ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
יום אחד, ישב רבי חיים לבדו בבית המדרש, והגה בתורה. והנה, נכנס לבית המדרש אדם לא מוכר. ברך רבי חיים את הבא בברכת שלום, ושאלו – 'מי אתה, ומה אתה רבי יהודי?'
'אנוכי עפר ואפר', השיב האורח, 'ומי אתה ומה אתה רבי יהודי?'
'גם אני עפר ואפר', באה תשובתו של רבי חיים.
'אם כך', אמר האורח, 'מדוע זה תשרור מחלוקת בין עפר ואפר?'
הבין רבי חיים, שהאורח הוא הבעל שם טוב.
'אכן אין טעם שתשרור מחלוקת', השיב, ומאז שרר שלום בין הגדולים. (יש אומרים, שרבי חיים אף הפך לתלמיד הבעל שם טוב). (לפי – מעשיהם של צדיקים, דברים, קיא).
בסיפור זה מתרחשת תפנית ביחס למחלוקת. רבי חיים חלק על הבעל שם טוב מסיבות רוחניות. בפשטות, מחלוקת בעניינים רוחניים נובעת ממקור רוחני – תורה, עבודת ה' וכו'.
והנה, כשפוגש הבעש"ט את רבי חיים, הוא מאפיין את עצמו כעפר ואפר. זהו אפיון לצד הגופני של האדם - גופו של האדם הוא עפר ואפר ואילו נשמתו היא חלק אלוק' ממעל. אכן, האדם מצד עצמו הוא עפר ואפר, ורק החלק האלוקי שבו הוא גבוה ומרומם, אבל זה, כביכול, החלק האלוקי ולא חלקו של האדם.
מצד החלק הרוחני – הנשמתי, החלק שמבטא את הצד האלוקי שבאדם, וודאי לא שייכת מחלוקת בין אנשים, שהרי אלוקים הוא אחד, ובו בעצמו בוודאי אין מחלוקת. נמצא, שהמחלוקות נובעות מהצד הגופני, הצד שבו אנו עפר ואפר.
הבעל שם טוב, מסב את תשומת ליבו של רבי חיים לכך, ששניהם מגדירים את עצמם מצד עצמם כעפר ואפר. רבי חיים, שחלק עד עכשיו על עניינים רוחניים, מבין לפתע שהמחלוקת נובעת מהצד הגופני הנמוך, שעליו להתבטל לצד הרוחני – האלוקי הגבוה והמאחד, וממילא אין טעם במחלוקת.
נמצא, שדווקא התובנה שהאדם עצמו הוא עפר ואפר, ומעלתו המרכזית מצויה בנשמתו האלוקית, הביאה לרבי חיים את היכולת להתחבר לאותה מעלה רוחנית ולעלות לפסגה רוחנית חדשה.
תהליך דומה אנו עוברים בפרה האדמה. דווקא שריפת הפרה והפיכתה לאפר, מביאה לאדם את התובנה שגופו מצד עצמו הוא עפר ואפר. מכוח הבנה זו, ביכולתו להתעלות לחיבור לנשמתו האלוקית ולהיטהר מטומאת המת. המוות הוא רק מות הגוף, ואילו הנשמה נצחית וכלל לא מתה, לכן מי שמסתכל על גופו כעפר ואפר, נטהר מטומאת המת.
ויהי רצון שיבולע המוות לנצח, וימחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
