ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
כבר למעלה מחודשיים נמצאים בניכם ובנותיכם היקרים בישוב פסגות שנשמע עליו פעמים רבות בחדשות ולא תמיד בהקשרים נחמדים. אנו מאד מעריכים את חברי הישוב על עמידתם האיתנה ועל יכולתם להמשיך לנהל אורח חיים תקין.
כבר למעלה מחמישים שנה נמצא עם ישראל במלחמות עם שכניו "הלא סימפטיים". תמיד יש ישובים הנמצאים קרובים יותר לגבול ולחזית ועתה התגלגלו הדברים כך, שהחזית נמצאת גם בישוב פסגות. אנו מאמינים שאין כל טעם לסגת ח"ו, ולו משום שאין בכך שום פתרון. תמיד יהיו ישובים בגבול. אם הגבול לא יהיה בפסגות הוא יהיה בפסגת זאב. כמו שחז"ל אמרו שגלגל העושר סובב בעולם, כך גם גלגל החזית והסכנות סובב בין יישובי ישראל. פעם בצפון, פעם בתל אביב ועתה לתקופה מסוימת בישוב פסגות.
מבחינה אמונית אנו מאמינים שיש השגחה פרטית מיוחדת על מי שנמצא בחזית ומוסר נפשו למען עם ישראל. הקב"ה שורה בקרב מחנה ישראל ודואג לכך שלא נינזק חלילה. לולא חסדי ה', למרות כל מאמצינו להיות זהירים, היינו נפגעים ללא הרף. "אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר".
למרות שלצערנו לפעמים אנו עדים לפיגועים, אנו מאמינים שהקב"ה מסיר מאתנו צרות אחרות כגון מחלות, תאונות ל"ע ובסך הכל, מסירות נפשנו אינה סיבה למיעוט חיים בקרבנו אלא להיפך, היא תסיר מעלינו ומעל שאר ישראל את כל היסורים.
אנו יודעים שלכם הרבה יותר קשה מאשר לנו. בתורה מסופר על שרה, שכאשר שמעה על מעשה העקידה, לא החזיקה מעמד ופרחה נשמתה. מדוע התגובה של שרה הייתה שונה משל אברהם אבינו? ניתן לומר שזה מעיד על הרגש האימהי המפותח שהיה לשרה, אולם נראה לי שעיקר ההבדל נובע מההבדל בין אדם הנמצא בחזית ועסוק בעשיה לבין אדם שרק שומע מרחוק (מהתקשורת) על מה שקורה בחזית. אנחנו, שנמצאים כאן, העשייה והחיים השגרתיים נותנים לנו לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה. אולם למי שלא חי כאן בישוב מתעוררים כל הזמן מחשבות ודמיונות בקשר למה שעלול להיות.
גם לי יש אימא דואגת, וראיתי שמרגע שהחלה לבקרנו בשבתות, רמת הדאגה שלה פחתה בהרבה. אני מציע לכם לבוא ולבקר הרבה, זה נותן כוח שלא לדאוג.
אנו יודעים שעיקר המלחמה עתה, עם הערבים והטירור, היא מלחמה פסיכולוגית. יש לכם תפקיד מאד חשוב במלחמה זו. מילת עידוד והערכה מצדכם שוה עשרות דרשות שאני דורש בבית כנסת.
אנו יודעים שכל מה שיש לנו בא רק מכוחכם, ובעצם אתם "אשמים" בכך שאנו יושבים כאן בחזית. אולם אין לכם עבור מה להרגיש רגשי אשמה. אתם יכולים להתמלא בגאווה חיובית על כך שאֵלו פירותכם. אני מניח שהרבה הורים מקנאים בכם על כך שיש לכם ילדים הגרים בפסגות.
אשמח לשוחח עם כל אחד ואחת מכם, להרהר יחד אתכם, להתחזק ולחזק. אם יש לכם קבוצת חברים, קהילה או בית כנסת הרוצים לשמוע דברי עידוד ואמונה, אשמח להירתם למשימה זו.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
