ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
מספרים, שהקיסר אהב והאמין מאד ברבי שמשון, והיה מטיל עליו שליחויות דיפלומטיות רגישות. כמובן, שהעניין חרה מאד לכומר החצר, והוא ניסה לשכנע את הקיסר, שרבי שמשון אינו אדם נאמן, והוא מוליך אותו שולל.
לאחר מאמצים רבים, הראה הכומר לקיסר את ספר החשבונות של רבי שמשון, שעל פיו מוכח ששווי נכסיו של רבי שמשון גבוה בהרבה מהמצופה, כך שנראה שהוא גוזל מקופת המלכות. אמר לו הכומר – שאל את רבי שמשון להיקף עושרו, ותראה שהוא יטען ששווי נכסיו פחות בהרבה משווי נכסיו האמיתיים. כך תיווכח, שרבי שמשון אינו אדם נאמן, וכדאי לך להיפטר ממנו.
הסכים הקיסר לדבריו, וציווה על מפעילי 'הכבשן המלכותי' להסיק מראש את הכבשן, וכאשר יבוא אליהם איש וישאל – 'האם קיימתם את דבר המלך?', להשליכו מיד לכבשן.
לאחר מכן, כשהגיע אליו רבי שמשון, שאלו הקיסר לשווי נכסיו. השיב רבי שמשון את האומדן שלו לנכסיו, והקיסר כעס מאד, כיוון שהאומדן של רבי שמשון היה רק בשווי עשירית מהרשום בספר החשבונות. אמר הקיסר לרבי שמשון – גש לכבשן ושאל את מפעיליו – האם קיימתם את דבר המלך?
צעד רבי שמשון לכיוון הכבשן, ולא חשד במאומה. והנה, בא מולו יהודי אחד ובקשה בפיו – היום עליו למול את בנו, וכיוון שרבי שמשון הוא מוהל והיום עוד מעט חולף עובר, אולי יאות לבוא ולמול את בנו. שש רבי שמשון לקיים את המצווה הדחופה, סר לביתו של היהודי, מל את הבן ואף השלים מניין לסעודת המצווה.
לאחר מכן, היה כבר מאוחר ללכת לכבשן, ורבי שמשון דחה זאת למחרת. שב רבי שמשון לביתו, והנה בביתו מבוכה, שליחי הקיסר באו והטילו עיקול על כל רכוש המשפחה. הרגיע רבי שמשון את בני הבית, והבטיח לבדוק מחר את פשר העניין.
ובינתיים, הכומר שמע שמזימתו הצליחה, וזמן מה לאחר שרבי שמשון הלך לכיוון הכבשן, הוא החליט לסור למקום ולהתענג על מפלת אויבו. הלך הכומר לכבשן, ושאל את מפעיליו – 'האם קיימתם את מצוות המלך?' תפסו המפעילים את הכומר והשליכוהו לכבשן.
למחרת, הלך רבי שמשון לכבשן, ושאל את המפעילים – האם קיימתם את מצוות המלך? השיבו לו המפעילים, שאכן הם השליכו את הכומר לאש. הלך רבי שמשון לקיסר, והלה שפשף את עיניו בתימהון – הכיצד קם היהודי לתחייה.
סיפר רבי שמשון, שהכומר הושלך לאש, וברצונו לשאול את הקיסר – מדוע החרים את רכושו? סיפר לו הקיסר את העניין, ורבי שמשון הוכיח לו שספר החשבונות שהוצג לפני הקיסר היה ספר מזוייף. סיכומו של דבר – הצדיק מצרה נחלץ, והרשע בא תחתיו, (מעשיהם של צדיקים, בראשית).
סיפור יפה ופנטסטי, שאנו אוהבים לספר אותו ודומים לו. אולם, אם נתבונן לעומק בסיפור, נגלה שסיפור זה ממחיש גם את דוק העצב הנורא של הגלות. הנה, יהודי גדול ורב השפעה, מגדולי התורה בישראל, שגם היה שר האוצר ואדם חזק מאד כלכלית ופוליטית. ובכל זאת, ברגע אחד, בשרירות ליבו של 'אוהבו ומיטיבו הגדול', הוא הופך לנידון למוות ומנושל כליל מכל נכסיו.
איני יודע אם סיפור זה התרחש בדיוק כפי המסופר, אך בוודאי שסיפור זה מבטא את הדרך בה שרד עם ישראל בגלות. הצדיק ניצל כאן בזכות דבקותו במצווה, והשגחת ה' הפלאית על ישראל אוהביו ושומרי מצוותיו. כך שרדנו את הגלות, כבשה אחת בין שבעים זאבים, בזכות דבקותינו במצוות ובהשגחת ה' הפלאית עלינו. אין לכך אח ורע, אף אומה לא שרדה גלות כה ארוכה.
ויחד עם זאת, סיפור זה מבטא את הנורא שבגלות. בכל מקום, הייתה הקהילה היהודית, מיעוט קטן ודל המוקף בהמוני שונאים. גם אם הצליחה הקהילה לבנות חיי קהילה מגובשים ופורחים, להתבסס מבחינה כלכלית, ולהגיע ליציבות מסויימת מול השלטונות המקומיים, הרי שבכל רגע יכול היה להתהפך עליה הגלגל, וגל של צלבנים/ פורעים/ עלילות דם יכול היה לשטוף אותה ברגע ולכלות הכול.
השבת, שבת נחמו, אנו קמים מאבל החורבן של 'שלוש הפטרות הפורענות', ומתמלאים בנחמת 'שבע הפטרות הנחמה'. ראוי, שגם נפקח עיניים ונדע להודות לה' המקים אותנו מאבל החורבן ומצעיד אותנו לנחמה.
אמת, 'אשרי אדם מפחד תמיד', ויהודי יודע באופן אישי שהכול תלוי בהשגחת ה', וברגע אחד בכוחו להשפיל גאים ולהגביה שפלים. ובכל זאת, זכינו ובדורנו, איננו חיים בתחושה הנוראה שהכול תלוי בכל רגע על בלימה, ובגחמת פתע של גוי רשע – הכל יישטף וייעלם. זוהי תחושה שונה לחלוטין מתחושת הגלות, זוהי תחושת הנחמה. אנו חשים, שה' מדבר טוב על ישראל, ומדבר על לב ירושלים, שהנה הגיע זמן הגאולה.
ויהי רצון, שכשם שזוכים אנו לתחילת הנחמה, הרי שינחמנו ה' בשלמות ובכפליים, "נחמו נחמו עמי"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
