בכפר הרא"ה הייתה מציאותו במקום של רב המושב, מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל (ההילולא שלו – יט' סיוון). גאון עצום בתורה ובמידות, השקוע רוב שעות היום והלילה בעומקה של הלכה, ומחובר בכל נימי נפשו למעשה ההתיישבות המתחדש. הרב ישראלי לימד בשנים הראשונות את השיעור הבוגר בישיבה.
לימים, סיפר הרב: "בא קומץ נערים הרוצה להמשיך את מסורת האבות. בצחוק קיבלו אותו כל הגדולים, אף על פי כן יצרו הנערים האלה ישיבה, והצחוק הפך רצינות, מציאות. מקווים אנו שהיישוב יכיר בחשיבות ישיבה זאת של הגדולים – הקטנים האלה, שימלאו מקום חשוב בארץ ישראל ההולכת ונבנית".
אם תרצו, כאן טמון שורש גדולתו החינוכית של הרב, להאמין בכוחות היצירה והתסיסה של הנוער, ולכוון את פרץ ההתלהבות וההתחדשות של הצעירים להמשיך את מסורת האבות, תוך שהם נותנים פנים חדשות למסורת העתיקה.
זהו ציר מרכזי בפרשתנו, פרשת בהעלותך. העם מתאווה לאכול בשר, וממש 'מתבכיין' למשה. משה רבינו, כבר עמד בעבר איתן מול סערות ציבוריות קשות, כמו – התביעות לספק אוכל ומים לעם שלם בלב המדבר, וכן – השבר האמוני הגדול של חטא העגל. והנה, הפעם, רפו ידיו, והוא אומר לה' שאין לו כבר כוח לשאת את העם, "כאשר ישא האומן את היונק".
מה קרה הפעם? האם זו סערה מאתגרת יותר מאתגרי העבר?
נראה, שההבדל הוא שהפעם זו סערה של 'תינוקות', כביטויו של משה – 'יונק'. משה מוכן לעשות הכל לספק תביעות מוצדקות כמים, מזון והגנה. הוא גם מוכן להתווכח ולהראות את דרכו האמונית. זו התמודדות מתאימה לרמתו הרוחנית הגבוהה של משה. אולם, להתעסק עם אנשים המתקטננים איתו על טעם האוכל, זה קטן עליו.
ווכאן, אומר לו ה' – אם הם 'יונקים' בשבילך, עליך לצרף להנהגה אנשים נוספים, שמתאים להם להתעסק עם בעיות כאלה. דבר לנוער/ לצעירים/ לילדים/ לתינוקות בשפתם!
ואכן, משה אוסף שבעים איש מזקני ישראל, נכנס עימם לאוהל, ומאציל אליהם מהרוח אשר עליו. אולם, כאן מתרחשת תפנית מפתיעה בעלילה!
אלדד ומידד מתנבאים במחנה!
ולא סתם מתנבאים, אלא אומרים – "משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ" (סנהדרין יז.).
בעיני המתבונן מהצד, יש כאן איום גדול על כל העברת התורה בישראל. שבעים הזקנים, המתנבאים מאוהל מועד, מקבלים את נבואתם דרך משה, כך שהם חלק מהנהגתו של משה, וחלק משרשרת מסירת התורה מסיני למשה, וממשה לזקנים. הכל מסודר והולך בתלם.
אולם, השניים שקיבלו נבואה מהצד, הרי לכאורה לא קיבלו את נבואתם ממשה, זו הנהגה עצמאית שאינה כפופה למשה. זו נבואה עצמאית, שאינה חלק ממסירת התורה, ומי יודע – אולי הם יחדשו תורה חדשה? יתר על כן – הם מתנבאים "משה מת...", משמע, שבאמת הם רוצים לקרוא תיגר על משה רבינו.
אין פלא, שיהושע – תלמידו הנאמן של משה, וממשיך שלשלת הקבלה לדורות הבאים, מזדעק בעקבות התופעה המפתיעה, ומבקש לכלוא את הנביאים העצמאיים. כך הוא מבקש לשמור על ההנהגה ומסירת התורה המסודרת. (עיין סנהדרין יז. – מורה הלכה בפני רבם!).
אך משה, אדון הנביאים, לב הדור, מרגיש שנבואת אלדד ומידד באה גם היא ממנו. יודע הוא, שנבואתם אינה סותרת לנבואתו, אם מפני שגם 'המה בכתובים' ואם מפני שכשהאציל מהרוח אשר עליו, פתח בכך את הנבואה לא רק לשבעים הנוכחים באוהל מועד, אלא לכל עם ה', ולכן מעתה כל עם ה' יכולים להיות נביאים. "המקנא אתה לי, מי יתן כל עם ה' נביאים..." (לפי ביאור 'אור החיים' הקדוש).
ומאז דרכו של משה, עוברת אצל גדולי ישראל והמחנכים שבכל הדורות, היודעים לזהות בין דרך חדשה הפורצת גדר באופן פסול, לדרך חדשה שכל כולה תוספת כוח ופנים חדשות בישן. וכשמזהים הם, שהנבואה מגיעה בעומקה מהם, פוצחים הם ואומרים – "מי יתן כל עם ה' נביאים..."!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
