ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
תשובה: בחוב מחמת הלוואה, כמו בנידון השאלה, אסור ללווה להוסיף לסכום הפרעון כסף אפילו שנותנו במתנה, אך אם מדובר בחוב מחמת מכר, כגון אדם שרכש מחבירו חפץ ולא שילם את מלוא הסכום, ולאחר זמן בא להשלים את הסכום שחייב ורוצה להוסיף מעט על מחיר החפץ, במקרה כזה אם החייב לא מתכוין בתוספת לתת ריבית אלא מתנה, מותר. (קס סעיפים ד' ה').
הרחבה: הגמרא בדף עג ב מספרת על רבינא ששילם לפני הבציר לבעלי הגפנים על מנת שיתנו לו יין בשעת הבציר לפי המחיר שיהיה בשעה ההיא. פעם אחת בעלי הגפנים החליטו מדעתם להוסיף יין לרבינא מעבר לסכום ששילם, רבינא חשש שיש ריבית במה שהם מוסיפים לו וכששאל את רב אשי על הענין ענה לו רב אשי, "אחולי הוא דקא מחלי גבך" כלומר הנותנים מחלו לך על התוספת ולא נותנים לך אותה בתורת ריבית וביאר רש"י: "הואיל ולא פסקת עמהם ומדעתם נותנים לך ואין מזכירים לומר בשכר מעותיך שהיו בטילות אצלינו, מתנה בעלמא היא" כלומר שמאחר והם נתנו את התוספת מדעתם בתורת מתנה ולא בתורת ריבית וגם אתה לא דרשת מהם ריבית, נתינה זו מותרת.
מאידך במשנה בדף עה ב' רואים שריבית מאוחרת (כלומר ריבית שלא נותן אותה בשעת הפירעון אלא בזמן אחר לאחר פירעון ההלואה) אסורה באופן שאומר הלווה למלווה שנותן לו את התוספת עבור ההלואה שנתן לו בעבר אך אם נותן לו אותה בסתם בלי לומר שזה עבור ההלואה, אין זה ריבית וזה מותר. משמע מדברים אלו שדוקא ריבית מאוחרת אסורה כשאומר לו במפורש שנותן לו את התוספת בתורת ריבית אך כשלא מדובר בריבית מאוחרת אלא ריבית שניתנת בזמן הפרעון גם ללא אמירה מפורשת התוספת הניתנת אסורה משום ריבית?! א"כ יש סתירה בין הסוגיות?!
תלמידי הרשב"א כתבו לחלק בין מכר להלואה, במכר אם לא אומר במפורש שהתוספת היא בתורת ריבית אע"פ שהיא ניתנת בשעת הפירעון אין זה ריבית. לעומת זאת בהלואה, כשמוסיף בשעת הפרעון גם כשלא אומר שזה בתורת ריבית ואע"פ שמתכוין לתת מתנה הדבר אסור. אך כשנותן לאחר הפרעון תוספת למלווה אם לא אומר שזה בתורת ריבית מותר.
האחרונים הקשו מסוגיא נוספת שנפסקה בשו"ע (רלב ב') לגבי אדם שחבירו מחזיר לו כסף שחייב לו, והוא מוצא במעות שהחזיר לו חבירו יותר מהסכום המגיע לו, אם מדובר בסכום שאין הדעת טועה בו ולא מדובר שהוסיף את הסכום בטעות באופן כזה מותר לו לקחת את התוספת, ולכאורה קשה מדוע לא חוששים לריבית? הש"ך (ד) מתרץ כפי שתירצנו עד כה לחלק בין מכר להלוואה, ומסביר שמדובר שם במכר ולכן לא חוששים לריבית כשנותן את התוספת בסתם. הט"ז (ב) לעומתו מסביר שגם בהלוואה אם מדובר שנותן את התוספת באופן שהיא מובלעת בתוך סכום הפרעון הרגיל אין זה ריבית אך אם מוסיף תשלום לאחר שמונה את מעות הפרעון שהוא מחויב בו, מכיון שמדובר בהלוואה, הוי ריבית.
לסיכום: כשמוסיף על סכום ההלואה אע"פ שלא אומר שזה בתורת ריבית, הוי ריבית ואסור, ולדעת הט"ז אם לא מונה את התוספת בפני עצמה אלא מבליע אותה בפרעון, מותר. וכשמדובר במכר ומוסיף על הסכום, מותר. אמנם בספר ברכת ה' כתב (בפרק ט) שגם בחוב הבא מחמת מכר אם נותן בסתם אסור משום ריבית ורק כשאומר במפורש שנותן במתנה מותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








