ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
מדוע אנו זקוקים לכל כך הרבה ימים כדי לציין את חורבן בית המקדש? יתרה מזאת, עם יד על הלב, רובנו לא כל כך מרגישים בחסרונו. מה כה נורא בחורבן בית המקדש שאנו בוכים עליו ללא הפסקה במשך אלפי שנים?
הרמב"ם כותב בהלכות תעניות (פרק ה, הלכה ה) כי מטרת התעניות שנקבעו על ידי חכמי ישראל לדורות על הצרות שאירעו בעבר, אינה רק לזכור את האירועים שהיו בעבר ולכאוב אותם אלא כדי "לפתוח את דרכי התשובה שיהיה זיכרון למעשינו הרעים ולמעשי אבותינו". במילים אחרות, כאשר אנחנו צמים בימים שקבעו חכמים כימי צום, אין הכוונה רק שנצום באופן טכני בלי להבין את משמעותו של היום, אלא העיקר בצום הוא להבין את הכישלון שאירע לאבותינו, כישלון אשר מפעם גם בנו. באמצעות הצום והתענית אנו פותחים את דרכי התשובה כדי שהחורבן לא ישוב.
חורבן בית המקדש אינו רק אסון מקומי של הרס בית כנסת מפואר. יום חורבן בית המקדש מציין ביהדות את היום שבו השתנה העולם, היום שבו כבתה השמש.
בימי בית המקדש העולם היה שונה מהעולם שאנחנו מכירים כיום. בזמן בית המקדש הראשון החיים והקדושה התחברו באופן טבעי והיה אפשר "לזרום" בעולם הארצי ללא חשש. בימי המלך שלמה, אשר נחשבים כתור הזהב של ימי הבית הראשון, אנו מוצאים בתנ"ך תיאורים של עוצמות חיים מפליאות: "ויהי לחם שלמה ליום אחד שלושים כור סולת ושישים כור קמח" (מלכים א' ה, ב), "כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה" (שם י, כא). התיאורים הם תיאורי עוצמות ארציות אדירות: צבא, כלכלה, אומנות ואסתטיקה. פרקים שלמים מוקדשים לפרטי הפרטים של אדריכלות הפאר של בית המלכות ובית המקדש, צבא שלמה, סוחריו ואורוותיו. המשפט המאפיין הוא: "יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב אוכלים ושותים ושמחים" (שם ד, כ). הקודש מופיע בחול - והחול מבטא את הקודש. הדברים אינם נעצרים רק בגבול הלאומי, אלא "ויבואו מכל העמים לשמוע את חוכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חוכמתו" (שם ה, יד). לנגד עינינו נפרסת השפעתה הרוחנית והמדינית של האימפריה הישראלית באותם זמנים. עם ישראל מכליל, מקדש ומקדם את התרבויות כולן.
אולם כל זאת נפסק בחורבן בית ראשון. בעת החורבן נוצרת "חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים" (ברכות לב, ב), "מיום שחרב בית המקדש - אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות" (סוטה מח, א). במילים אחרות, החיים מאבדים את חיוניותם. אנו נכנסים לעידן שבו יש מלחמה מתמדת בין החול לקודש, בין החומר לרוח, מלחמה שנמשכת עד היום. העולם הרוחני, שבזמן בית המקדש היה מוחשי והופיע באופן משולב עם המערכות החומריות, הפך למעורפל ומסופק, ואילו המציאות הפיזית נתפסת כממשות הבלעדית.
פרפור חדרים
גדולי ישראל נהגו במהלך הדורות לומר בחצות הלילה תפילה מיוחדת המכונה "תיקון חצות". תפילה זו היא בכי על מצב העולם מאז חורבן בית המקדש, כלשונו של הרב קוק: "קמים נבוני לבב בחצות לילה, ידיהם על חלציהם כיולדה, על צרת העולם, צרת ישראל, צרת השכינה, צרת התורה, הם בוכים ומבכים... יודעים הם שכל הצרות והמחשכים, כל נהרי נחלי הדמים הנשפכים, כל התלאות והנדודים, כל הבוז והמשטמה כל הרשעה והזוהמה אינם אלא תולדה קלושה מהד הקול של אותו הצער העליון, צער השמיים, צער השכינה" (ספר אורות, פרק אורות המלחמה, י). מבט חודר מגלה לנו כי כל הצרות המצויות בעולם, המאבק בין הכוחות השונים שמביא בסופו של דבר למלחמות, למתחים ולמשברים בכל המישורים – הפרטיים והציבוריים – הכול נובע בסופו של דבר מחוסר האיזון בין העולם הרוחני לעולם החומרי, איזון שהופר מאז חורבן בית המקדש.
הסיבה שציון הגלות תופס מקום כל כך משמעותי במעגל השנה היהודי, היא כי הגלות איננה רק אובדן ריבונות, אלא היא מבטאת פירוק מערכות כללי בעם ישראל.
חכמים מספרים לנו (יומא ט, ב) כי הגלות באה עקב ניוון מוסרי כללי בחברה הישראלית דאז: פולחן העבודה הזרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. ההתפוררות החיצונית הייתה רק תשקיף של הריקבון הפנימי, כפי שחכמים מספרים על קול אלוקי שאמר לכובש הבבלי בזמן ששרף את בית המקדש "אריה קטילא קטלת, קמחא טחינא טחנת" - אריה הרוג הרגת, קמח טחון טחנת (איכה רבה, א, מג).
אפשר להביא משל לכך מעולם הרפואה. ישנו מצב פתולוגי חמור המכונה פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation). במצב זה ישנם גירויים חשמליים מרובים, שמקורם ברקמת לב חולָה, היוצרים קצב פעילות אשר איננו מאפשר את פעילותו התקינה של הלב, והוא קורס תחת העומס. כדי להחזיר מצב זה לתקנו דרושה מכת חשמל חיצונית שמכבה ומאתחלת (Reset) את כל פעילותו החשמלית של הלב. לאחר כמה שניות של "שקט תעשייתי" (Asystolia), דהיינו חוסר פעילות חשמלית כללית, מתעורר לחיים קוצב הלב הפיזיולוגי (Synus), והוא שב מעתה להיות השולט בקצב הלב התקין. כך אף בנמשל: הגלות הייתה הרפואה לריקבון שפשה אז בחברה הישראלית, סוג של מכת חשמל המשביתה את המסגרות הלאומיות אשר שקעו בפעילות יתר חומרנית עד כדי פרפור חדרים. הפירוק המדיני אִפשר את שיקום החיים הממלכתיים הישראליים בסוף התהליך. כעת, במשך אלפיים שנה, יכול עם ישראל לשקם את עצמו, וזאת על ידי הליכה לקיצוניות הנגדית: התנתקות מניהול מערכות ציבוריות רחבות - כלכליות, צבאיות ופוליטיות -והתמקדות בפיתוח רוחני. חוסר ריבונות, דלות חומרית, קהילתיות זעירה - כל אלה הם ממאפייני העיירה היהודית הגלותית, הפטורה מסידור חיי ממלכה והסיאוב הנלווה עמם, ומפנה את מרכז הכובד הנפשי לפיתוח הצדדים הרוחניים.
התהליך ההכרחי הזה מלווה כמובן בתופעות לוואי קשות של גלות קשה ומדממת, שהאנטישמיות היא רק קצה הקרחון שלה. עם ישראל נכנס למעשה לאלפי שנות קיפאון בכל התחומים. אבל לא הייתה ברירה, והקיפאון הזה מפשיר בדורות הללו בד בבד עם השיבה לארץ ישראל ושיקום הריבונות.
שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב הם השבועות עצובים ביותר בשנה. ימים שבהם אנו נוהגים מנהגי אבלות שונים. המטרה היא אחת: לחשוב ולהפנים כי העולם שאנו מצויים בו הוא עולם חסר. ברגע שנבין מה חסר לנו, יש גם סיכוי שנעלה על מסלול שישיב את מה שאבד. ואבד הרבה.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
