ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
נחלה בארץ – נחלה בעולם הבא - מי שקורא את פרשת המרגלים רואה שהיא נתפסת כמו מרידה באלוקים. "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ" (במדבר יד ט). ולכאורה מדובר כאן בפחד או במשהו מדיני. האם יגורו במדבר או בארץ ישראל. אף אחד לא דיבר על מרידה באלוקים. למה התורה מתארת את המרידה של המרגלים כמרידה באלוקים?
התשובה היא שהמגורים בארץ ישראל הם עניין רוחני מאוד גדול. הגמרא אומרת שכל מי שגר בארץ ישראל בוודאי הוא "נשוא עוון", כדברי רבי אלעזר וכן "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה" . ועוד שרבי מאיר אומר: "כל הדר בארץ ישראל וקורא קריאת שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקודש – הרי הוא בן העולם הבא" (עיין אור החיים דברים לג כא). לכן אותם מרגלים שלא הכירו במעלתה ובערכה של ארץ ישראל, לא היו מנותקים רק מהקרקע של הארץ, אלא היו מנותקים מהקב"ה ונאמר בהם "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ". האבן עזרא אומר שמכאן לדורי דורות כל מי שקונה בארץ נחלה – זוכה לנחלה גם בעולם הבא. וזוהי מעלה גדולה של דבקות בה'.
תיקון חטא המרגלים - ההכרה במעלת הארץ היא תיקון חטא המרגלים. לא לחינם סמכה התורה את פרשת המרגלים שמדברים לשון הרע על ארץ ישראל לפרשת מרים שמדברת לשון הרע על משה. כל עניין הסמיכות הזאת היא כדי שהמרגלים יעשו קל-וחומר. שיראו מה קורה למי שמדבר לשון הרע על משה. "ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" (רש"י שם).
מן הסתם אמרו המרגלים לעצמם: אין פה קל-וחומר כלל, שהרי בוודאי מרים שדיברה לשון הרע על משה – תיענש. אבל אנחנו צדיקים, הרי אנחנו לא מדברים לשון הרע על בני-אדם, אלא רק על עצים ואבנים.
על הדיבורים הללו נקראו המרגלים "רשעים". כי לא הכירו את ברכתה ואת מעלתה של הארץ הזאת, שהיא נסתרת כמו כל דבר שיש בו ברכה גדולה. "כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם" (תהלים קלג ג). ומשה רבנו, לגודל מעלתו והשגתו, היה משתוקק כל כך לעלות ולהיות בארץ ישראל, והתפלל על כך תקט"ו תפילות.
מעין קדושת גן-עדן - באמת קדושת ארץ ישראל היא מעין קדושת גן-עדן, וכמו שכתוב ביחזקאל (לו לה): "הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן" (ועיין של"ה בשער האותיות כא). כשמכירים בכך זוכים לזה, אפילו מי שעבר עליו מה וחטא. "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב" (ישעיה נט כ). כך אף אומר המלאך-המגיד לרבי יוסף קארו בפרשתנו, כי כל ניסיון המרגלים נועד להתגבר על כל הקטרוג שנוצר בעקבות הניסיונות שניסו בני ישראל את ה' במדבר. וכל כוונת שליחת המרגלים הייתה שידברו טוב על ארץ ישראל ובזה יתגברו על הכול ויזכו לרשת את הארץ.
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה"
"כל 'אנשים' שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו" (רש"י)
יש להבין: כיון שהמרגלים כשרים היו, כיצד חטאו? ביאור העניין: אמנם לפני שבאו לארץ ישראל היו המרגלים כשרים; אך ארץ ישראל היא ארץ קדושה ומעלתה גדולה, ובכל מקום שיש יותר קדושה – יש בו גם יותר סטרא אחרא, וכמאמר חז"ל: "כל הגדול מחבירו – יצרו גדול הימנו" (סוכה נ"ב ע"א). על כן כאשר באו המרגלים לארץ – נתגדלו; וכאשר נתגדלו – גדל יצרם ונכשלו.
יהושע וכלב ניצלו מכך בזכות התפילות. יהושע – בזכות תפילת משה, וכלב – בזכות תפילתו על קברי האבות בחברון.
חיבת ארץ ישראל של רבנו יוסף חיים זיע"א - "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם".
רבנו יוסף חיים זיע"א, בעל הבן איש חי, היה מחבב מאוד את ארץ ישראל. כתב עליו תלמידו נאמן ביתו רבי בן ציון חזן ז"ל: "אהבתו לארץ ישראל במדה גדושה עד מאוד. ובפרט ירושלים ושאר ארצות החיים ולמוסדותיהם. וכמה היה מכבד ומטיב להשד"ר, וכמה היה מלמד זכות על תושביהם ומעורר רחמים עליהם. ובזמן שהיה מגיע לו מכתב ממנהיגיהם שעומדים באיזה מצור ומצוק חלילה היה עושה הרעשות ומקבץ נדבות ושולח להם בהקדם האפשרי. ורוב ספריו הדפיסם בעיר הקודש ירושלים ת"ו כדי להנות את הפועלים והעסקנים תושבי ארץ הקודש".
רבנו יוסף חיים היה בקשר מכתבים הדוק עם רבה של חברון, הרה"ג אליהו מני זצוק"ל. ופעם ביקש ממנו לקנות בעבורו בארץ ישראל בית דירה שדה וכרם על מנת שיוכל לקיים את המצוות התלויות בארץ לכל הפחות בשליחות. ויוכל לקיים בהם שביעית תרומות ומעשרות, ערלה ורבעי ושאר ההלכות הקשורות בהם.
ובספרו שו"ת "תורה לשמה" סימן שפז הביא שאלה על אדם "היושב בחו"ל והוא מחבב את ארץ ישראל הרבה ולכן משום חבוב ארץ ישראל קנה לו חורבה אחת בארץ ישראל והוא עודנו יושב בחו"ל, ורק משום חיבוב ארץ ישראל אינו רוצה שתישאר זו חורבה ורוצה לבנותה ע"י אחרים. ואעפ"י שאינו דר שם ושאל עתה עצה טובה אם יצווה שיבנו אותה בית וישכיר אותה לדור בו, או אם יטענה אילנות לעשות גינה ותוציא פירות. איזה דרך עדיף טפי או אם שניהם שוים? וכן עמד השואל ושאל אם אחד דר בחו"ל איותה נפשו לקנות לו מקום בארץ ישראל משם חבוב מצוה אם יקנה בית עדיף טפי או אם יקנה גינה עדיף או אם שניהם שווים. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה".
וענה שם תשובה ש"ודאי לענין מצוה וחבוב ארץ ישראל הבית עדיף טפי מהגינה, דהכי איתא בתוספתא דערכין סוף פרק ה' וכן פסק הרמב"ם ז"ל בה' שמטה ויובל פרק י"ג הלכה ו' וז"ל 'לא יסתור אדם את ביתו לעשותו גינה ולא יטע חורבתו גינה שלא יחריבו את ארץ ישראל' ע"ש. משמע דבית עדיף מגינה טפי. וכן פסק הרמב"ם ז"ל ה' שכנים פ' י' הלכה א' וז"ל: 'היה הלוקח רוצה לבנות בה בתים, ובן המצר רוצה לזרעה. הלוקח זוכה משום ישוב הארץ ואין בה דין בן המצר' ע"ש".
ונראים הדברים שהשאלה הזאת הייתה שאלה שלו עצמו, מה להעדיף משום מצוות יישוב ארץ ישראל. ובאמת יש בצוואה של בנו של רבי אליהו מני זצוק"ל שכתב: "הנני מודה כי הכרם הנמצא בחברון הנקרא קוביב אל גניב והרשום בספר האחוזה שם, שייך ליורשי המנוח הרב יוסף חיים בן ר' אליהו ב"ר החכם משה חיים מבגדאד".
מעלת הפרשת חלה כיום
ישנם ב"ה מאפיות רבות, וכל אדם קונה לחם מוכן ואפוי. בהלכה מובא שישנה חשיבות באפיית שיעור חלה בבית, וז"ל הרמ"א )או"ח רמ"ב ס"א(: "נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויו"ט )סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה(, והוא מכבוד שבת ויו"ט, ואין לשנות". וכתבו המפרשים, כיון שטעם הדבר הוא לכבוד שבת, על כן תכין את הבצק בערב שבת דוקא, ולא ביום חמישי. ובימינו שיש מאפיות שאופות בכמויות גדולות והחלות טעימות וטובות, אין לחייב את הנשים בדבר זה כולי האי. והמש"ב )בביאור להלכה שם( כותב שיש עניין גדול באפיית חלה )ועיין לכה"ח שם ס"ק כ"ב כ"ג(, והוא תיקון לחוה אמנו שאבדה חלתו של עולם )אדם הראשון(. ופשוט הוא שלא רק על בצק של לחם או חלה מפרישים חלה אלא גם על בצק של עוגות. ועל כן, כיון שבכל בית אופים עוגות ועוגיות יכולה האשה למצוא לפחות פעם בשנה הזדמנות לאפות כשיעור ולהפריש חלה, ובפרט בערב פורים )כפי שכותב הבא"ח(
נס שאירע לאשתו של ר' חנינא בן דוסא
הגמרא במסכת תענית )דף כ"ד ע"ב( מספרת על אשתו של ר' חנינא בן דוסא שמידי יום שישי היתה מניחה סמרטוטים בתוך התנור בכדי שיהא אש ועשן ויחשבו שהיא אופה לכבוד שבת )מכיון שהיתה עניה והתביישה שאין לה ממה להכין חלות לשבת(. יום אחד, שכנה רעה אחת רבה עם אשת ר' חנינא, והלכה וקראה לכל השכנות שיבואו לראות את התנור שהוא רק מעלה עשן. אשתו של ר' חנינא רואה בחלון שבאות נשים רבות לראות מה יש לה בתנור, ומרוב צערה אמרה: רבש"ע אני שמחה בחלקי ועתה ילעגו עלי, אנא תעשה לי נס. מיד היא לקחה מרדה ורצה לבחוץ, השכנה הרעה כבר הרימה את מכסה התנור להראות לכל השכנות שיש בו רק סמרטוטים, והנה נעשה נס וכל התנור התמלא בככרות לחם שכמעט נשרפו, צעקו השכנות לאשת ר' חנינא: תראי הלחם נשרף, אמרה להם: הנה הבאתי מרדה להוציא את הלחם. וחז"ל אומרים שבאמת הלכה להביא מרדה כי היתה בטוחה שיעשה לה נס. כיום שיש מאפיות רבות, ראוי לכל אשה בערב ר"ה, יוה"כ, או בכל חג אחר, ללוש בצק בשיעור שחייב בחלה להפריש ולברך.
זכות ארץ ישראל – אביהם של ישראל ז'
סיפר הרב אייל אזולאי: יום אחד גילו אצל אבי גידול בראש. מיד פנינו לפרופסור מומחה שגר בגבעת מרדכי, והוא אמר לנו שיש מומחה בווירג'יניה שמטפל בגידול המיוחד הזה ויש לו 87% הצלחה. גם בארץ מטפלים בזה, אבל אחוזי ההצלחה הם 60% בלבד.
באנו עם הממצאים הללו לרב אליהו זצוק"ל, שאבי היה מקורב אליו מאוד, והוא אמר לנו שבהפרש כזה גדול צריך לטפל בחו"ל. נסענו אפוא לווירג'יניה וטיפלנו אצל הרופא ההוא, ובאמת הגידול נעצר. כעבור חצי שנה עשינו בדיקות נוספות לוודא שהגידול לא מתפשט, וכך כל חצי שנה.
בבדיקות שנעשו אחרי 4.5 שנים התגלה שלא זו בלבד שהגידול לא התפשט, אלא שהוא גדל פי שניים. פנינו שוב לפרופסור המומחה בגבעת מרדכי, והוא אמר לנו שבמשך ארבע השנים הללו הטיפול בארץ השתפר מאוד והם נמצאים כבר ב-80% הצלחה. לעומת זאת בווירג'יניה הם נמצאים גם היום ב-87% הצלחה, לכן אנחנו צריכים להחליט איפה לעשות את הטיפול.
עם הממצאים החדשים פנינו שוב לרב אליהו זצוק"ל, הוא שמע את הפרטים, דפק על השולחן ואמר: "ארץ ישראל היא ארץ קדושה. זכות ארץ ישראל תגן עליך. תטפלו בארץ". ידענו שהרב אליהו מאוד אוהב את ארץ ישראל, וידענו שיש זכות לארץ. "והארץ אזכור". לא ידענו עד כמה כוחה גדולה.
הלכנו למומחים בבית החולים בארץ, ושם הרופא בדק אותנו ואמר: מהבדיקות באמת רואים שהגידול גדל, אבל זו תמונה תלת-ממדית, ואם מסתכלים מהצד הוא בעצם לא כל כך גדל. אולי תבואו בעוד חצי שנה ונראה אם הגידול הזה באמת גדל. יצאנו באנחת רווחה והתחלנו להרגיש את זכותה של ארץ ישראל. כעבור חצי שנה עשינו שוב בדיקות, הגענו אל המומחה, והוא בישר לנו שהגידול הולך וקטן. וכך בכל בדיקה נוספת שעשינו. הבנו שזכות ארץ ישראל עובדת חזק. כעבור זמן הגידול כמעט לא ניכר, וראינו בחוש כמה גדולה זכותה של ארץ ישראל, שמתעוררת על-ידי אוהביה.
לימוד זכות בעולם האמת
סיפר הרב מרדכי נגרי, רבהּ של מעלה אדומים: במעלה אדומים התגורר קצין המִנהל האזרחי לענייני התיישבות. יהודי ניצול שואה, שהיה לגמרי ריק מיהדות. לא שמר שבת ובוודאי לא תפילין, אבל הייתה לו אהבת ישראל גדולה וגם אהבת ארץ ישראל. הוא זכה להיות אחד מהמתיישבים הראשונים שהקימו את מעלה אדומים.
העומס הרב שהוא היה נתון בו הביא אותו למצב של התקף לב קשה במיוחד ולניתוח שבו עשו לו חמישה מעקפים. לימים סיפר לי אותו אדם סיפור מדהים במיוחד. הוא אמר כי באמצע הניתוח הוא נפטר מן העולם הזה, והרגיש כי הוא עולה לעולם העליון. הוא תיאר בפירוט איך נראים העולמות העליונים, וזה היה פלא גדול כי הוא לא היה אדם שמכיר את מקורות היהדות כלל, ותיאר בדיוק מופלא את מה שידוע לי ממקורות אחרים.
הוא סיפר לי כי הוא ראה את עצמו מגיע לבית-דין של מעלה, ובין הדיינים ישב רב לא מוכר שדן אותו בכובד ראש, ובסוף הדיון האיר לו פנים ואמר לבית הדין: תחזירו אותו לחיים, יש לו זכויות באהבת ישראל. יש לו זכויות ביישוב ארץ ישראל.
המשיך הרב נגרי וסיפר: שאלתי את האדם הזה אם הוא יודע מי הוא הרב שהוא ראה. הוא השיב שבאותו הזמן הוא לא ידע במי המדובר, מעולם לא ראה אותו ולא ידע את שמו. אבל לימים, אחרי שזכה לחזור לעולם הזה כמובן, ראה את הרב מרדכי אליהו והבין שהוא אותו הרב שלימד עליו זכות בעולם העליון, ובזכותו הוא קיבל עוד שנים של חיים. סיפרתי לו שהוא לא האדם הראשון שמספר כי הוא ראה את מרן הרב זצוק"ל בבית-דין של מעלה. מיותר לציין כי מאותו יום החל האדם להתחזק ביהדות בזכות אותו מקרה.
מקרונים וסופגניה
בשולחן ערוך יורה דעה סימן שכט : "אין חיוב חלה אלא בלחם. לפיכך הסופגנין, דהיינו רכים העשויים כספוג, והדובשנין והאיסקריטים, והם מטוגנים בדבש - פטורים מן החלה". "עיסה שבלילתה עבה, וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה, ועשה כן - פטורה. גלגלה לעשות ממנה לחם, ונמלך לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה, - חייבת, שכבר נתחייבה משעת גלגול. גלגלה על דעת סופגנין וכיוצא בהן, ונמלך לעשותה לחם, - חייבת". ולפי זה יוצא שסופגניות שאוכלים בחנוכה וכן מקרונים או איטריות פטורים. אולם הש"ך ס"ק ד' והט"ז ס"ק ב' הביאו סברת ר"ת - לחייב סופגנין וכדומה, ופסקו להפריש חלה בלי ברכה אפילו אם לא אופה אותם אלא מטגנן או מבשלם. וכן פסק הבא"ח שמיני וש"ש אות ד' וכתב כה"ח משם האר"י שגם לביבות המתבשלות במים צריכים להפריש חלה בלי ברכה כה"ח סי' רמ"ב ס"ק כ"ז. ועיין חזו"א זרעים ליקוטים סי' ה'. ועיקר החשש שבגללו מחמירים להפריש חלה בלי ברכה בסופגניות מקרונים ואטריות הוא בגלל סברת ר"ת המובאת ברא"ש מסכת פסחים פ"ב סי' ט"ז "ורמזוש שקורין לטרייא" חייבת בחלה וכתב הקרבן נתנאל שם ס"ק ק' בלשון פולין קורים "לאקשין" . לפי זה העושה בצק בשביל מקרונים או לביבות וסופגניות, אע"פ שמתבשלים במים או בשמן - יפריש חלה בלי ברכה ובענין סופגניות יש להזהיר שלא לתת לגוי לטגן הסופגניות שיש בזה משום בישולי עכו"ם שאין דינו כלחם אלא כתבשיל - יו"ד קיג ג. כמו כן האוכל סופגניות כמות גדולה לא יברך ברכת המזון כיון שדינו כ"מבושל" אבל האוכל בוסקויטים בשיעור קביעת סעודה - יברך ברכת המזון כי דינו כ"אפוי" . לסיכום: אם אשה אופה בצק בורקס עם בשר או גבינה או תפו"א או צנובר שקדים וסוכר - מפרישה חלה עם ברכה. אמנם אם מבשלים או מטגנים בצק כזה יש להפריש חלה בלי ברכה.
כיצד מפרישים חלה?
בדור הקודם היו רגילות נשים ליטול ידים קודם הפרשת חלה כיון שהידים בדרך כלל מלוכלכות מהבצק. אחר כך מפרישה כסף לצדקה כי חלה זו מצוה של האשה ואחר כך לוקחת מעט מהבצק שיש בו שיעור חלה, ומחזירה ומניחה אותו ביחד עם שאר הבצק. ומברכת "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו להפריש חלה תרומה". ומוציאה את אותה חתיכה ואומרת "הרי זו חלה". והחלה הזו נשרפת או שעוטפת אותה בניר ובניילון וזורקת לאשפה
כיצד מברכים?
לדעת הרמב"ם צריכה לברך "להפריש חלה" וכן הרמ"א והביא הב"י דעה: "ויש אומרים "להפריש תרומה", כיון שהתורה קראה לזה "תרומה" וכן דעת הגאון שם. "משום דחלה שם העוגה" וכן כתב בעל המנהיג וכתב עליו הב"י "והפריז על מדותיו לומר שכל המברך "להפריש חלה" - טועה הוא, דחלה היא העוגה. וסמ"ק כתב דאין להקפיד בין יזכירו "חלה" בין יזכירו "תרומה". כדי לצאת מהספקות אמר הבא"ח לברך "להפריש חלה תרומה". שבאמירת "להפריש חלה" הרי יצא ידי חובת דברי הרמב"ם ובהוספת המילה "תרומה" הרי יצא ידי הספיקות שמובאים בב"י בשם הראשונים לעיל. וכיון שיש יש חלות תודה חלות נזיר וכד' לכן טוב להסביר דבריו ולומר אחר כך גם "תרומה". וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו. ואם שינה ואמר כאחת הדעות המוזכרות לעיל - יצא ידי חובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
