ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
בשובו מבית הכנסת, ראה שהנשים מסתודדות ומצביעות עליו. החיד"א שאל את המתורגמן – מה הן אומרות, והלה תרגם את דברי אחת מהן: "הרב הקדוש מירושלים אמר, שהמשיח לא יבוא השנה".
הרב תמה על דברי האישה, והיא הסבירה לו שבכל שנה הן מכינות את הבית לבוא המשיח בתשעה באב, ואילו השנה נאסר עליהן להתכונן לבואו.
בעקבות דבריה, חזר בו החיד"א מדבריו, ואמר: "יש להודיע שחייבים לסייד גם השנה. אם נהגתן לסייד רק חדר – סיידו את כל הבית. אם השתמשתם בצבע – השתמשו השנה בצבע היפה ביותר. ואולי בשל כך יבוא המשיח עוד היום". (חכמה מקדם עמ' 196).
לסיפור זה יש שני מסרים מרכזיים. המסר הראשון עוסק בחשיבותם של מנהגי ישראל. (במסר זה עסקתי בבימה זו לפני כשנה וחצי). המסר השני עוסק בציפייה הממשית ובעשייה לקראת הגאולה הקרובה, ובכך נעסוק לקראת תשעה באב.
משחרב בית המקדש, תיקנו לנו חכמי דור החורבן ובראשם רבן יוחנן בן זכאי, שורה של תקנות לזכר המקדש החרב. וכך דרשו את הפסוק – "ציון... דורש אין לה", כאן מקונן הנביא על שאין דורשים את ציון, ללמדינו שעלינו לדורשה. 'מניין לנו שעושים זכר למקדש...ציון היא, דורש אין לה, מכאן שצריכה דרישה' (ר"ה ל. בתרגום חופשי).
בן ימינו, שקורא את דברי הגמרא, יכול לשאול – אולי הכוונה ב'דרישה', שעלינו לפעול ולעשות למען גאולת ציון, וכיצד למדה הגמרא שעלינו לזכור? זכרון הוא בעיקר זכרון העבר, ואילו דרישה היא בעיקר דרישת העתיד.
למעשה – צפה ועולה כאן שאלה גדולה, המטרידה רבים מבני דורנו, האם עיקר העניין לעסוק באבל ובחסרון העבר או לפעול ולעשות למען בניין העתיד?
אכן, מי שיעיין היטב בתקנות 'זכר למקדש', המופיעות שם בגמרא, יגלה שלא רק זכרון העבר מצוי בהן, כי אם גם זכרון ודרישה צופת פני עתיד. כך מצינו שהתקין רבן יוחנן בן זכאי, ש"יהא יום הנף, כולו אסור". כלומר – בעיקרון, בעת המקדש, מותר לאכול מהתבואה החדשה רק מעת הנפת העומר, לעומת זאת בעת החורבן מותר לאכול מהחדש כבר מהזריחה. באו חכמים והתקינו, שגם בעת החורבן אסור לאכול ביום הנפת העומר מהתבואה החדשה, מפני ש"מהרה יבנה המקדש", וחששו שיבואו לאכול מהחדש כבר מהזריחה. אם כן, יש לנו גם תקנה, המכינה אותנו כבר לבניין המקדש העתידי.
אמת, בכל ימי הגלות, ניטלה מעמנו האפשרות המעשית לפעול לדרישת ציון בדרך מעשית, וכך הדרישה הייתה בעיקרה זכרון העבר. היום המרכזי המוקדש לזכרון זה הוא תשעה באב, היום המר והנמהר, "יום חייב", יום חורבן בית מקדשנו ותפארתנו. ביום זה, גם מי שעוסק כל ימות השנה בבניין והתקדמות, יושב לארץ אפוף אבל, ועוסק בחסרון.
לעומת זאת, עם התקרבות פעמי הגאולה, הלכה אט אט ושבה לעמינו היכולת לפעול מבחינה מעשית למען קידום הגאולה. ממילא 'הדרישה' הולכת והופכת מזכרון העבר לדרישה ופעולה לעתיד, הן מבחינה רוחנית הן מבחינה מעשית.
ועדיין, לעניות דעתי, גם בימינו, עת יש ביכולתנו לפעול מבחינה מעשית לקידום הגאולה, וזו הדרך העיקרית בכל ימות השנה, הרי שבתשעה באב יש להדגיש את החסרון והאבל. ראייה לדבר - הלכה פסוקה בידינו, שביום זה אין לומדים תורה, חוץ מפסוקי ואגדות החורבן או הלכות אבילות. לכאורה, היה מקום ללמוד את הלכות בניין בית הבחירה, המלמדות ומעוררות לבניין המקדש העתידי. מכך שחז"ל התירו את לימוד החורבן והאבילות, ואסרו את לימוד ענייני המקדש, נמצאנו למדים שביום זה עלינו להיות שקועים בהרגשת החסרון.
ועומק יש בדבר, שהרי דווקא החסרון הגדול בן אלפיים שנות חורבן, גורם לעם ישראל להגביה את כנפי החזון ולחלום לתיקון גבוה ומרומם הנותן פשר לשבר כה גדול. מי שמתעורר לתיקון מהיר, יכול לעיתים לקצץ בגבולות החזון. לכן, חשוב שנשמר את עומק השבר, וכגודל הצער והחסרון, כך גודל הציפייה והחזון.
אמירה זאת מבטא הרב החיד"א, באומרו שביום זה אין לנקות ולצבוע את הבית. עלינו לעסוק רק בשבר ובחסרון. והנה, דווקא מתוך מעשי הנשים הפשוטות, הוא רואה שיש להשלים את התמונה.
"הנח להם לישראל, שאם לא נביאים הם, בני נביאים הם". הגיע צהרי תשעה באב, זמן בו נולד המשיח. והאישה – כנסת ישראל, חשה במעמקי לבבה, שהזמנים מתחלפים הם, והגיע הזמן להתנער מהעיסוק בזכרון העבר בלבד, ולצרף לו גם דרישת עתיד.
אכן, מנהג ישראל, שבתוך הצער והשבר על החורבן, אנו מצרפים מחצות היום גם עיסוק בכמיהה לבוא משיח. ובדורות האחרונים, גם בכל ימות השנה, החל עם ישראל להתנער מהאפר, ולעסוק ולפעול להשבת שכינה לציון.
ויהי רצון, שכדברי רבי יהודה הלוי – 'ירושלים לא תבנה כי אם כשיכספו אליה ישראל תכלית הכוסף, ויחוננו עפרה', נמשיך כולנו לחלום את החלום הגדול, נגביה עוף בחזון הגדול, ומכוחו נתעורר לפעול ולעשות להשבת השכינה בציון, לבניין המקדש בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












