ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
מספרים, שהקיסר אהב והאמין מאד ברבי שמשון, והיה מטיל עליו שליחויות דיפלומטיות רגישות. כמובן, שהעניין חרה מאד לכומר החצר, והוא ניסה לשכנע את הקיסר, שרבי שמשון אינו אדם נאמן, והוא מוליך אותו שולל.
לאחר מאמצים רבים, הראה הכומר לקיסר את ספר החשבונות של רבי שמשון, שעל פיו מוכח ששווי נכסיו של רבי שמשון גבוה בהרבה מהמצופה, כך שנראה שהוא גוזל מקופת המלכות. אמר לו הכומר – שאל את רבי שמשון להיקף עושרו, ותראה שהוא יטען ששווי נכסיו פחות בהרבה משווי נכסיו האמיתיים. כך תיווכח, שרבי שמשון אינו אדם נאמן, וכדאי לך להיפטר ממנו.
הסכים הקיסר לדבריו, וציווה על מפעילי 'הכבשן המלכותי' להסיק מראש את הכבשן, וכאשר יבוא אליהם איש וישאל – 'האם קיימתם את דבר המלך?', להשליכו מיד לכבשן.
לאחר מכן, כשהגיע אליו רבי שמשון, שאלו הקיסר לשווי נכסיו. השיב רבי שמשון את האומדן שלו לנכסיו, והקיסר כעס מאד, כיוון שהאומדן של רבי שמשון היה רק בשווי עשירית מהרשום בספר החשבונות. אמר הקיסר לרבי שמשון – גש לכבשן ושאל את מפעיליו – האם קיימתם את דבר המלך?
צעד רבי שמשון לכיוון הכבשן, ולא חשד במאומה. והנה, בא מולו יהודי אחד ובקשה בפיו – היום עליו למול את בנו, וכיוון שרבי שמשון הוא מוהל והיום עוד מעט חולף עובר, אולי יאות לבוא ולמול את בנו. שש רבי שמשון לקיים את המצווה הדחופה, סר לביתו של היהודי, מל את הבן ואף השלים מניין לסעודת המצווה.
לאחר מכן, היה כבר מאוחר ללכת לכבשן, ורבי שמשון דחה זאת למחרת. שב רבי שמשון לביתו, והנה בביתו מבוכה, שליחי הקיסר באו והטילו עיקול על כל רכוש המשפחה. הרגיע רבי שמשון את בני הבית, והבטיח לבדוק מחר את פשר העניין.
ובינתיים, הכומר שמע שמזימתו הצליחה, וזמן מה לאחר שרבי שמשון הלך לכיוון הכבשן, הוא החליט לסור למקום ולהתענג על מפלת אויבו. הלך הכומר לכבשן, ושאל את מפעיליו – 'האם קיימתם את מצוות המלך?' תפסו המפעילים את הכומר והשליכוהו לכבשן.
למחרת, הלך רבי שמשון לכבשן, ושאל את המפעילים – האם קיימתם את מצוות המלך? השיבו לו המפעילים, שאכן הם השליכו את הכומר לאש. הלך רבי שמשון לקיסר, והלה שפשף את עיניו בתימהון – הכיצד קם היהודי לתחייה.
סיפר רבי שמשון, שהכומר הושלך לאש, וברצונו לשאול את הקיסר – מדוע החרים את רכושו? סיפר לו הקיסר את העניין, ורבי שמשון הוכיח לו שספר החשבונות שהוצג לפני הקיסר היה ספר מזוייף. סיכומו של דבר – הצדיק מצרה נחלץ, והרשע בא תחתיו, (מעשיהם של צדיקים, בראשית).
סיפור יפה ופנטסטי, שאנו אוהבים לספר אותו ודומים לו. אולם, אם נתבונן לעומק בסיפור, נגלה שסיפור זה ממחיש גם את דוק העצב הנורא של הגלות. הנה, יהודי גדול ורב השפעה, מגדולי התורה בישראל, שגם היה שר האוצר ואדם חזק מאד כלכלית ופוליטית. ובכל זאת, ברגע אחד, בשרירות ליבו של 'אוהבו ומיטיבו הגדול', הוא הופך לנידון למוות ומנושל כליל מכל נכסיו.
איני יודע אם סיפור זה התרחש בדיוק כפי המסופר, אך בוודאי שסיפור זה מבטא את הדרך בה שרד עם ישראל בגלות. הצדיק ניצל כאן בזכות דבקותו במצווה, והשגחת ה' הפלאית על ישראל אוהביו ושומרי מצוותיו. כך שרדנו את הגלות, כבשה אחת בין שבעים זאבים, בזכות דבקותינו במצוות ובהשגחת ה' הפלאית עלינו. אין לכך אח ורע, אף אומה לא שרדה גלות כה ארוכה.
ויחד עם זאת, סיפור זה מבטא את הנורא שבגלות. בכל מקום, הייתה הקהילה היהודית, מיעוט קטן ודל המוקף בהמוני שונאים. גם אם הצליחה הקהילה לבנות חיי קהילה מגובשים ופורחים, להתבסס מבחינה כלכלית, ולהגיע ליציבות מסויימת מול השלטונות המקומיים, הרי שבכל רגע יכול היה להתהפך עליה הגלגל, וגל של צלבנים/ פורעים/ עלילות דם יכול היה לשטוף אותה ברגע ולכלות הכול.
השבת, שבת נחמו, אנו קמים מאבל החורבן של 'שלוש הפטרות הפורענות', ומתמלאים בנחמת 'שבע הפטרות הנחמה'. ראוי, שגם נפקח עיניים ונדע להודות לה' המקים אותנו מאבל החורבן ומצעיד אותנו לנחמה.
אמת, 'אשרי אדם מפחד תמיד', ויהודי יודע באופן אישי שהכול תלוי בהשגחת ה', וברגע אחד בכוחו להשפיל גאים ולהגביה שפלים. ובכל זאת, זכינו ובדורנו, איננו חיים בתחושה הנוראה שהכול תלוי בכל רגע על בלימה, ובגחמת פתע של גוי רשע – הכל יישטף וייעלם. זוהי תחושה שונה לחלוטין מתחושת הגלות, זוהי תחושת הנחמה. אנו חשים, שה' מדבר טוב על ישראל, ומדבר על לב ירושלים, שהנה הגיע זמן הגאולה.
ויהי רצון, שכשם שזוכים אנו לתחילת הנחמה, הרי שינחמנו ה' בשלמות ובכפליים, "נחמו נחמו עמי"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.













