ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מההפטרה ביחזקאל פרק לו, דוקא משמע, שסדר הדברים יהיה, שקודם תהיה גאולה, ואחר-כך תשובה. הנביא אומר, בני ישראל חטאו ועל-כן יצאו לגולה, ושם הם מחללים שם השם. לכן אמר ד' אלקים: "לא למענכם אני עֹשה בית ישראל, כי אם לשם קדשי": "ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טֻמאותיכם וגו'. ונתתי לכם לב חדש, ורוח חדשה אתן בקרבכם וגו.' ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחֻקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם".
משמע שקודם ד' יגאל את ישראל ואחר-כך הוא ישיב אותם בתשובה; מתוך הגאולה תהיה תשובה. ואיך אפשר להסביר זאת, הרי בפסוקים בתורה ראינו שאם יעשו תשובה ייגאלו? בשאלה זו כבר נחלקו גדולי התנאים, רבי אליעזר ורבי יהושע (סנהדרין צז, ב). רבי אליעזר אומר, הגאולה תלויה בתשובה, ורבי יהושע אומר, הגאולה אינה תלויה בתשובה; רבי אליעזר אומר, אם ישראל עושים תשובה - נגאלין, ואם לאו - אינם נגאלין, שנאמר (ירמיה ג, כב): "שובו בנים שובבים ארפה משובֹתיכם". אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר (ישעיה נב, ג): "חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו", "חנם נמכרתם" - בעבודה-זרה. "ולא בכסף תגאלו" - לא בתשובה ובמעשים-טובים, אפילו אין עושים תשובה נגאלים.
רבי אליעזר ורבי יהושע מביאים כל אחד ראיות נוספות לשיטתם, ומסקנת הגמרא שרבי יהושע הביא פסוק שיהיה קץ גאולה מכל מקום, ושתק רבי אליעזר. ומשמע שהודה לו רבי אליעזר לרבי יהושע. ובכלל, קיימא-לן במחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע, שהלכה כרבי יהושע, והרבה פוסקים קבעו שמסקנת הסוגיה כרבי יהושע. לאמור, שהגאולה אינה תלויה בתשובה. כלומר אין ויכוח שתשובה יכולה לקרב את הגאולה, אבל הגאולה תהיה בין כך ובין כך, גם אם לא יעשו תשובה. גם אין ויכוח שהגאולה מביאה לידי תשובה, כדברי הנביא יחזקאל, שעל-ידי הגאולה תהיה תשובה. שניהם מביאים זה לזה, ומסקנת הגמרא שהגאולה היא שתביא לידי תשובה.
אמור אם כן, שכל המאבק למען ארץ-ישראל הוא בעצם מאבק למען השבת ישראל לאביהם שבשמים, שעל-ידי ארץ-ישראל, על-ידי קיבוץ-הגלויות, על-ידי חזרה לארץ הקודש, למקום השכינה לירושלים, על-ידי זה ישובו ישראל בתשובה. במאבק על ארץ-ישראל אין אפוא הזנחת שאר המצוות חס-ושלום, אלא להיפך, כל כולו של המאבק הוא להשיב את ישראל לאביהם שבשמים, והלכה כרבי יהושע, שהדרך לתשובה היא על-ידי הגאולה. המאבק על ארץ-ישראל, על גאולת ישראל, הוא שיביא את התשובה השלמה לאבינו שבשמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











